מהחרם הדיגיטלי למקלט של שנאה: כך הפכה אפליקציה פלסטינית לכר פורה לאנטישמיות קיצונית

כאשר נחתמה השבוע העסקה למכירת חלק מפעילות טיקטוק לקבוצת משקיעים אמריקאית בראשות היזם הפרו־ישראלי לארי אליסון, חלפו שעות ספורות בלבד עד שמשתמשים זועמים החלו לנטוש את הפלטפורמה ולחפש אלטרנטיבה. החלל שנוצר התמלא במהירות מפתיעה ב־UpScrolled – אפליקציית רשת חברתית צעירה, שהוקמה בשנה שעברה בידי יזם טכנולוגיה פלסטיני, ותוך ימים הפכה ממיזם שולי למוקד סוער של תכנים אנטישמיים קיצוניים.

הצמיחה הייתה מסחררת: אפליקציה שנסמכה עד לאחרונה על קהל מצומצם של כ־90 אלף משתמשים קבועים, חצתה בתוך ימים ספורים את רף מיליון המשתמשים. ביום רביעי דורגה UpScrolled במקום השני בחנות האפליקציות של אפל – מיד אחרי צ’אט ג’י־פי־טי – ובקטגוריית הרשתות החברתיות הגיעה למקום הראשון. אולם מאחורי ההצלחה המספרית התגלתה מציאות מטרידה בהרבה.

 

הצמיחה הייתה מסחררת: אפליקציה שנסמכה עד לאחרונה על קהל מצומצם של כ־90 אלף משתמשים קבועים, חצתה בתוך ימים ספורים את רף מיליון המשתמשים. ביום רביעי דורגה UpScrolled במקום השני בחנות האפליקציות של אפל – מיד אחרי צ’אט ג’י־פי־טי – ובקטגוריית הרשתות החברתיות הגיעה למקום הראשון. אולם מאחורי ההצלחה המספרית התגלתה מציאות מטרידה בהרבה.

 

כמעט מיד עם הכניסה לאפליקציה נתקלים משתמשים בתכנים אנטישמיים בוטים: פוסטים המהללים ארגוני טרור, קריאות גלויות לפגיעה ביהודים, סמלים נאציים והכחשת שואה. אחד הפוסטים שהופיעו בעמוד הגילוי של האפליקציה קבע כי מדובר ב“מרחב בטוח לתמוך בגלוי בחמינאי, בחיזבאללה, בחות’ים ובחמאס”. פוסט אחר קרא במפורש לאלימות נגד יהודים, בליווי קללות בוטות. משתמשים אחרים, חלקם עם תמונות פרופיל של אדולף היטלר, הודו לפלטפורמה על כך שהיא מאפשרת “חופש ביטוי ללא צנזורה”.

האפליקציה נוסדה בידי עסאם חיג’אזי, יליד ירדן המתגורר באוסטרליה, שפעל בעבר בתעשיית ההייטק. לדבריו, המניע להקמת UpScrolled היה תחושת ניתוק הולכת וגוברת מפלטפורמות המדיה החברתית המרכזיות, שלטענתו משתיקות קולות פרו־פלסטיניים. בכנס ערבי־אמריקאי שנערך בספטמבר בדירבורן שבמדינת מישיגן, סיפר חיג’אזי כי אירועי המלחמה בעזה שינו את עולמו. “מאז שהרצח ההמוני התחיל – והוא עדיין נמשך – משהו בי נשבר”, אמר. “שישים מבני משפחתי נהרגו בעזה. הרגשתי שאני שותף לפשע בכך שאני עובד עבור חברות הטכנולוגיה הגדולות”.

חיג’אזי תיאר חוויה מתמשכת של “הצללה” – דיכוי שקט של תפוצת תכנים – ברשתות החברתיות המובילות. “פרסמתי שוב ושוב על מה שקורה בעזה”, סיפר. “שאלתי חברים באירופה, בארצות הברית ובמקומות אחרים אם הם רואים את הפוסטים. הם ענו לי: על איזה פוסטים אתה מדבר?”. מתוך תחושת תסכול זו נולדה תפיסת עולם של “עצמאות דיגיטלית”, שהפכה לאבן יסוד בזהות האפליקציה: אם לא נשלוט בפלטפורמות ובמוצרים שלנו – לא נוכל להשמיע קול עצמאי.

אלא שהחזון הזה, כך מתברר, משך לא רק פעילים פוליטיים אלא גם גורמים קיצוניים שחיפשו בית נטול מגבלות. לצד פוסטים פרו־פלסטיניים לגיטימיים, צפה ועלתה כמות גדולה של תכנים המכחישים את השואה, מאשימים יהודים בשליטה עולמית ובפיגועי 11 בספטמבר, ומהללים את האלימות כתגובה מוצדקת. משתמשים רבים אף הביעו הכרת תודה על כך שהאפליקציה מאפשרת פרסום תכנים שהיו מוסרים מיידית בפלטפורמות אחרות.

דוברת UpScrolled, גבריאלה בורד, הודתה כי מנגנוני הפיקוח של החברה כשלו להתמודד עם קצב הצמיחה. בהצהרה לסוכנות הטלגרף היהודית מסרה כי “מערך מיתון התכנים לא עמד בעומס החריג שנוצר בעקבות העלייה החדה במספר המשתמשים”. לדבריה, החברה פועלת כעת בשיתוף מומחי זכויות דיגיטליות, מרחיבה את צוות האמון והבטיחות ומחזקת את מדיניות האכיפה. “אנו מתנצלים בפני המשתמשים שנפגעו”, כתבה.

ואולם, עבור חלק מהמשתמשים – ואולי גם עבור חיג’אזי עצמו – ההיעדר היחסי של פיקוח אינו כשל אלא יתרון. בפוסט שפרסם באינסטגרם בנובמבר האחרון כתב חיג’אזי כי UpScrolled נועדה להיות פלטפורמה שבה “תוכן אקטיביסטי אינו מצונזר”, ללא קשר לנושא – פלסטין, סודן, אקלים או הכלה חברתית. לפי מדיניות האפליקציה, נאסרים בה איומים, האדרת אלימות ותמיכה בארגוני טרור, וכן הטרדה או שנאה על בסיס דת, גזע או מגדר. בפועל, כך עולה מהתכנים עצמם, האכיפה רופפת ביותר.

את הפער הזה מדגיש גם דוח שפרסם השבוע הארגון סייבר־וול, העוקב אחר אנטישמיות ברשת. מהדוח עולה כי בפלטפורמות החברתיות המרכזיות מוסרים בממוצע כמחצית מהתכנים האנטישמיים. הרשת עם שיעור ההסרה הנמוך ביותר היא אקס, בבעלות אילון מאסק, ואילו טיקטוק – דווקא זו שננטשה – הסירה כמעט 90 אחוז מהפוסטים האנטישמיים שזוהו בה.

המכירה הכפויה של טיקטוק, שנעשתה בהתאם לחוק אמריקאי ונתמכה בידי ארגונים יהודיים מרכזיים, בהם הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, נומקה בין היתר בצורך להיאבק באנטישמיות הגואה בפלטפורמה. אולם עבור משתמשים רבים בצד הפרו־פלסטיני, המעבר לשליטתו של אליסון נתפס כהשתלטות “ציונית” המאיימת על חופש הביטוי. משפיע הרשת הפרו־פלסטיני גאי כריסטנסן קרא לעוקביו לעזוב את טיקטוק ולהצטרף ל־UpScrolled, בטענה שהאפליקציה “נרכשה עבור ישראל כדי להשתיק קולות”.

כעת, עם המשך נהירת המשתמשים, ניצבת UpScrolled בצומת קריטי: האם תבחר להציב גבולות ברורים שימנעו הסתה ושנאה – או שתמשיך לשמש חממה לחופש ביטוי מוחלט, גם במחיר הפיכתה למקלט לאנטישמיות. “כאן אני מרגיש בבית”, כתב משתמש חדש. “אני יכול לדבר בחופשיות בלי להסתתר מאחורי קודים ולעקוף אלגוריתמים ציוניים”. עבור קהילות יהודיות ברחבי העולם, תחושת ה“בית” הזו היא בדיוק מקור הדאגה.