דמונד צ’מבליס נהג לעבוד עד כלות בעסק הקבלנות הקטן שניהל בקולומבוס: תליית קירות גבס, מרדף אחר לקוחות שלא שילמו בזמן וניהול שוטף של חצי תריסר עובדים. היום, המציאות שלו שונה לחלוטין. מאז אפריל הוא עובד במשמרות לילה באתר בניית מרכז נתונים עצום, מפקח על כ־200 רתכים, אינסטלטורים וחשמלאים, נוסע בבאגי בין מבני ענק מוארים בפנסי הצפה, ומרוויח למעלה מ־100 אלף דולר בשנה – זינוק חד לעומת הכנסתו הקודמת.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
“אני ממש צובט את עצמי כל בוקר,” אומר צ’מבליס, בן 51. “לא האמנתי שאמצא את עצמי במקום כזה.” הסיבה לשינוי הדרמטי בחייו אינה מקרית: גל השקעות חסר תקדים בבינה מלאכותית יוצר ביקוש עצום למרכזי נתונים – מתקנים אדירי ממדים שדורשים בנייה מורכבת, מדויקת ובלתי פוסקת. עבור העובדים שבונים אותם, מדובר בפריחה כלכלית של ממש.

“אני ממש צובט את עצמי כל בוקר,” אומר צ’מבליס, בן 51. “לא האמנתי שאמצא את עצמי במקום כזה.” הסיבה לשינוי הדרמטי בחייו אינה מקרית: גל השקעות חסר תקדים בבינה מלאכותית יוצר ביקוש עצום למרכזי נתונים – מתקנים אדירי ממדים שדורשים בנייה מורכבת, מדויקת ובלתי פוסקת. עבור העובדים שבונים אותם, מדובר בפריחה כלכלית של ממש.
מרכזי נתונים כמעט ואינם מעסיקים כוח אדם רב לאחר השלמתם, אך שלב הבנייה הופך אותם לכוורת אנושית צפופה: יציקות בטון מסיביות, חיווטי חשמל מורכבים, התקנת גנרטורים, מערכות קירור ותשתיות אנרגיה מדויקות שמטרתן אחת – להבטיח שהשרתים לא יסטו אפילו במעלה אחת מהטמפרטורה הנדרשת. המורכבות הזו, בשילוב קצב הפרויקטים המסחרר, דוחפת את השכר לגבהים חריגים.
עובדים שעוברים לתחום מרכזי הנתונים – מחשמלאים ועד מנהלי פרויקטים – מרוויחים כיום 25% עד 30% יותר מאשר בעבודות בנייה מקבילות, מסביר ג’ייק רזוויילר, סגן נשיא בכיר בתחום מרכזי הנתונים בחברת כוח האדם וההשמה קלי סרוויסס. “זה ממש כמו הבהלה לזהב,” אומר צ’מבליס. “רק שבמקום מכושים – יש כבלי חשמל, ובמקום אוהלים – מבנים בגודל של שכונות.”
לפי נתוני קבוצת המחקר סינרג’י ריסרץ’, ענקיות הטכנולוגיה אמזון, גוגל ומיקרוסופט מפעילות כיום 522 מרכזי נתונים ברחבי העולם, ובונות או מתכננות עוד 411 מתקנים נוספים. כל פרויקט כזה נמשך שנים ודורש אלפי עובדים.
בהרמיסטון שבאורגון, מארק בנר, בן 60, מגיע לאתר בניית מרכז נתונים עוד לפני עלות השחר, פותח את היום בתרגילי מתיחות קבוצתיים ומבלה שעות ארוכות בפיקוח על בטיחות חשמלית. זו אחריות כבדה במתקנים שצורכים כמויות עצומות של אנרגיה – והיא מתוגמלת בהתאם: בנר מרוויח 225 אלף דולר בשנה, כולל תמריץ יומי של 100 דולר לכל עובד באתר. “זה החלום האמריקאי שלי,” הוא אומר. “אני בונה את התשתיות של העתיד.”
אך הפריחה הזו מתנגשת במציאות קשה: מחסור חמור בעובדים מיומנים. לפי התאחדות הקבלנים והבונים של ארצות הברית, ענף הבנייה סובל כיום ממחסור של כ־439 אלף עובדים, בעיקר במקצועות ידניים חיוניים כמו חיווט, אינסטלציה וריתוך. סקר של מכון אפטיים מצא כי 52% מהחברות בתחום מרכזי הנתונים כבר חוו עיכובים או שיבושים עסקיים בשל מחסור בכוח אדם – עלייה חדה לעומת השנה הקודמת.
“מתרחש כאן מרוץ חימוש עולמי בתחום הבינה המלאכותית,” אומר אנירבן באסו, הכלכלן הראשי של התאחדות הקבלנים. “והתשתיות הן צוואר הבקבוק.”
הקבלנים מגיבים בהטבות שלא נראו בעבר בענף: אוהלי מנוחה ממוזגים ומחוממים, ארוחות חינם, בונוסים, ימי חופשה בתשלום ותנאים המזכירים יותר את עולם ההייטק מאשר אתרי בנייה. חברת קלון קונסטרקשן משיקגו מדווחת שכ־70% מהכנסותיה כיום מגיעות ממרכזי נתונים – פי שניים מאשר לפני שנה בלבד. חברת סנדט מאריזונה נאלצת לדחות פרויקטים פשוט משום שאין לה מספיק עובדים.
הביטחון התעסוקתי, שהיה נדיר בענף הבנייה, הפך לנכס ממשי. מייקל דאם, בן 43, שמרוויח כ־200 אלף דולר בשנה בפיקוח על עבודות בטון בשלושה אתרי מרכזי נתונים, אומר שבעבר היה חוסך כל דולר מחשש לחודשים ללא עבודה. “היום,” הוא מחייך, “המגייסים רודפים אחרי.”
השכר הגבוה מושך עובדים לנדוד ברחבי המדינה. שון ג’ונס, בן 39, נוסע עשר שעות מקולורדו לאבילין שבטקסס, שם הוא מרוויח כ־100 אלף דולר – כ־20% יותר ממה שהיה מרוויח בבית. אחרים כלל אינם נדרשים לעבור דירה: חברות החלו להעסיק מנהלי פרויקטים בכירים בעבודה מרחוק, עם טיסות תקופתיות לאתרים.
בצפון וירג’יניה, אזור המכונה “סמטת מרכזי הנתונים”, השינוי כבר מורגש היטב. אנדרו מייסון, חשמלאי בן 53, מרוויח למעלה מ־200 אלף דולר בשנה ומפקח על מאות עובדים. מספר המתלמדים באיגוד החשמלאים המקומי זינק, והחברות באיגוד כולו הוכפלה בתוך שבע שנים.
עבור קלאודיה אצ’ורי, חשמלאית ואם חד־הורית, המעבר למרכז נתונים קרוב לבית משמעותו לא רק שכר גבוה יותר – אלא גם חיים מאוזנים יותר. “סוף סוף אוכל להיות שם בשביל הבן שלי,” היא אומרת. “לא רק בעבודה, אלא גם במשפחה.”
מהפכת הבינה המלאכותית אינה משנה רק את עולם הטכנולוגיה. היא משנה את מפת שוק העבודה האמריקאי, מחזירה עוצמה כלכלית למקצועות ידניים – ויוצרת, אולי לראשונה מזה דורות, בהלה חדשה לזהב, עשויה מבטון, כבלים ושרתים.