
האירוע, הראשון בסדרה מתוכננת בת שישה מפגשים, מאורגן על ידי קבוצת “מחנכי ניו יורק למען פלסטין”, ומיועד, לפי פרסומיו, לתלמידים בגילאי 6 עד 18. בדף ההרשמה מובטחים “שיעורים מותאמי גיל”, שיועברו על ידי “מחנכים מיומנים ואנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש”, וכן מזון חינם למשתתפים – אלמנט שמבקרי היוזמה רואים בו ניסיון למשוך ילדים ומשפחות לאירוע בעל אג’נדה פוליטית מובהקת.

לפי תיאור האירוע, הילדים צפויים “להתחיל להתמודד עם ההיסטוריה, המשמעות וההקשר של הציונות”. עצם הבחירה לכתוב את המונח “ציונות” באותיות קטנות בפרסומי הקבוצה נתפסת כצעד מכוון שמטרתו לערער על הלגיטימיות של התנועה הלאומית היהודית ולהציג אותה באור שלילי כבר בשלב מוקדם של חינוך הילדים. מיקום האירוע טרם פורסם, אך על פי דיווחים בתקשורת המקומית, אירועים דומים של הקבוצה נערכו בעבר בפורום העם או במוזיאון ברוקלין.
בחירת יום מרטין לותר קינג אינה מקרית, אך בעיני רבים היא מקוממת במיוחד. קינג, סמל המאבק לזכויות האזרח בארצות הברית, היה גם תומך נלהב בזכותה של מדינת ישראל להתקיים. שבועות ספורים לפני הירצחו בשנת 1968 אמר קינג בנאום בפני אסיפת רבנים כי “שלום עבור ישראל פירושו ביטחון”, והדגיש כי יש לעמוד “בכל הכוח” להגנת זכותה של המדינה היהודית להתקיים. הוא אף תיאר את ישראל כאחד ממעוזי הדמוקרטיה הבולטים בעולם וכדוגמה ליכולתה של חברה חופשית להפוך מדבר לשגשוג. עבור ישראלים ויהודים רבים, השימוש ביום זכרו של קינג לקידום מסרים אנטי־ציוניים נתפס כחילול בוטה של מורשתו.
לפי תיאור האירוע, הילדים צפויים “להתחיל להתמודד עם ההיסטוריה, המשמעות וההקשר של הציונות”. עצם הבחירה לכתוב את המונח “ציונות” באותיות קטנות בפרסומי הקבוצה נתפסת כצעד מכוון שמטרתו לערער על הלגיטימיות של התנועה הלאומית היהודית ולהציג אותה באור שלילי כבר בשלב מוקדם של חינוך הילדים. מיקום האירוע טרם פורסם, אך על פי דיווחים בתקשורת המקומית, אירועים דומים של הקבוצה נערכו בעבר בפורום העם או במוזיאון ברוקלין.
מבקרי היוזמה אינם חוסכים ביקורת. נשיאת ברית בתי הספר הציבוריים של ניו יורק, קארן פלדמן, אמרה כי מדובר בלא פחות מניסיון להחדיר תכנים אנטישמיים לילדים במסווה של חינוך. לדבריה, הילדים “מפונקים בפיצה חינם ומקבלים מסרים שמציגים את הציונות כתנועה אלימה ומצדיקים טרור”. גם משה שפרן, נשיא ארגון “מורים יהודים מאוחדים”, הביע דאגה עמוקה לביטחונם ולרווחתם של תלמידים יהודים במערכת החינוך העירונית. “כאשר מחנכים מקדמים תכנים אנטישמיים, קשה לצפות שילדים יהודים ירגישו בטוחים בכיתותיהם”, אמר.
החשש אינו תיאורטי בלבד. מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023 נרשמה עלייה חדה באירועי אנטישמיות בבתי ספר בניו יורק, והורים יהודים מדווחים על תחושת איום הולכת וגוברת. בעיני רבים בישראל, מדובר בעוד ביטוי מדאיג לחדירת עמדות קיצוניות למערכת החינוך האמריקאית – תופעה שלה השלכות ישירות גם על היחס לישראל בדור הצעיר בארצות הברית.
לסערה נוסף גם ממד פוליטי. ראש עיריית ניו יורק, זוהראן ממדאני, המזוהה עם עמדות סוציאליסטיות ועם ביקורת חריפה על ישראל, קידם בעבר ברשתות החברתיות הפגנות שאורגנו על ידי אותה קבוצת מורים. הקשר הזה מעורר שאלות קשות לגבי מחויבות הנהגת העיר למאבק באנטישמיות ולשמירה על ניטרליות פוליטית במערכת החינוך.
הקבוצה עצמה אינה מסתירה את עמדותיה. בהצהרת המשימה שלה היא קוראת להגן על תלמידים מפני “הצהרות התומכות בהמשך הכיבוש של פלסטין”, ומציגה את מדינת ישראל כפרויקט של “קולוניאליזם מתנחלים”. היא אף מצהירה על תמיכה ב“זכות ההתנגדות” של עמים כבושים – ניסוח עמום שבעיני מבקרים מעניק לגיטימציה לאלימות ולטרור, לרבות לפשעי חמאס שביצע את הטבח ב־7 באוקטובר 2023.
משרד החינוך של ניו יורק ניסה לצנן את הרוחות והבהיר כי האירוע אינו מאושר ולא יתקיים בשטחי בתי הספר. לדברי גורמים במשרד, תישלח תזכורת למנהלי בתי הספר על חובתם לשמור על ניטרליות פוליטית. עם זאת, העובדה שהאירוע יכול להתקיים במקומות פרטיים אינה מפיגה את החששות, והורים רבים חוששים שילדיהם ייחשפו למסרים קיצוניים מחוץ למסגרת הפורמלית.
הקבוצה קשורה בקשר הדוק לזרם שמאלי קיצוני בתוך איגוד המורים המאוחד של ניו יורק, תנועה הידועה בעמדותיה הפוליטיות החריפות. מבקריה טוענים כי מדובר בשימוש לרעה במעמדם של מורים ובאמון הציבור כדי לקדם אג’נדה פוליטית רדיקלית במסווה של חינוך.
עבור ישראלים רבים, הפרשה כולה מדגישה תהליך מדאיג: שחיקה הדרגתית של התמיכה המסורתית בישראל בחלקים מהחברה האמריקאית, והפניית מסרים עוינים כלפי המדינה היהודית דווקא כלפי ילדים. הבחירה ביום מרטין לותר קינג, דמות שהאמינה בקשר עמוק בין זכויות אדם לבין זכותה של ישראל להתקיים, רק מחדדת את הפער בין מורשתו לבין השיח שמקדמות קבוצות קיצוניות כיום.
המאבק סביב “יום הלימוד לפלסטין” צפוי להימשך, כאשר הורים וארגונים יהודיים מתארגנים להגביר את הלחץ על העירייה ועל משרד החינוך. השאלה שנותרת פתוחה היא האם הרשויות יסתפקו בהצהרות פורמליות – או שינקטו צעדים ממשיים כדי למנוע פוליטיזציה קיצונית של מערכת החינוך ולהבטיח שילדים, יהודים ולא יהודים כאחד, לא יהפכו לכלי משחק במאבק אידיאולוגי רחב הרבה יותר.