דסנטיס: "למה צריך פרופסורים ממדינות זרות?" -  פלורידה בדרך לחסימת האקדמיה בפני העולם

פלורידה ניצבת על סף מהלך חסר תקדים: איסור כמעט מוחלט על העסקת סגל אקדמי זר באוניברסיטאות הציבוריות של המדינה באמצעות אשרות עבודה מסוג H-1B. מדענים ואנשי אקדמיה מזהירים כי מדובר בצעד שעלול להיות „הרסני“ למערך המחקר, ההוראה והבריאות – ולנתק את המערכת האקדמית של פלורידה מהקהילה המדעית הבינלאומית.

המהלך מגיע חודשים ספורים לאחר שהמושל רון דסנטיס הכריז כי בכוונתו „לנתק את השקע“ על השימוש באשרות H-1B במוסדות להשכלה גבוהה. כעת, מועצת הנגידים של מערכת האוניברסיטאות הציבוריות אמורה לאשר את המהלך באופן רשמי, בהתאם לדרישת המושל.

 

המהלך בפלורידה משתלב בקו רחב יותר שמוביל הימין הרפובליקני. כחודש קודם לכן הכריז הנשיא דונלד טראמפ על הטלת אגרה של 100 אלף דולר על בקשות חדשות לאשרת H-1B, כחלק ממדיניות שמטרתה לצמצם את העסקת עובדים זרים. עשרות ארגונים מתחום ההשכלה הגבוהה פנו לשרת ביטחון המולדת בבקשה לפטור מיוחד למוסדות אקדמיים – ללא הצלחה.

 

כיום מועסקים במערכת האוניברסיטאות הציבוריות של פלורידה כ־400 עובדים באמצעות אשרות H-1B – חוקרים, מרצים, רופאים, מהנדסים ואנשי מדע. מאז שנת התקציב 2022 הועסקו כמעט 2,000 עובדים בתוכנית זו, כמחציתם באוניברסיטת פלורידה בלבד. האוניברסיטאות הגדולות במדינה – אוניברסיטת פלורידה, אוניברסיטת דרום פלורידה, אוניברסיטת מדינת פלורידה ואוניברסיטת מרכז פלורידה – כולן נשענות על כוח אדם אקדמי בינלאומי בהיקף נרחב, במיוחד בתחומי המדע, ההנדסה והרפואה.

בנאום שנשא באוקטובר 2025 באוניברסיטת דרום פלורידה, יצא דסנטיס למתקפה חריפה על התוכנית. הוא כינה את אשרות H-1B „תרמית“ ו**„שעבוד עבדים מודרני“**, וטען שהן מאפשרות לאוניברסיטאות להעסיק כוח עבודה זול מחו״ל במקום לפתח עובדים אמריקאים. בנאום טעון במיוחד, הקריא רשימה של מדינות מהן מגיעים עובדים בעלי אשרות H-1B – בהן סין, בריטניה, ספרד, קנדה, רוסיה, פולין, אלבניה, ארגנטינה והגדה המערבית – והביע זעם על כך שתפקידים אלה מוגדרים כ„ידע מיוחד“.

„למה אנחנו צריכים פרופסור למדיניות ציבורית מסין או אנליסט נתונים מחו״ל?“ שאל דסנטיס. „האם אנחנו לא יכולים להכשיר אנשים כאלה כאן, בפלורידה? יש לנו מאות אלפי סטודנטים – למה לא להכין אותם לתפקידים האלה?“ לדבריו, אם האקדמיה אינה מסוגלת לעשות זאת, „צריך לבחון לעומק מה לא עובד“.

ההצעה שתובא לאישור קובעת כי האוניברסיטאות הציבוריות יימנעו משימוש באשרות H-1B לגיוס עובדים חדשים עד 5 בינואר 2027. לאחר האישור צפויה תקופת שימוע ציבורי קצרה, אך בפועל הסיכוי לעצירת המהלך נמוך: 14 מתוך 17 חברי מועצת הנגידים ממונים על ידי המושל ומאושרים על ידי הסנאט של המדינה, מה שמעניק לדסנטיס שליטה כמעט מוחלטת במועצה.

המהלך בפלורידה משתלב בקו רחב יותר שמוביל הימין הרפובליקני. כחודש קודם לכן הכריז הנשיא דונלד טראמפ על הטלת אגרה של 100 אלף דולר על בקשות חדשות לאשרת H-1B, כחלק ממדיניות שמטרתה לצמצם את העסקת עובדים זרים. עשרות ארגונים מתחום ההשכלה הגבוהה פנו לשרת ביטחון המולדת בבקשה לפטור מיוחד למוסדות אקדמיים – ללא הצלחה.

באוניברסיטאות עצמן מזהירים כי התוכנית אינה מותרות אלא צורך קיומי. מוסדות להשכלה גבוהה משתמשים באשרות H-1B כדי לגייס רופאים לבתי חולים אוניברסיטאיים, מהנדסים למעבדות מחקר וחוקרים בתחומים שבהם קיים מחסור חמור בכוח אדם אמריקאי. נשיא אוניברסיטת פלורידה בפועל, דונלד לנדרי, הודה כי התוכנית אינה מושלמת – אך הדגיש שהיא מאפשרת למשוך כישרונות יוצאי דופן ולהשאירם במערכת לאחר השקעה ארוכת שנים בהכשרתם.

הביקורת אינה מאחרת לבוא. מנהיגי איגודים אקדמיים כינו את דברי המושל „רטוריקה קסנופובית ונטיביסטית“, וטענו כי מדובר במהלך פוליטי שמקריב את המדע והחדשנות על מזבח אידיאולוגי. במקביל, דסנטיס הרחיב את המאבק שלו באקדמיה גם דרך הקמת גוף פיקוח מדינתי חדש, המכונה „פלורידה דוג׳“, שנועד לאתר בזבוז, הונאה ושימוש לרעה בתקציבים – בדגש על מענקים הקשורים לגיוון, שוויון והכלה.

מבקרי המהלך מזהירים כי אם האיסור יאושר, פלורידה תהפוך לאחת המדינות הראשונות בארצות הברית שמגבילות באופן כה חריף העסקת סגל זר במערכת ציבורית להשכלה גבוהה. המשמעות עלולה להיות אובדן של מאות מדענים, חוקרים ורופאים הפועלים כחוק בארצות הברית – ופגיעה ישירה ביכולת של האוניברסיטאות להעניק חינוך ומחקר ברמה בינלאומית.

השאלה שנותרת פתוחה אינה אידיאולוגית בלבד, אלא מעשית:
האם פלורידה באמת יכולה להרשות לעצמה לוותר על מאות אנשי מדע, רפואה ומחקר – ולהסתגר אקדמית בעולם שהמדע בו גלובלי יותר מאי פעם?