
במהלך העשור האחרון העלתה קליפורניה את שכר המינימום בהדרגה. בשנת 2016 חתם המושל לשעבר ג'רי בראון על חקיקה שקבעה מסלול עלייה מדורג, שנועד להביא את שכר המינימום ל־15 דולר לשעה. מאז, השכר ממשיך להתעדכן מדי שנה בהתאם לאינפלציה, במטרה לשמור על כוח הקנייה של העובדים בעלי ההכנסה הנמוכה.
בעוד שהעלייה הקרובה ברמה המדינתית נחשבת מתונה, בלוס אנג'לס מתנהל ויכוח ציבורי חריף בהרבה. בעיר נשקלת בימים אלה הצעה להעלות את שכר המינימום העירוני ל־30 דולר לשעה — כמעט פי שניים מהשכר הממלכתי החדש. מדובר ביוזמה שמעוררת תגובות סוערות מצד תומכים ומתנגדים כאחד, ומשקפת את עומק המשבר הכלכלי והחברתי בעיר.

בעוד שהעלייה הקרובה ברמה המדינתית נחשבת מתונה, בלוס אנג'לס מתנהל ויכוח ציבורי חריף בהרבה. בעיר נשקלת בימים אלה הצעה להעלות את שכר המינימום העירוני ל־30 דולר לשעה — כמעט פי שניים מהשכר הממלכתי החדש. מדובר ביוזמה שמעוררת תגובות סוערות מצד תומכים ומתנגדים כאחד, ומשקפת את עומק המשבר הכלכלי והחברתי בעיר
תומכי ההצעה טוענים כי שכר של 30 דולר לשעה הוא תנאי בסיסי לקיום בכבוד בלוס אנג'לס, אחת הערים היקרות בארצות הברית. לדבריהם, מחירי הדיור והשכירות בעיר זינקו לרמות שמרבית עובדי שכר המינימום אינם מסוגלים לעמוד בהן, גם אם הם עובדים במשרה מלאה ואף מעבר לכך. לטענתם, העלאה חדה בשכר תאפשר לעובדים לצמצם עבודה במספר משרות, תשפר את רווחתם ותתרום ליציבות חברתית וכלכלית.
מנגד, בעלי עסקים קטנים מזהירים מפני השלכות קשות. לורנס צ'נג, שמשפחתו מחזיקה בשבעה סניפים של רשת המזון המהיר ונדיס מדרום ללוס אנג'לס, מבטא חשש המשותף לבעלי עסקים רבים. לדבריו, העלאה כה דרמטית עלולה לאלץ עסקים לצמצם כוח אדם, להעלות מחירים באופן חד או אף לסגור סניפים.
“זו לא רק העלאת שכר נקודתית”, הסביר צ'נג. “כששכר המינימום קופץ בצורה כזו, כל מדרג השכר מושפע. עובדים ותיקים דורשים תוספות, עלויות הביטוח וההטבות הסוציאליות עולות בהתאם, ובסופו של דבר מדובר בגידול של עשרות אחוזים בהוצאות השכר הכוללות”.
גם בקרב כלכלנים הדעות חלוקות. מחקרים רבים מצביעים על כך שהעלאות מתונות בשכר המינימום אינן גורמות לפגיעה משמעותית בתעסוקה, ולעיתים אף מגבירות את הביקוש המקומי באמצעות חיזוק כוח הקנייה של עובדים. עם זאת, יש הטוענים כי העלאה של כמעט 100 אחוז, כפי שנשקלת בלוס אנג'לס, שייכת לסדר גודל שונה לחלוטין ועלולה לגרום לפיטורים, לצמצום שעות עבודה ולהאצה באוטומציה, במיוחד בענפים הפועלים עם שולי רווח נמוכים.
קליפורניה כבר התנסתה לאחרונה במהלך דומה, כאשר הנהיגה שכר מינימום ייעודי של 20 דולר לשעה לעובדי רשתות המזון המהיר. גם אז נשמעו אזהרות מפני קריסת עסקים, ובפועל התמונה שהתבררה הייתה מורכבת: חלק מהעובדים נהנו משכר גבוה יותר, אך עסקים מסוימים העלו מחירים, קיצצו שעות עבודה או ביטלו משרות. עם זאת, התעשייה כולה לא קרסה, כפי שחלק מהמתנגדים חזו.
הדיון בלוס אנג'לס מתקיים על רקע משבר דיור עמוק ומתמשך. שכר הדירה הממוצע בעיר נמנה עם הגבוהים במדינה, והרבה מעבר ליכולתו של עובד המשתכר שכר מינימום לשלם מבלי להיקלע למצוקה. תומכי ההעלאה מדגישים כי גם שכר של 30 דולר לשעה, שמשמעותו כ־62,400 דולר בשנה במשרה מלאה, עדיין אינו מבטיח רמת חיים נוחה בעיר. לפי הערכות שונות, משפחה בלוס אנג'לס זקוקה להכנסה שנתית של 80 עד 100 אלף דולר לפחות כדי לכסות הוצאות בסיסיות.
מועצת העיר לוס אנג'לס צפויה להמשיך לדון בהצעה בחודשים הקרובים, כולל קיום שימועים ציבוריים שבהם יישמעו עמדותיהם של עובדים, בעלי עסקים ונציגי ציבור. בין האפשרויות הנבחנות: יישום הדרגתי של ההעלאה, תקופות הסתגלות ופטורים או הקלות לעסקים קטנים.
עד אז, העלאת שכר המינימום ברמה המדינתית ל־16.90 דולר לשעה תיכנס לתוקף כמתוכנן בתחילת השנה, ותשפיע על מיליוני עובדים ברחבי קליפורניה — בעוד בלוס אנג'לס נמשך הוויכוח על עתיד שוק העבודה בעיר.