מורן דהן-וקנין בתים מעוצבים. חיים מדויקים.

שינוי עמוק ותוסס עובר על בתי המשפחות בקליפורניה. אחרי שנים ארוכות של מינימליזם קריר, קווים נשלטים וסביבות כמעט סטריליות - משהו חדש מתעורר בגולדן סטייט: תשוקה לחזור אל הטבע, להכניס אותו פנימה, ולהעניק לו את המקום המרכזי שבמשך שנים הודר. הרצון הוא למשהו אחר לגמרי -איטי יותר, רך יותר, אנושי יותר. עיצוב שמבוסס על אותנטיות ועל תחושת שלמות שאינה מתאמצת להיות מושלמת.

מורן דהן-וקנין 

הרבה לפני שהפך לטרנד מוכר בעל שם יפני, סגנון ה-Wabi-Sabi היה חלק בלתי נפרד מהעולם שסביבנו. התרבות היפנית העתיקה, שמקדשת חוסר שלמות טבעית, נמצאה כאן תמיד - בפשטות, בחומרים ששחיקתם מוסיפה להם חיים, בסימני הזמן שמספרים סיפור. רק מאוחר יותר זכה הסגנון לשם, להגדרה, ולמעמד של תפיסה עיצובית. בעוד שהעולם המערבי דיבר במשך שנים על מינימליזם, ה-Wabi-Sabi היפני בא להזכיר לנו שהמינימליזם אינו חייב להיות קר ומנוכר - אלא מינימליזם עם נשמה. מלא טקסטורה, חמימות, שקט, עומק ואותנטיות. אולי זו הסיבה שהסגנון הזה הפך בשנים האחרונות לאחד המדוברים ביותר בבתים הפרטיים של לוס אנג׳לס, סן פרנסיסקו וסנטה מוניקה - ובשנת 2025 כבר ברור שהוא כאן להישאר כתפיסת חיים, לא כטרנד חולף.

גם קהילת המעצבות הישראליות בקליפורניה אימצה את הסגנון בשתי ידיים. אחת הבולטות שבהן היא מורן דהן-וקנין, שכבר הספיקה לבסס לעצמה שם של מעצבת מדויקת, יצירתית ורב-שכבתית, כזו שמצליחה לשלב בין אסתטיקה גבוהה לבין תחושה עמוקה של ביתיות ושל שייכות.
נפגשנו באחד הפרויקטים האחרונים שלה -אחוזה יוצאת דופן בבוורלי הילס, הממוקמת על אחת הפסגות המבוקשות ברחוב Blue Jay. נכס נדל"ן נדיר, הכולל שלושה מתחמי מגורים מפוארים ונוף פנורמי מהיפים בלוס אנג׳לס: הוליווד, דאון טאון וקו החוף מתמזגים. הבית, ששוויו מגיע למיליוני דולרים, מציג מפרט טכני ואדריכלי מרהיב. רבים מהבתים היוקרתיים באזור לוקים בעיצוב שמרגיש נשגב וראוותני אך קר, כזה שאומנם מרשים באירוע נוצץ או במסיבת בריכה - אך אינו מזמין למגורים יומיומיים. מורן הצליחה לקחת נכס בעל עוצמה נדירה וליצור בו חוויה הרמונית באמצעות שימוש בחומרים טבעיים, טקסטורות עכשוויות ופס עיצובי אורגני ומעודן. התוצאה היא בית מפואר אך אנושי, גדול אך אינטימי, יוקרתי ועכשווי.

‏מה דעתך על סגנון ה- Wabi Sabi ‏בשנים האחרונות?
‏״ה- Wabi Sabi הוא לא באמת סגנון אלא תפיסת עולם. בשנים האחרונות הפך לטרנדי ואנשים משתמשים בצמד המילים הזה בכל מקום, אבל המקור שלו הרבה יותר עמוק, זאת בעצם תרבות יפנית שמדברת על קבלה של חוסר שלמות, חומרים לא מלוטשים, על יופי שנמצא בחומרים טבעיים ועל הזמן שעושה להם טוב. ‏זה לגמרי עניין של גישה ותפיסת עולם. הרעיון הוא לא לייצר ״לוק״ אלא לייצר תחושה. ‏תחושה של פשטות, של טבע, של חיבור עמוק למהות. ‏והסיבה שזה הפך להיות מאוד טרנדי בשנים האחרונות היא לגמרי מתוך צורך אנושי, העולם המודרני נהיה עמוס ורועש ומלא גירויים, אנשים מחפשים מרחבים שמייצרים להם רגע לנשום.״
מורן מצליחה ליצור מרחב עכשווי שנראה כאילו הזמן חלף דרכו בעדינות- הותיר בו שכבות, זיכרון ואופי -אך לא פגע בו. להפך, הבית כולו מרגיש מגובש, מלא נשימה, ובעל נוכחות שקשה להתעלם ממנה. עבודות הנגרות בוצעו ברמה הגבוהה ביותר, הטקסטיל נבחר בקפידה ונארג במיוחד עבור החללים, והחומרים הטבעיים שהופיעו בעיצוב החוץ נשזרים אל תוך הפנים באופן אינסטינקטיבי, כמעט בלתי מורגש.
זהו בית שמספר סיפור על קליפורניה: על החופים הזהובים שנפרשים לאורך האוקיינוס, על הערים היבשות במרכז המדינה, על היערות בצפון ועל הערפל שנשפך בעדינות מאזור סן פרנסיסקו. הוא אינו בית שמנסה להרשים - הוא בית שמזמין. חדריו אינם נראים כמו גלריות, אלא כמו מקדשי חיים קטנים: מקומות שנועדו להכיל שגרה נינוחה, משפחתיות, ומגע אנושי אמיתי.

מורן עצמה מסרבת להיות מוצבת בתבנית של מעצבת פנים: ״המונח מעצבת פנים הוא פשוט התיאור הטכני של מה שאני עושה, ‏אבל הוא לא באמת מגדיר אותי, זהו העיסוק בפועל מבחינתי״. במהלך פגישתנו היא ביקשה שלא אשתמש בתואר הזה לגביה.
״אני מעצבת ‏בתפיסת העולם שלי, זה הכול, ‏הפרספקטיבה העיצובית שלי היא הדרך שבה אני רואה אנשים, חללים, חומרים ואנרגיה, אני לא עובדת מתוך כותרת אלא מתוך ‏נקודת מבט״, היא אומרת בפשטות ובביטחון. ״בעבר עבדתי ‏בעולם האופנה, היום עם בתים. אני לא רואה בזה שינוי קריירה - אלא המשך טבעי לחלוטין של מה שעשיתי במשך שלושים שנה. העבודה עם אופנה לימדה אותי להבין גוף, חומר, תנועה, פרופורציות. כל זה הפך לבסיס הכי חזק שיש לעולמות שאני יוצרת היום.״
ואכן, כשמביטים בעבודותיה, קל להבין למה. מורן מביאה איתה את ראיית העומק של עולם האופנה: רגישות לטקסטורה, הבנה עמוקה של שכבות, יכולת מרשימה לעבוד עם צבעים רכים ודומיננטיים כאחד, ובעיקר - יכולת לייצר נרטיב. כל בית שהיא נוגעת בו מרגיש כמו קולקציה מהודקת: עקבית, ייחודית, ועם חותם אישי ברור.

מורן נולדה וגדלה בבאר שבע, ובדבר אחד הייתה בטוחה מאז שהייתה ילדה: יצירה היא השפה שלה. היא משתפת שתמיד הייתה לה משיכה טבעית לעולם היצירה והאסתטיקה- תחילה באופנה, והדרך הייחודית שבה התלבשה ובפריטים שיצרה לעצמה. זו הייתה תחושת הבטן הראשונה שהפכה עם השנים לשפה מקצועית ברורה, מדויקת ובעלת חתימה אישית.

עוד לפני שעברה לארצות הברית, ובזמן שחיה בישראל, מורן נסעה לברצלונה לעבור הכשרה מטעם קבוצת Inditex של קניינים, הבית של מנגו, זארה והמותגים שהיו אז על סף פריצה לשוק הישראלי. זו הייתה חשיפה עמוקה לאחד ממנגנוני האופנה החזקים בעולם, מנגנון שמבוסס על תנועה מהירה, על קריאה מדויקת של השוק, ועל יכולת כמעט אינטואיטיבית לזהות טרנדים עוד לפני שהם מוגדרים ככאלה.
״זו הייתה אחת התקופות שעיצבו אותי מקצועית“, היא מודה, ״שם למדתי להבין איך לזהות דופק תרבותי עוד לפני שהוא הופך לשפה עיצובית רשמית.“ הניסיון הזה - כמאחורי הקלעים של תעשייה בינלאומית שמכתיבה קצב עולמי -התגלה בהמשך כאבן דרך משמעותית בדרכה. הוא חידד את חושיה, לימד אותה לקרוא סביבה, קהל, וצורך אנושי, והניח את אחת האבנים המרכזיות ביכולת שלה לייצר היום בתים שמספרים סיפור ומרגישים מחוברים לרוח הזמן, מבלי להתמסר לטרנדים רגעיים.

ללוס אנג’לס הגיעה לראשונה בכלל לירח דבש, לצד בעלה, בשלב ההוא לא היו למורן שום כוונות להישאר בעיר. אבל בשנת 1999, בעקבות רילוקיישן, השניים + תינוקת, העתיקו את חייהם לעיר המלאכים, צעד שאז נראה זמני, והיום ברור שהיה נקודת מפנה ששינתה את מסלול חייה.
בשנים הראשונות עבדה מורן ב-Macy’s בתחום האופנה, תפקיד שאיפשר לה להכיר מקרוב את טעמו של הצרכן האמריקאי ולהבין את רגישויות השוק המקומי. אחרי שצברה ניסיון משמעותי והבינה את הדינמיקה של עולם הקמעונאות בארה״ב, החליטה לעשות את הצעד הטבעי הבא ולפתוח ליין אופנה משלה.
כמו הרבה סיפורים קליפורניים מוצלחים, גם שלה התחיל בצניעות, מהגראז’ הביתי. אך מהר מאוד הביקוש לדגמים שלה החל לגדול. הלקוחות התחברו לשפה העיצובית, לאותנטיות, וליכולת שלה ליצור פריטים עם אמירה אישית ברורה. בתוך זמן קצר החלה לעבוד עם בוטיקים נחשבים ברחבי ארצות הברית, ולבוטיקים יוקרתיים בתל אביב - בעיקר בכיכר המדינה ולחנויות עילית בערים גדולות ברחבי העולם.

הסיפור של מורן באותן שנים הוא סיפור של התמדה ונחישות, אך גם של חושים חדים ויכולת אינטואיטיבית לזהות כמה הרגש שלנו ‏מושפע מהדרך בא אנחנו מתלבשים. זה היה שלב נוסף בדרך, אבן יסוד נוספת שהכינה אותה לעולם בו היא יוצרת היום עולם של מרחבים, של חומרים, ושל עיצוב שמספר סיפור דרך כל פרט.
אחרי שנים של הצלחה עם קו האופנה שלה, מצאה את עצמה מורן נשואה ואם לחמש בנות, ‏מתרוצצת ימים שלמים בין תערוכות אופנה, פגישות עם קניינים, ‏יצור סחורה, מרדפים אחר לוחות זמנים ונסיעות בלתי פוסקות בין חנויות ובוטיקים. זה היה קצב מסחרר, מהיר, מלא אדרנלין - אבל כזה שפחות התאים למבנה החיים המשפחתי שבנתה.
בשנת 2009 הגיעה נקודת מפנה משמעותית: חברה אינדונזית גדולה רכשה את ליין האופנה, כחלק מהעסקה, הוצע לה להישאר כמעצבת הראשית ולהמשיך להוביל את השפה האופנתית של החברה. ‏זהו הרגע שישאיר מקום לחשיבה מחדש על הכיוון הבא. הזמן שהתפנה פתח בפני מורן הזדמנות חדשה, לעסוק בעולם נוסף שהיה תמיד חלק בלתי נפרד מהשפה היצירתית שלה: סטיילינג. היא החלה לעבוד עם לקוחות פרטיים בלוס אנג׳לס, ובהמשך גם עם שמות מוכרים מתעשיית הבידור. ״סטיילינג, יחד עם עולם האופנה, הגדירו את מי שאני“, היא אומרת, “זו הייתה הדרך שלי לבנות שפה, לספר סיפור דרך צבע, בד ופרופורציה.“
במהלך השנים זכתה לעבוד עם שחקניות ואייקוניות תרבות של תחילת שנות ה-2000 כמו שרון סטון, פאולה עבדול, פריס וניקי הילטון, דריל האנה ועוד רבים אחרים. אך כשאני מנסה לדלות פרטים צבעוניים, מורן עוצרת ומחייכת, ״זה לא העניין ובבקשה אל תשים את זה בכותרת“, היא מבקשת בחיוך עדין, ״העבודה שלי לא נבנתה על ‏אנשים מפורסמים, ואני לא רואה בזה את ה‘דרייב’ שלי. זה לא מה שמניע אותי. יש לי כבוד אדיר למקצוע, ליצירה, לאסתטיקה, וזה תמיד מה ‏שהניע אותי.“

חברים מספרים לי שמי שנכנס לבית הפרטי של מורן מבין תוך דקות את החיבור שלה לטבע ואת האישיות שמובילה כל החלטה עיצובית שהיא עושה. אלו שני הדברים שמגדירים יותר מכל את סגנון העיצוב שלה - לא כמעצבת פנים, אלא כמי שחיה ונושמת את התחום מבפנים, כחלק בלתי נפרד מהיום יום שלה.
״‏הפרספקטיבה העיצובית פוגשת אותי בדברים הכי קטנים״, היא אומרת, ״‏היא מלווה אותי בהשקפת העולם שלי, החל ‏בדרך בה אני חושבת עד לצורת האירוח אצלי בבית, זה לא מקצוע, זו דרך חיים.“
מורן מודה שהיא פרפקציוניסטית קיצונית - תכונה שהיא גם מתנה וגם אתגר. ״לפעמים זה באמת מדיר שינה מעיניי“, היא צוחקת. ״אני לא מחכה שלקוח יאמר שהוא מרוצה. לפני הכול אני צריכה להיות מרוצה מעצמי. אני הכי ביקורתית כלפי עצמי עוד לפני שאני מציגה משהו לאישור. ‏וגם אם יצא לשביעות רצוני, אני תמיד בתחושה שיכולתי לעשות יותר טוב“.
הקפדנות הזו ניכרת בכל פרויקט. ואם משהו אינו עומד בסטנדרט הגבוה שהיא מציבה לעצמה, היא לא מהססת. ״אני לא מתפשרת. אני לא חושבת פעמיים לפרק, לשנות, ולהרכיב מחדש. הדיוק הוא לא שלב בתהליך - הוא חלק מהאופי שלי״.

המעבר מעולם האופנה לעיצוב בתים
מורן מספרת שההחלטה לעבור לעולם עיצוב הפנים לא הייתה החלטה של רגע, אלא תנועה טבעית שנולדה מתוך החיים עצמם. המבנה המשפחתי, היא אומרת, הכתיב קצב אחר. ״עבודה בתעשיית האופנה דורשת חיים על מזוודה: טיסות, נסיעות, שבועות אופנה, אירועים שחייבים להיות בהם.“
״אני אמא לחמש בנות“, היא מדגישה, ״והיה לי חשוב להיות נוכחת, לדעת שאני באמת משתתפת בגידול שלהן. למרות שהתמיכה בבית קיימת, הבנתי כמה הנוכחות שלי חיונית בשבילן.“ וכך, באופן כמעט מקרי או אולי מדויק, הגיעה נקודת המפנה. ״לפני שנתיים חזרתי מתערוכת אופנה בלאס וגאס, שם ביקרתי על מנת לפתוח ליין אופנה חדש, ‏זאת לאחר 15 שנים שאני לא בתחום הייצור.
כשחזרתי הביתה, חברה שלא פגשתי שנים ביקשה להיפגש איתי, ורצתה דווקא להגיע אליי הביתה. כשהיא נכנסה פנימה היא הסתכלה סביב, נעצרה, ואז אמרה בקביעה ברורה: ״את מעצבת לי את הבית החדש.“ מורן מחייכת כשהיא נזכרת: “קיבלתי לאורך השנים אינספור פניות מחברות, מכרות, אנשים, אבל זו הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי שזה הזמן לקחת את זה מקצועית.“

זו הייתה לא רק הזמנה לעבודה - זו הייתה הזמנה לפרק חדש לשילוב של כל מה שהיא ידעה על פרופורציות, חומר, שכבות, צבע, טקסטורה וכל מה שהחיים לימדו אותה על בית, משפחה, ותחושת שייכות. מורן מספרת שהיא קיבלה על עצמה את הפרויקט הראשון מתוך רצון לחקור“ היא מודה. ״אם זה מקצוע שאני יכולה להזדהות איתו באמת.“ התוצאה לא השאירה מקום לספק. ״זה היה רגע של בהירות“, היא אומרת. ״הבנתי שאני מעצבת בנשמה. זה מי שאני. עיצוב זה השפה שלי, וזה מה שמגדיר אותי.“
אותו פרויקט ראשון ‏הביא איתו פניות ‏נוספות, ודרך מקצועית חדשה שנבנתה בקצב מהיר. ״לקחתי את ההחלטה בצורה רצינית, מקצועית ומחייבת, ‏למדתי ‏והעשרתי את עצמי, ‏החל מקריאת תוכניות והבנה מרחבית, פרופורציות, תוכניות חשמל, ‏סקיצות, ועם הזמן העמקתי גם בהרמונית חומרים, שכבות תאורה, זרימה פונקציונלית של חלל, ‏תכנון נגרות ומטבחים וכו׳. עד הפרטים הכי קטנים שמייצרים חווית מגורים שלמה, ‏אני בונה נרטיב ‏סביב הלקוח, ‏הנרטיב הזה מוביל אותי בתהליך, מהבחירות הגדולות ועד הפרטים הקטנים״, היא מתארת.

חברת העיצוב DAHMOR, שהקימה מורן, נושאת את שמה באופן כמעט סימבולי- שילוב של שם פרטי ומשפחה שהפך ‏לסטודיו מוכר בעיר ולחתימה אישית. ״זה חלק ממסע החיים שלי“, היא אומרת. ״כל מה שעברתי: אופנה, סטיילינג, יצירה, החיים עצמם - הכל מצטבר ל־DAHMOR. זו תמצית של מי שאני.“
מורן משתפת בחיבתה המיוחדת לעבודה עם הקהילה הישראלית בלוס אנג'לס: ״אנחנו מגיעים מאותה תרבות“, היא מסבירה, ״יש לנו שפה משותפת, הרגלים זהים, קודים משפחתיים דומים. הם מבינים את האסתטיקה שלי ואני מבינה את שלהם. זה חיבור טבעי.“ התיאום הזה, היא אומרת, נעשה כמעט בלי מילים. ״אני יודעת איך ישראלים אוהבים לארח, איך נראית עבורם משפחתיות. זה נותן יתרון אדיר בתכנון -אני מצליחה לקרוא אותם מהר מאוד, ‏וזה מייצר אמון מיידי״.                                                            

‏מקור ההשראה
מורן מספרת שמקור ההשראה המרכזי שלה מגיע מהטבע ומאנשים. ״זה תמיד מתחיל מהם“, היא אומרת, ״הטבע נותן לי חומרים, צבעוניות, טקסטורות, אור וצל. אנשים נותנים לי סיפור, צורך ורגש, כל מה שגורם לי לעצור לרגע ולהרגיש״. כשאני שואל את מורן על החומרים שהיא הכי אוהבת לעבוד איתם, היא מחייכת מיד, זו אחת השאלות שמדליקות בה משהו עמוק: ״חומרים טבעיים מביאים אמת. הם מרגישים נכון לאתמול, היום ובעוד עשרים שנה, ‏אני כמובן לא מתנגדת לשום סגנון, אבל יש ‏אלמנטים שפחות מדברים בשפה העיצובית שלי״.

השראה לבית -בעות הוליווד כנקודת מוצא
כשאני שואל את מורן על ההשראה לבית שבו אנחנו עומדים עכשיו, היא מצביעה החוצה אל הגבעות הגולשות מטה מבוורלי הילס, אל הנוף שנפתח כמו תפאורה טבעית. ״הבית הזה קיבל את ההשראה שלו מהסביבה שמקיפה אותו“, היא אומרת, ״מהגבעות של הוליווד, מהרכות של הערפל שנשפך לפעמים בשעות הבוקר, מהשקט שאפשר לשמוע כאן בלילה. היה לי חשוב שהפנים ירגיש כמו המשך ישיר של החוץ, לא כמו עולם נפרד.“
היא מסבירה שהאזור נשען על ניגודים עדינים: יוקרה עירונית מול טבע פראי, קווים ארכיטקטוניים נקיים מול אדמה חמה. ״רציתי לייצר בית שמרגיש מחובר לשני העולמות האלה“, היא אומרת. וכך נולד השילוב המיוחד: בסיס מינימליסטי אך חם, חומרים טבעיים שמדברים בשפה של האדמה, וטקסטורות שמרגישות כאילו נולדו מתוך הנוף.
״אני מאמינה שבית צריך להרגיש כמו האנשים שגרים בו אבל באותה נשימה שייך למקום הוא עומד. כאן, הסביבה הייתה הגייד ליין שלי. כל מה שהיה צריך זה להקשיב לזה, ‏ולהכניס את זה לתוך הבית, לגרום לטבע להיות נוכח פה, ‏לא רק במובן הפיזי ‏דרך חומרים טבעיים ומפתחים גדולים, אלא גם ברמה הרגשית, ליצור תחושה של זרימה וחיבור". הקשר עם הלקוחות - אינטואיציה חדה, פסיכולוגיה עדינה ועיצוב שנבנה מתוך היכרות אמיתית כשמורן מדברת על לקוחותיה, ברור מיד שמדובר במערכת יחסים רחוקה מ“שירות”, אלא קרובה בהרבה לתהליך אנושי אינטימי. ״העבודה שלי מתחילה בקריאה של האדם“, היא אומרת, ״לא של החלל. ‏לרוב אני אפגוש את הלקוח עוד בשלב התוכניות כשהכל על הנייר. אני חייבת להבין קודם את מי שעומד מולי: את האנרגיה שלו, הקצב שלו, ‏ההרגלים ‏היום יומיים, הרצונות, החששות, הדרך שבה הוא חי.“
״הלקוחות שלי יודעים שהם לא צריכים להסביר יותר מדי. אני קולטת מהר :תנועות קטנות, מבטים, משפטים שנאמרים בדרך אגב. אני מבינה מהם מה הם מחפשים עוד לפני שהם מבינים זאת בעצמם.“ לפני כל פרויקט היא מבצעת ביקורי בית מעמיקים לא על מנת לבדוק מידות, אלא כדי לקרוא אורח חיים.
״אני צריכה לראות איך אנשים חיים בבית כשהם לא מתאמצים להרשים“, היא מסבירה, ״איך נראית השגרה שלהם בבית. משם אני בונה את השפה העיצובית.“
מורן מתייחסת לכל פרויקט כמו אל מחקר אנושי־אסתטי: ״אני לא יוצקת את הסגנון שלי על הלקוח, אני מלבישה אותו על חייו“, היא מדגישה, ״זה ההבדל בין בית יפה לבית מעוצב עם אמירה״. לתוך המרחב הזה נכנסת גם מערכת יחסים המבוססת על אמון עמוק: ״לקוחות מרגישים איתי בנוח מהר מאוד“, היא אומרת. ״אני שומרת על הפרטיות שלהם ועל האמת שלהם. כמו שהם בוחרים בי - אני בוחרת בהם. לא כל קשר הוא חיבור נכון, וכשאין חיבור, אין פרויקט.“ היא מגדירה את עבודתה כמעין דיאלוג אינטואיטיבי שמתרחש מתחת לפני השטח: ״אני צריכה להרגיש את האדם לפני שאני נוגעת בחומר. רק כך אפשר לדייק את הקונספט - מהבחירות הגדולות ועד הפרטים הקטנים ביותר.“

שנתיים אחרי -הסטודיו נולד, והדרך מתבהרת
שנתיים חלפו מאז פתחה מורן את הסטודיו שלה, והיום ברור לה יותר מאי פעם שהבחירה הייתה נכונה: ״אני מרגישה במקום שהכי טבעי לי להיות בו“, היא אומרת, ״‏מבחינתי לא שיניתי מקצוע בכלל, רק העברתי את אותה היצירה למרחב אחר. זו המשכיות, לא התחלה חדשה.“
מורן יודעת להביא אל עולם עיצוב הפנים שילוב נדיר: מקצועיות גבוהה, רגישות אנושית, אינטואיציה עיצובית חדה וניסיון מצטבר מעולם האופנה - תחום שבו בנתה קריירה מרשימה במשך שנים. היא רתמה את כל מה שלמדה שם: חקר חומרים, הבנת שכבות, פרופורציות, קו, צבע, תנועה. וכשהיא מדברת על זה, מבינים שזה לא רק ידע, זו צלילות. סינרגיה טבעית בין שני עולמות שהפכו לעולם אחד שלה. היא רואה את עבודתה כיום כפסיפס של כל מה שעבר עליה מקצועית ואישית, לאורך אלפי רגעים קטנים שהרכיבו בסופו של דבר דרך אחת ברורה.

ולקראת סיום, השאלה המתבקשת: מה החלום שלך?
״זה לא חלום, זו שאיפה. פשוט להמשיך לעשות את מה שאני אוהבת. ולהנות מכל רגע. כל עוד אני קמה בבוקר עם התרגשות, עם סקרנות, עם תשוקה אמיתית, אני במקום הנכון.“ היא אומרת זאת בפשטות, אבל מתוך ביטחון שקט של אישה שיודעת בדיוק מי היא ולאן היא הולכת. דרכה נבנית בשכבות, כמו הבתים שהיא מעצבת, מתוך בהירות, הקשבה וכנות עמוקה.

 

 

ליצירת קשר: 

https://www.instagram.com/dahmorstudio/?hl=en