מהפכת תחבורה בסן פרננדו ואלי: אושר קו רכבת תחתית חדש למערב לוס אנג'לס

 לאחר עשרות שנים של הבטחות, מחקרים ודיונים ציבוריים, קיבלה השבוע לוס אנג'לס החלטה שעשויה לשנות את מפת התחבורה של המטרופולין הגדול במערב ארצות הברית. מועצת המנהלים של רשות התחבורה המטרופולינית של מחוז לוס אנג'לס אישרה פה אחד את התכנון המקדים של קו רכבת תחתית חדש, בעלות מוערכת של 24.2 מיליארד דולר, שיחבר את עמק סן פרננדו למערב העיר – כולל תחנה מרכזית בקמפוס אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס – עד שנת 2035.

הפרויקט, המכונה רשמית “פרויקט מסדרון התחבורה ספולבדה”, נועד לספק חלופה אמיתית לאחד מצירי התנועה העמוסים והידועים לשמצה בארצות הברית – הכביש המהיר 405. מדי יום מתבצעות כיום כ־400 אלף נסיעות רכב במסלול זה, דרך מעבר ספולבדה שבהרי סנטה מוניקה. לפי נתוני הרשות, נהג ממוצע מבזבז באזור זה עד 59 שעות בשנה בעמידה בפקקים.

 

הפרויקט, המכונה רשמית “פרויקט מסדרון התחבורה ספולבדה”, נועד לספק חלופה אמיתית לאחד מצירי התנועה העמוסים והידועים לשמצה בארצות הברית – הכביש המהיר 405. מדי יום מתבצעות כיום כ־400 אלף נסיעות רכב במסלול זה, דרך מעבר ספולבדה שבהרי סנטה מוניקה. לפי נתוני הרשות, נהג ממוצע מבזבז באזור זה עד 59 שעות בשנה בעמידה בפקקים.

 

אם יושלם כמתוכנן, קו הרכבת החדש יאפשר נסיעה תת־קרקעית של 10 עד 33 דקות בלבד, לאורך מסלול באורך כ־22 קילומטרים, וייתן מענה לכ־120 אלף נוסעים ביום. בשעות השיא יפעלו הרכבות בתדירות של אחת ל־2.5 דקות, והמערכת תופעל באמצעות רכבות אוטומטיות ללא נהג.

ראש עיריית לוס אנג'לס, קארן באס, הגדירה את ההחלטה כ“רגע מכונן”. לדבריה, “ההשקעה הזו איננה רק בפרויקט תחבורה, אלא בזמן של משפחות, סטודנטים ועובדים. אנחנו מחזירים לתושבים את השעות שנגזלות מהם מדי יום בכבישים”.

תחנת המפתח בקו צפויה להיות זו שתוקם בלב קמפוס אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס – אחד ממוקדי התעסוקה, הלימוד והרפואה הגדולים בדרום קליפורניה. כ־86 אלף סטודנטים, אנשי סגל ועובדים מגיעים מדי יום לקמפוס, והיעדר חיבור רכבת ישיר הפך במשך שנים לסמל הכשל התחבורתי של העיר. נציגי הסטודנטים בירכו על ההחלטה והדגישו כי עבור רבים מהם מדובר בשינוי שיאפשר לוותר על רכב פרטי ועל עלויות חניה גבוהות, ולהפחית עומסים וזיהום.

הקו החדש אמור להתחבר בעתיד גם לנמל התעופה הבינלאומי של לוס אנג'לס, בשלב בנייה נוסף, ובכך ליצור רצף תחבורתי בין העמק, מערב העיר ושער הכניסה האווירי המרכזי של האזור.

אך לצד החזון, הדרך למימושו עדיין רצופה מהמורות. תושבי שכונת בל אייר, מהאזורים היוקרתיים בעיר, ממשיכים להביע התנגדות חריפה לחפירת מנהרות מתחת לבתיהם. הם מזהירים מפני רעידות, נזקים מבניים ופגיעה באיכות החיים. נציגי רשות התחבורה טענו בדיון כי המנהרות ייחפרו בעומק של יותר מ־150 מטרים מתחת לפני הקרקע, וכי בדיקות הנדסיות מראות שאין סיכון ממשי לרעש או לרעידות משמעותיות, אך הבטיחו להמשיך בדיאלוג עם הקהילה.

ואולם האתגר הגדול מכולם אינו התנגדות תושבים – אלא כסף. עלות הבנייה מוערכת ב־24.2 מיליארד דולר, ולצידה הוצאות תפעול שנתיות של כ־148 מיליון דולר. עד כה זוהו רק כ־2.5 מיליארד דולר ממקורות מימון מובטחים, בעיקר ממסי תחבורה שאושרו בעבר במשאלי עם מקומיים. שאר הסכום אמור להגיע משילוב של מימון פדרלי, מדינתי, מקומי ואולי גם שותפויות עם גורמים פרטיים.

חברי מועצת הרשות הודו בגלוי כי ללא סיוע משמעותי מהממשל הפדרלי וממדינת קליפורניה, הפרויקט עלול להיתקע. עם זאת, יו"ר הרשות וראש עיריית גלנדייל, ארה נג'ריאן, הביע ביטחון ביכולת לגייס את המשאבים הדרושים. “זה פרויקט שמגדיר דור”, אמר. “יש כאן הנהגה אזורית חזקה, ונעשה כל שנדרש כדי להשלים אותו”.

בקהילות בעמק סן פרננדו שוררת תחושת ציפייה מעורבת בדאגה. תושבים רבים מברכים על החיבור התחבורתי המיוחל, אך חוששים מהשפעות הבנייה הארוכה ומהאפשרות שמחירי הדיור יאמירו סביב התחנות החדשות. נבחרי הציבור המקומיים דורשים שקיפות, שיתוף ציבור ופיקוח הדוק על לוחות הזמנים והתקציב.

אישור התכנון המקדים אינו סוף הדרך, אלא רק תחילתו של תהליך ארוך שיכלול אישור דוחות סביבתיים סופיים, סגירת מקורות מימון והכרעות הנדסיות מורכבות. אך עבור עיר שנשענה במשך עשרות שנים כמעט אך ורק על רכב פרטי, מדובר בצעד שמסמן שינוי תפיסתי עמוק.

אם אכן תושלם הרכבת התחתית של מסדרון ספולבדה, לוס אנג'לס תעשה קפיצה היסטורית לעבר עתיד שבו תחבורה ציבורית מהירה ואמינה אינה חלום – אלא תשתית יומיומית. השאלה שנותרה פתוחה היא האם החזון הגדול יעמוד במבחן המציאות הכלכלית והפוליטית, או שיישאר, כמו פרויקטים רבים בעבר, על הנייר בלבד.