
לפי הודעה רשמית של מחלקת המדינה האמריקאית, המדיניות נועדה לצמצם תופעה מתמשכת של שהייה מעבר לתוקף הוויזה. הצעד הוחל לראשונה בשנה שעברה תחת ממשל הנשיא דונלד טראמפ, וכעת הורחב לשבע מדינות נוספות - כך שמספר המדינות ברשימה עלה ל-13. ההחלטה נכנסה לתוקף ב-1 בינואר.
המדינות שנוספו לרשימה הן בהוטן, בוטסואנה, הרפובליקה המרכז-אפריקאית, גינאה, גינאה-ביסאו, נמיביה ו-טורקמניסטן. הן מצטרפות למאוריטניה, סאו טומה ופרינסיפה, טנזניה, גמביה, מלאווי וזמביה. מלבד בהוטן וטורקמניסטן, כל המדינות ברשימה הן מאפריקה.

גובה הערבות נקבע במהלך ראיון הוויזה עצמו, ונע בין 5,000 ל-15,000 דולר. המבקשים נדרשים להגיש טופס ייעודי של המשרד לביטחון המולדת (I-352) ולשלם את הסכום אך ורק דרך אתר התשלומים הרשמי של משרד האוצר האמריקאי, Pay.gov. במחלקת המדינה מדגישים כי אין להשתמש בגורמים חיצוניים, וכי תשלום שלא בוצע בהתאם להנחיות לא יוחזר.
הפקדת הערבות אינה מבטיחה קבלת ויזה. אם הבקשה נדחית - הכסף מוחזר. גם מי שמקבל ויזה ומשתמש בה כחוק, ללא חריגה מתקופת השהייה, זכאי להחזר מלא של הערבות לאחר היציאה מארצות הברית. לעומת זאת, מי שמפר את תנאי הוויזה עלול לאבד את הסכום.
בנוסף לערבות הכספית, מבקשי הוויזה מהמדינות האלו נדרשים לעמוד בשורת דרישות מחמירות יותר: ריאיון פרונטלי חובה, מסירת היסטוריה של פעילות ברשתות חברתיות לאורך כמה שנים, והצגת תיעוד מפורט של נסיעות ומקומות מגורים קודמים. גם לאחר קבלת הוויזה, הכניסה והיציאה מארצות הברית מותרות רק דרך נמלי תעופה מסוימים, בהם שדות התעופה בבוסטון, ניו יורק (JFK) וושינגטון דאלס.
במחלקת המדינה מבהירים כי המדיניות אינה מוגבלת בזמן, ותישאר בתוקף כל עוד הרשויות ימשיכו לעקוב אחרי שיעורי ההפרה של תנאי הוויזה. עבור מבקשי ויזה רבים, המשמעות ברורה: הדרך לארצות הברית הפכה יקרה ומורכבת יותר - עוד לפני שעלו על המטוס.