
במחקר נותחו 20 שנות נתונים של יותר מ-88 אלף מבוגרים בארצות הברית, כדי לבדוק איך דפוסי שתייה לטווח ארוך קשורים לסיכון לפתח סרטן המעי הגס והרקטום, וגם אדנומות (פוליפים טרום-סרטניים). המשתתפים דיווחו על צריכת הבירה, היין והמשקאות החריפים שלהם בממוצע שבועי בארבע תקופות גיל: 18 עד 24, 25 עד 39, 40 עד 54, ו-55 ומעלה.
החוקרים הגדירו "שתייה כבדה" כיותר מ-14 משקאות בשבוע, ו"שתייה מתונה" כשבעה עד 14 משקאות בשבוע. לפי הממצאים, שתייה כבדה שנמשכה באופן עקבי לאורך הבגרות נקשרה לעלייה בסיכון לסרטן המעי הגס והרקטום - ובמיוחד לסרטן הרקטום.

האגודה האמריקאית לסרטן מזהירה מפני שתיית אלכוהול מרובה שמעלה בחדות את הסיכון לסרטן המעי הגס והרקטום
במספרים: שתייה כבדה לאורך החיים נקשרה לעלייה של 25% בסיכון הכולל לסרטן המעי הגס והרקטום, וכמעט להכפלת הסיכון לסרטן הרקטום. עוד נמצא כי בהשוואה לשותים קלים, מי שסווגו כ"שותים כבדים באופן עקבי" היו עם סיכון גבוה בכ-91% לסרטן המעי הגס והרקטום.
בכלל המדגם שכלל 88,092 משתתפים, 1,679 אובחנו במהלך תקופת המעקב עם סרטן המעי הגס והרקטום.
החוקרים הדגישו גם את מגבלות המחקר: מדובר במחקר תצפיתי ולא בניסוי קליני, והוא נשען על דיווח עצמי של המשתתפים לגבי צריכת האלכוהול שלהם. בשורה התחתונה שלהם הייתה ששתייה כבדה ועקבית וצריכה ממוצעת גבוהה לאורך החיים "עשויות להעלות את הסיכון" לסרטן המעי הגס והרקטום, בעוד שהפסקת שתייה "עשויה להפחית" את הסיכון לאדנומות. הם הוסיפו שהקשרים האלה "עשויים להשתנות לפי מיקום הגידול".
הקשר בין אלכוהול לסרטן הוא כמובן לא חדש, ורופאים מדגישים זאת שוב ושוב. בפרק עדכני של הפודקאסט של דוקטור מארק היימן, המשמש כמנהל הרפואי הראשי של חברת פונקצ'ן הלת' בקליפורניה, הוא אמר שגם שתייה מתונה יכולה להשפיע על "כמעט כל מערכת איברים בגוף" בגלל עומס מטבולי, דלקת, פגיעה בתהליכי ניקוי רעלים והשפעה על הורמונים.
לדבריו, שתייה נקשרה לעלייה בסיכון לסוגי סרטן שונים, לבעיות מטבוליות, לשינויים במיקרוביום של המעי ולפגיעה בתפקוד התאי. הוא סיכם באזהרה שהאלכוהול "מעמיס על כל מערכת מרכזית בגוף", במיוחד על הכבד, המוח, המעי וההורמונים.