דוברת המשרד לביטחון המולדת, טרישיה מקלוכלין, מסרה בהצהרה כי הסוכן פתח באש לאחר שהאישה “הפכה את הרכב לנשק” וניסתה לפגוע בקצינים פדרליים. שרת ביטחון המולדת, קריסטי נואם, תיארה את האירוע כ“מעשה של טרור מקומי” וטענה כי הסוכנים חשו סכנה מיידית לחייהם.
אלא שבמינאפוליס התגובה הייתה חריפה במיוחד. ראש העיר, ג’ייקוב פריי, דחה בפומבי את הגרסה הרשמית של הממשל וכינה אותה “שטויות”. במסיבת עיתונאים אמר כי לאחר שצפה בעצמו בתיעוד מן הזירה, הוא רואה את האירוע באופן אחר לחלוטין: “זה היה סוכן שהשתמש בפזיזות בכוח, והדבר הוביל למותה של אישה — להריגתה”. פריי הוסיף מסר ישיר לסוכני אייס: “צאו מכאן. אנחנו לא רוצים אתכם במינאפוליס”. גם מושל מינסוטה, טים וולץ, פרסם ברשתות החברתיות כי צפה בסרטון וקרא לציבור “לא להאמין למכונת התעמולה”.
במינאפוליס התגובה הייתה חריפה במיוחד. ראש העיר, ג’ייקוב פריי, דחה בפומבי את הגרסה הרשמית של הממשל וכינה אותה “שטויות”. במסיבת עיתונאים אמר כי לאחר שצפה בעצמו בתיעוד מן הזירה, הוא רואה את האירוע באופן אחר לחלוטין: “זה היה סוכן שהשתמש בפזיזות בכוח, והדבר הוביל למותה של אישה — להריגתה”. פריי הוסיף מסר ישיר לסוכני אייס: “צאו מכאן. אנחנו לא רוצים אתכם במינאפוליס”. גם מושל מינסוטה, טים וולץ, פרסם ברשתות החברתיות כי צפה בסרטון וקרא לציבור “לא להאמין למכונת התעמולה”.
לפי המשרד לביטחון המולדת, האירוע החל כאשר האישה חסמה רחוב ציבורי, ובהמשך — כך נטען — איימה על סוכני אכיפה באמצעות הרכב. מנגד, גורמים מקומיים טענו כי הרשויות הפדרליות מנסות להציג את הירי כפעולת הגנה עצמית, בעוד שבפועל מדובר בהתנהלות כוחנית ומסוכנת בתוך מרחב אזרחי עירוני. חשוב להדגיש: חקירה רשמית נמצאת בעיצומה, והגרסאות עדיין נבחנות.
ראש משטרת מינאפוליס, בריאן או’הרה, מסר כי לפחות שתי יריות נורו. לדבריו, האישה נפגעה בראשה והוכרזה מתה בבית החולים. הוא הוסיף כי החקירה מתנהלת בידי הבולשת הפדרלית (אף־בי־איי) ולשכת החקירות הפליליות של מינסוטה. עוד ציין כי בשלב זה אין ראיות לכך שהאישה הייתה יעד לחקירה או למבצע אכיפה כלשהו, וכי אינה מזוהה כחשודה בפעילות פלילית הקשורה להגירה.
המתח התעצם לאחר פרסום שלושה סרטונים ברשתות החברתיות, שתוארו בכלי תקשורת מרכזיים כתיעוד מזירת הירי. על פי תיאור התיעוד, שני סוכנים פדרליים נראים מנסים להורות לאישה לצאת מרכב שחוסם חלקית את הרחוב. הנהגת נוסעת לאחור, ואז מתקדמת קדימה ומתחילה לפנות. בשלב זה סוכן שלישי שולף אקדח, יורה — ולאחר מכן ממשיך לירות בזמן שהרכב חולף לידו. לפי תיאור הסרטון, הסוכן נראה תחילה מול הרכב כשהוא מתחיל להתקדם, ובהמשך לצידו בזמן היריות האחרונות. הפער בין שני הנרטיבים — “ניסיון דריסה” מול “ירי פזיז” — הוא בדיוק המקום שבו צפויה החקירה להכריע.
גם בזירה הפוליטית התערבו מיד. הסנאטורית טינה סמית’ ממינסוטה כתבה ברשתות החברתיות כי האישה שנהרגה הייתה אזרחית אמריקאית, והוסיפה שהיא אוספת מידע בעוד “המצב בשטח הפכפך”. היא קראה לסוכני אייס לעזוב את המקום “למען ביטחון כולם”.
הדוברת מקלוכלין חזרה בהצהרה נוספת על טענת הממשל שלפיה “מתפרעים” חסמו את הסוכנים, ונהגת אחת ניסתה “לדרוס” קציני אכיפה — דבר שהיא הגדירה כ“טרור מקומי”. לדבריה, הסוכן “חשש לחייו” וירה “ירי הגנתי” שהוביל למותה של האישה. כשנשאלה אם אייס ייענה לקריאתו של ראש העיר לעזוב את העיר, השיבה בקצרה: “לא”.
שרת ביטחון המולדת נואם, ששהתה באותו יום בטקסס באירוע הקשור לאבטחת גבול, אמרה לעיתונאים כי סוכני אייס ניסו להזיז רכב שנתקע “בשלג”, וכי האישה “תקפה אותם ואת הסובבים” באמצעות הרכב. “הקצין פעל במהירות, ירה באופן הגנתי כדי להגן על עצמו ועל האנשים סביבו, ולמיטב הבנתי היא נפגעה ומתה”, אמרה.
למקום שבו התרחש הירי יש משמעות סמלית כבדה במיוחד: הוא אירע פחות מקילומטר מזירת הריגתו של ג’ורג’ פלויד בשנת 2020 — אירוע שהצית גל מחאה ארצי ושינה את השיח האמריקאי על אלימות משטרתית, גזענות ושיטור. ביום רביעי, שעות לאחר האירוע, מאות התכנסו סמוך לזירה וקראו נגד נוכחות הכוחות הפדרליים בעיר. ככל שהשמועות והתיעודים התפשטו, ההפגנה הלכה ותפחה: שידורים חיים תיעדו מפגינים צועקים לעבר סוכני ההגירה, משליכים כדורי שלג, וסוכנים מגיבים באמצעים לפיזור הפגנות, כולל גז מדמיע. לפי הערכות שנמסרו בשטח, מספר המפגינים הגיע לאלפים.
הירי התרחש על רקע מבצע פדרלי רחב יותר. לפי הדיווח במאמר, הנשיא דונלד טראמפ הורה בתחילת דצמבר להגביר את הנוכחות הפדרלית במינאפוליס, תוך דגש על קהילת המהגרים הסומלית הגדולה במדינה. ההיערכות כללה תגבור משמעותי של כוח אדם פדרלי והערכה שהמבצע עשוי להימשך שבועות. בתוך האקלים הזה — שבו ערים בהנהגה דמוקרטית טוענות לפגיעה ברקמת החיים האזרחית, והבית הלבן מציג אכיפה מוגברת כיעד מרכזי — כל תקרית בשטח הופכת מיידית לעימות של סמכויות, אמון ותודעה.
המאמר מזכיר גם כי זה אינו האירוע היחיד בתקופה האחרונה שבו מעורבים סוכני הגירה בירי, וכי במספר מקרים נטען ל“ניסיון דריסה” כהצדקה לשימוש בנשק. בנוסף מצוטטת ביקורת שיפוטית שנמתחה בעבר בשיקגו על שימוש מופרז בכוח מצד גורמי אכיפה פדרליים, כולל אמירות חריפות על “כוח שמזעזע את המצפון”. גם אם כל אירוע עומד בפני עצמו, הצירוף של תקריות, טענות חוזרות ושיח ציבורי רווי חשדנות מייצר מצע נפיץ במיוחד — ובמינאפוליס די בניצוץ אחד כדי להבעיר רחוב שלם.
המחלוקת כעת אינה רק על שניות ספורות של עימות ליד רכב. היא על השאלה מי קובע את כללי המשחק בעיר: האם כוחות פדרליים יכולים לפעול באגרסיביות בלב שכונה אזרחית גם כשהרשויות המקומיות מתנגדות, ומה המחיר הציבורי של אכיפה שמצולמת ומנותחת פריים־אחר־פריים בזמן אמת. הקריאות של ראש העיר והמושל לסוכני אייס “לעזוב” משקפות לא רק זעם על מקרה יחיד, אלא עייפות עמוקה מתחושת פלישה של סמכות חיצונית — במיוחד במקום שבו הזיכרון הקולקטיבי של 2020 עדיין פתוח.
כעת, כשהחקירה עברה לידי הבולשת הפדרלית ולשכת החקירות של מינסוטה, השאלה הקריטית תהיה מה ייקבע באופן רשמי: האם אכן התקיימה סכנה מיידית לחיי הסוכן והירי היה מוצדק, או שמדובר בשימוש בלתי מידתי בכוח שהסתיים במותה של אזרחית שלא הייתה יעד מבצעי. עד שתתקבל תשובה, מינאפוליס כבר חזרה למצב מוכר וכואב: רחובות מלאים מפגינים, אמון ציבורי מתערער, ועימות חזיתי בין עיר שמבקשת שליטה על ביטחונה לבין ממשל פדרלי שמסרב לסגת.
