
ביום רביעי פרסמו רפובליקנים בבית הנבחרים לא פחות מ־23 אלף עמודים ממסמכי עיזבונו של אפשטיין – כמעט מיד אחרי שהדמוקרטים הקדימו וחשפו אימייל שבו כתב אפשטיין כי טראמפ “בילה שעות בבית שלי עם אחת הקורבנות”.
השורה הזאת לבדה הספיקה כדי להצית סערה פוליטית אדירה.
המסמכים, שהושגו בצו זימון רשמי באוגוסט על ידי יו"ר ועדת הפיקוח של הקונגרס, ג’יימס קומר, כוללים התכתבויות שבהן אפשטיין מתייחס לטראמפ, לעיתים בטון סרקסטי ולעיתים במונחים כמעט ידידותיים.
באחד האימיילים, הוא מכנה את טראמפ “על גבול חוסר השפיות”; באחר – מתבדח על מצבו הכלכלי.
ובאימייל שנחשף על ידי הדמוקרטים, כותב אפשטיין במפורש כי “כמובן שטראמפ ידע על הבנות, הוא ביקש מג’יסלין להפסיק.”
האמירה הזאת – אם אכן נכונה – מעמידה באור בעייתי את הכחשותיו של טראמפ לאורך השנים, שטען שלא ידע דבר על מעשיו של אפשטיין וניתק ממנו קשר “לפני חמש־עשרה שנה”.

באימייל לעיתונאי מייקל וולף, שכתב בהרחבה על טראמפ, כתב אפשטיין: “כמובן שהוא ידע על הבנות, כי הוא ביקש מג׳יסלין להפסיק.” ניסוח זה מעורר שאלות קשות: האם טראמפ ידע על פעילותו הבלתי חוקית של אפשטיין? האם ניסה להתערב? ואם כן — מדוע לא דווח הדבר למשטרה?
התגובה הרשמית לא איחרה להגיע. טראמפ כתב ברשת החברתית שלו כי “הדמוקרטים מנסים להחיות שוב את תרמית אפשטיין כדי להסיט את תשומת הלב מהכישלון שלהם בהשבתת הממשלה”.
אלא שבמקביל, דיווחים מהבית הלבן הצביעו על פאניקה של ממש: בכירים התכנסו בחדר המצב עם חברת הקונגרס לורן בוברט, שדורשת לחייב את הממשל לפרסם את כל המסמכים הנוספים שקשורים לאפשטיין.
המטרה, לפי גורמים בוושינגטון, הייתה למנוע גל נוסף של הדלפות שעלול לחשוף פרטים מביכים אף יותר.
עבור הרפובליקנים, הסיפור הוא מוקש פוליטי אמיתי. מצד אחד – הם מגוננים על נשיא לשעבר שהפך לסמל המפלגה. מצד שני – בסיס הבוחרים השמרני שלהם תובע שקיפות מלאה בפרשת אפשטיין, כולל כל קשר שהיה לו עם אנשי כוח אחרים.
“זה מאזן עדין מאוד,” אמר פרשן פוליטי לרשת CNN. “אי אפשר לדרוש צדק מלא ולשמור על חיסיון כשמדובר בטראמפ עצמו.”
חלק מההתכתבויות החדשות כוללות שמות נוספים מהאליטה האמריקאית, בהם הסופר מייקל וולף, ששימש כיועץ לאפשטיין וכתב לו במרץ 2016:
“אני מאמין שטראמפ הוא הזדמנות מושלמת עבורך. אם תהפוך לקול אנטי־טראמפ, זה ייתן לך כיסוי פוליטי שאין לך כרגע.”
במייל אחר דנו אפשטיין ומכרו בעסקת מכירה של מטוס בואינג 727, כשנכתב כי אחד המעורבים “עבד בעבר אצל טראמפ”.
לפי הדמוקרטים, עצם היקף הפרסום – 23 אלף עמודים – הוא טקטיקה פוליטית שנועדה לבלבל את הציבור.
“המטרה היא להציף, לא להבהיר,” אמר חבר הוועדה הדמוקרטי ג’יימי ראסקין. “ככה אפשר להסתיר את המידע המשמעותי בתוך ים של מסמכים חסרי רלוונטיות.”
עם זאת, פרשנים מציינים כי עצם העובדה ששתי המפלגות לקחו חלק בפרסום מצביעה על חשש עמוק מהשלכות נוספות – גם מעבר לטראמפ.
פרשת אפשטיין – שהסתיימה במותו בכלא בניו יורק בשנת 2019 ובמאסרה של שותפתו ג’יסלין מקסוול – ממשיכה להטיל צל כבד על האליטה האמריקאית.
המסמכים החדשים מחזירים את הסיפור למרכז השיח הציבורי ומעוררים מחדש שאלות ישנות:
מה בדיוק ידע טראמפ על מעשיו של אפשטיין? מדוע לא דיווח לרשויות אם אכן ראה משהו? והאם ישנם עוד שמות בכירים שהקשרים בינם לבין אפשטיין טרם נחשפו?
בינתיים, הבית הלבן ממשיך להיאבק בנסיבות פוליטיות בעייתיות: השבתת ממשלה, מאבקים בקונגרס, ועכשיו גם רוחות רפאים מעברו האפל של נשיא לשעבר – שהפך שוב למוקד סערה.
כפי שניסח זאת אחד מעוזרי הקונגרס: “בפרשת אפשטיין, אין סודות – יש רק שאלות שכולם פוחדים לשאול בקול רם.”