קבצי אפשטיין נחשפים — אבל לא כולם: משרד המשפטים מפר חוק ומסתיר מאות אלפי מסמכים

משרד המשפטים של ארצות הברית פרסם אתמול (שישי) מאות אלפי מסמכים הקשורים לחקירות סביב ג’פרי אפשטיין – איש הכספים שהורשע בעבירות מין חמורות – אך הודה כי לא השלים את שחרור כלל החומר במועד שנקבע בחוק, המחייב פרסום מלא של החומרים הלא־מסווגים בתוך 30 יום. ההודאה הציתה מחדש את המחלוקת סביב “קבצי אפשטיין”, והחזירה למרכז הבמה שאלות ישנות: מה עוד נשמר במחשכים, מי מוגן מציבורית, ומדוע המערכת גוררת רגליים.

טוד בלאנץ’, סגן התובע הכללי והגורם הבכיר השני במשרד המשפטים, אמר בריאיון לרשת פוקס ניוז כי “מאות אלפי דפים נוספים” יפורסמו “בשבועות הקרובים”. בפועל, משמעות הדברים היא שהמשרד לא עמד במועד הקבוע בחוק – עובדה שמספקת תחמושת למבקרי הממשל, הטוענים כי מדובר בעיכוב מכוון או לכל הפחות בכשל חמור בהיערכות.

 

בין התצלומים שפורסמו נמצאות גם תמונות של הנשיא לשעבר ביל קלינטון, וכן תמונות שבהן נראה כוכב הפופ מייקל ג’קסון. עצם הופעתם של אישים מפורסמים בחומר עוררה תשומת לב ציבורית גדולה – אך ברבים מן המקרים ההקשר אינו ברור מתוך המסמכים עצמם, בעיקר בגלל מחיקות והשחרות.

 

הרקע המשפטי ברור: בנובמבר האחרון אישר הקונגרס ברוב כמעט מוחלט את “חוק שקיפות קבצי אפשטיין”, המחייב את משרד המשפטים לפרסם בתוך 30 יום את כל החומרים שאינם מסווגים. הנשיא דונלד טראמפ חתם על החוק לאחר מאבק פוליטי סביב חקיקתו, בעוד שבבית הלבן נטען לאורך חודשים כי יש צורך בבלמים משמעותיים כדי למנוע פגיעה בקורבנות ובחקירות.

החוק מאפשר חריגים מצומצמים: מותר לעכב מסמכים שמזהים קורבנות; מסמכים הכוללים חומרי התעללות מינית בקטינים; מסמכים מסווגים מטעמי ביטחון לאומי; וכן חומרים שעלולים “לסכן חקירה פדרלית פעילה”. בלאנץ’ הסביר כי זהו ההיגיון שמאחורי העיכוב: לדבריו, המשרד מבקש לוודא שבכל פרסום נשמרת הגנה מלאה על הקורבנות. “יש הרבה עיניים שבוחנות את זה”, אמר, “ואנחנו רוצים להיות בטוחים שכאשר אנחנו משחררים חומרים – אנחנו מגינים על כל קורבן”.

החומרים שפורסמו באתר משרד המשפטים כוללים אלפי מסמכים ותצלומים מחקירות הבולשת הפדרלית משנים 2006, 2018 ו־2019, לרבות חומרי חקירה הקשורים לתיק הפלילי נגד ג’יסליין מקסוול – שותפתו לשעבר של אפשטיין – וכן חומרים מן הבדיקה הרשמית סביב מותו של אפשטיין בבית כלא פדרלי בשנת 2019. חלק מן הקבצים מושחרים באופן נרחב, לעיתים עד כדי כך שהמידע המהותי בהם כמעט ואינו קריא, מה שמעצים את הטענה כי הציבור מקבל “כותרות” יותר מאשר תמונה מלאה.

בין התצלומים שפורסמו נמצאות גם תמונות של הנשיא לשעבר ביל קלינטון, וכן תמונות שבהן נראה כוכב הפופ מייקל ג’קסון. עצם הופעתם של אישים מפורסמים בחומר עוררה תשומת לב ציבורית גדולה – אך ברבים מן המקרים ההקשר אינו ברור מתוך המסמכים עצמם, בעיקר בגלל מחיקות והשחרות.

בלאנץ’ ציין במכתב לחברי קונגרס כי משרד המשפטים איתר 1,200 שמות של קורבנות אפשטיין או בני משפחותיהם, וכי כל חומר שעלול לחשוף את זהותם הושחר או עוכב. המשרד הקים מאגר מקוון ייעודי שאותו הוא מכנה “ספריית אפשטיין”, ובו קבצים המחולקים לקטגוריות שונות: מסמכי בתי משפט מתיקים פליליים ואזרחיים; גילויים שנועדו לעמוד בחוק השקיפות; מסמכים ששוחררו במסגרת בקשות חופש מידע; וכן אוסף חומרים שהועבר בעבר לוועדת הפיקוח של בית הנבחרים, שחלק ניכר ממנו כבר היה ממילא פומבי. במקביל הזהיר המשרד כי חלק מהחומרים כוללים תיאורים של תקיפה מינית, וכי אינם מתאימים לכל קורא.

בקונגרס התגובות היו חריפות. חבר הקונגרס תומאס מאסי, רפובליקני מקנטקי, פרסם פוסט שבו הדגיש את לשון החוק המחייבת פרסום של “כל” הקבצים עד למועד שנקבע, וכתב: “הזמן נגמר. שחררו את הקבצים”. הסנאטור צ’אק שומר, מנהיג המיעוט בסנאט, האשים את הבית הלבן בהפרת החוק וטען כי הנשיא והתובעת הכללית, פאם בונדי, “נחושים להסתיר את האמת”. גם חבר הקונגרס רו חאנה, דמוקרט מקליפורניה ממקדמי החוק, הזהיר כי אם משרד המשפטים לא יוכיח עמידה מלאה בדרישות – הקונגרס עשוי לשקול צעדים חריפים, לרבות הליכים נגד בונדי ובלאנץ’ “אם זה יגיע לכך”. הסנאטור אדם שיף קרא לבונדי להתייצב לשימוע ולהסביר מדוע המשרד לא היה ערוך לעמוד בדד־ליין: “הם הבטיחו לשחרר – והם לא עשו את זה”, אמר, והוסיף כי האפשרויות הן חוסר מוכנות או עיכוב מכוון.

משרד המשפטים טוען מנגד כי חלק מן החומרים קשורים ל“חקירה פדרלית פעילה”, ולכן אינם יכולים להתפרסם כעת. לפי הדיווחים, בונדי הורתה לתובעים פדרליים במנהטן לבדוק היבטים נוספים של פרשת אפשטיין, בעקבות הנחיה נשיאותית שניתנה בחודש שעבר.

פרשת אפשטיין עצמה נותרה אחת השערוריות המטלטלות והרגישות בעשורים האחרונים. אפשטיין הואשם בכך ששילם לנערות מתבגרות עבור מעשי מין, והסתייע במקסוול כדי לגייס קורבנות ולנהל את המעגל סביבו. חקירות בפלורידה הובילו לכתב אישום כבר בשנת 2006, ובהמשך – לעסקת טיעון מדינתית שעוררה ביקורת חריפה משום שמנעה ממנו הסתבכות פדרלית חמורה יותר. בשנת 2019 נעצר שוב בניו יורק בחשד לסחר בקטינות, חלקן בנות 14, אך נמצא מת בתאו בעודו ממתין למשפט. הרשויות קבעו כי שם קץ לחייו. מקסוול נידונה ל־20 שנות מאסר לאחר שהורשעה בשנת 2021 בקשירת קשר עם אפשטיין ובסיוע למעשי ההתעללות לאורך שנים.

בלאנץ’ רמז במכתבו כי תהליך הפרסום עשוי להסתיים לפני סוף השנה – אך עצם הדחייה מותירה שורה ארוכה של שאלות פתוחות: אילו חלקים עדיין מוסתרים, האם העיכוב נובע מהגנה מוצדקת על קורבנות או משיקולים פוליטיים, ומדוע החוק, שנועד לסיים את העמימות אחת ולתמיד, הפך בעצמו לעוד מוקד של מחלוקת וחוסר אמון.