
שורה של מחקרים מהשנים האחרונות מראה שהרעד שנוצר מקור אינו רק תגובה טבעית לקור, אלא מנגנון שמפעיל "שריפה" של שומן חום ומעודד את הגוף להשתמש באנרגיה בקצב גבוה יותר.
הגוף שלנו מחזיק שני סוגי שומן: שומן לבן, שנחשב פחות בריא ומצטבר כשאוכלים יותר ממה ששורפים, ושומן חום, שנחשב "טוב" יותר בזכות היכולת שלו לייצר חום ולתמוך בחילוף חומרים. אנשים רזים נוטים להחזיק יותר שומן חום, ולכן מדענים מחפשים דרכים לגרום לשומן הלבן לעבור תהליך "השחמה" - להפוך לפעיל יותר ולשרוף אנרגיה.

מחקרים מראים שהימים הקרים יכולים לתת בוסט לחילוף החומרים
חשיפה לקור נחשבת לאחת הדרכים הבטוחות והיעילות לעשות את זה. במחקר מ־2012 התברר שכאשר הגוף מתקרר, השומן החום "מתעורר" והופך פעיל במיוחד - כמו מערכת חימום פנימית שמתחילה לשרוף אנרגיה בקצב גבוה. מחקר נוסף, שפורסם ב־2014 ב־Cell Metabolism, הראה שהרעד עצמו גורם להפרשה של הורמון בשם איריסין, שמשדר לגוף להתחיל לפרק שומן. לפי המסקנות, כ-15 דקות של רעד מקור יכולות לייצר השפעה דומה בערך לשעה של פעילות גופנית מתונה.
טיפולים כמו קריותרפיה - עמידה לכמה דקות בתא הקפאה - הראו השפעה על ירידה בכולסטרול, איזון רמות סוכר ואפילו הצרת היקפים. יש גם וסטים מיוחדים עם שקיות קרח שטוענים לשריפה של עד 250 קלוריות בשעה.
מחקר נוסף מ-2017 מצא שמטיילים שהלכו בקור של 15 עד 23 מעלות פרנהייט שרפו כ-34% יותר קלוריות מאשר מטיילים בטמפרטורה של 50 מעלות. עם זאת, החוקרת הראשית, ד"ר קארה אוקובוק, הסבירה שההבדל דווקא נבע מהמאמץ הפיזי הנוסף שנדרש כדי להתקדם בשלג - לא מהרעד עצמו.