לפי הודעת ההנהגה הכנסייתית, נציגי הארכידיוקסיה והמתלוננים הגיעו להסכמה על זהות המגשר שינהל את ההליך — דניאל ג’יי באקלי, שופט בדימוס מקליפורניה — ונכנסו לתהליך גישור שמטרתו להביא להסדר כולל. באקלי שימש בעבר כמגשר בהסכם רחב היקף דומה בין הארכידיוקסיה של לוס אנג’לס למעל אלף נפגעי התעללות.
ההודעה נמסרה במכתב פומבי של הקרדינל טימותי דולאן, הארכיבישוף של ניו יורק, שנשלח לכ־300 אלף קתולים ברחבי העיר והפרברים. “כפי שהודינו שוב ושוב,” כתב, “ההתעללות המינית בקטינים הביאה חרפה עמוקה לכנסייה שלנו. אני מבקש שוב סליחה על כשלונם של מי שבגדו באמון שהופקד בידיהם ולא שמרו על ביטחונם של הצעירים.”
ההודעה נמסרה במכתב פומבי של הקרדינל טימותי דולאן, הארכיבישוף של ניו יורק, שנשלח לכ־300 אלף קתולים ברחבי העיר והפרברים. “כפי שהודינו שוב ושוב,” כתב, “ההתעללות המינית בקטינים הביאה חרפה עמוקה לכנסייה שלנו. אני מבקש שוב סליחה על כשלונם של מי שבגדו באמון שהופקד בידיהם ולא שמרו על ביטחונם של הצעירים"
לדברי עורכי דין המייצגים את הנפגעים, עצם הכניסה לגישור היא התפתחות משמעותית, אך אין בה עדיין התחייבות לסכום סופי או להסדר מחייב. עורך הדין ג’ף אנדרסון, המייצג כ־300 מהמתלוננים, אמר כי מדובר “בצעד בכיוון הנכון”, אך הזהיר כי “לא קיים בשלב זה כל הסכם — רק נכונות לעבור תהליך”. עם זאת, הוסיף כי זו הפעם הראשונה שהארכידיוקסיה מגלה נכונות להתמודד עם כלל התביעות במסגרת אחת.
ההודעה בניו יורק פורסמה באותו יום שבו הארכידיוקסיה הקתולית של ניו אורלינס הודיעה על הסדר משלה — תשלום של לפחות 230 מיליון דולר למאות נפגעי התעללות, במסגרת הליך שאושר בידי בית משפט פדרלי לפשיטות רגל בלואיזיאנה. התזמון המחיש את הלחץ הגובר על הכנסייה הקתולית ברחבי ארצות הברית להתמודד עם ההשלכות המשפטיות והכלכליות של פרשת ההתעללות המתמשכת.
הארכידיוקסיה של ניו יורק היא השנייה בגודלה במדינה, ומונה כ־2.5 מיליון קתולים. תחום אחריותה כולל את מנהטן, סטטן איילנד, הברונקס והפרברים הצפוניים של העיר. בשל מיקומה והשפעתה, היא נחשבת לבעלת נוכחות ציבורית ופוליטית בולטת, כאשר מנהיגה, הקרדינל דולאן, הופיע לא אחת בתקשורת הארצית ואף נשא את תפילת הפתיחה בטקס השבעת הנשיא דונלד טראמפ בינואר האחרון.
מאחורי ההודעה עומד משבר מתמשך, שהחריף מאז חקיקת “חוק קורבנות הילדים” במדינת ניו יורק בשנת 2019 ו”חוק ניצולי המבוגרים” בשנת 2022. חוקים אלה יצרו חלונות זמן מיוחדים שאפשרו להגיש תביעות אזרחיות גם בעבור מקרים שהתיישנו זה מכבר. בעקבותיהם הוגשו כ־1,700 תביעות נגד הארכידיוקסיה של ניו יורק בלבד — גל תביעות שתרם לקריסתן הכלכלית של מוסדות דתיים רבים והוביל שישה מתוך שמונה הדיוקסיות הקתוליות במדינה להגיש בקשות לפשיטת רגל.
עוד לפני חקיקת החוקים ניסתה הכנסייה להתמודד עם התביעות באמצעות תוכנית פנימית שהוקמה ב־2016, אך ניצולים וארגוני סיוע מתחו עליה ביקורת חריפה וטענו כי מדובר בניסיון לנהל את המשבר “בתוך הבית” מבלי לאפשר שקיפות וצדק אמיתי.
כדי לממן את הפשרה העתידית נאלצה הארכידיוקסיה לנקוט צעדים דרמטיים: קיצוץ של עשרה אחוזים מתקציב התפעול, פיטורי עובדים, ומכירת נכסי נדל”ן משמעותיים. בין היתר נמכר המטה ההיסטורי של הארכידיוקסיה בשדרה הראשונה במנהטן ביותר ממאה מיליון דולר, וכן נמכרו נכסים נוספים.
מכשול מרכזי בפני הסדר כולל הוא הסכסוך המתמשך עם חברת הביטוח צ’אב. החברה מסרבת להשתתף בתשלום הפיצויים וטוענת כי פוליסות הביטוח אינן מכסות התנהלות פלילית שיטתית, ובכלל זה התעללות מינית בקטינים והסתרתה. דובר החברה מסר כי צ’אב מימנה הוצאות הגנה משפטית, אך לא תפצה בגין מעשים שהיו ידועים והוסתרו לאורך שנים. “ביטוח נועד לכסות תאונות,” נמסר, “לא לתגמל מי שאיפשר פשעים להימשך.”
המקרה של ניו יורק מצטרף לשורת הסדרים כספיים בהיקפים חסרי תקדים שהכנסייה הקתולית נאלצת לשלם ברחבי העולם, לאחר שנתגלו עשרות אלפי מקרי התעללות וטיוח. הכנסייה כבר שילמה עד כה מיליארדי דולרים בפיצויים, אך המשבר רחוק מסיום.
עבור רבים מהנפגעים, הכסף איננו הסוגיה המרכזית. הם מבקשים הכרה, אחריות ושינוי מערכתי שימנע הישנות של הפגיעות בעתיד. השאלה שנותרה פתוחה היא האם ההסדר הפיננסי המתהווה יספק לא רק פיצוי, אלא גם נקודת מפנה אמיתית בהתנהלותה של הכנסייה.
