ארה״ב משגרת טיל בליסטי גרעיני מקליפורניה – אחרי שטראמפ דורש לחדש ניסויים גרעיניים

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

הטיל, ללא ראש קרב, שוגר מבסיס ונדנברג של חיל החלל בקליפורניה, וטס מעל האוקיינוס השקט עד לנקודת נחיתה ייעודית באזור איי מרשל, באתר ההגנה מפני טילים הקרוי על שם הנשיא רונלד רייגן. פיקוד התקיפה הגרעינית של חיל האוויר מסר כי הניסוי עבר בהצלחה מלאה.

לפי הפנטגון, הניסוי תוכנן חודשים מראש, אך התזמון שלו — כשבוע לאחר הצהרת טראמפ על חידוש מדיניות הניסויים — מעניק לו משמעות אסטרטגית חריגה.

איתות גרעיני — ותפנית במדיניות אמריקאית

הטיל “מיניטמן 3” מהווה את עמוד השדרה של יכולת ההרתעה היבשתית של ארצות הברית מאז שנות השבעים. הוא מוצב בסילו תת־קרקעי ומוכן לשיגור תוך דקות — כאמצעי תגובה למתקפה גרעינית אפשרית.

דוקטרינת ההפעלה שלו היא חלק מ"המשולש הגרעיני":
כוחות יבשתיים, צוללות גרעיניות ומפציצים אסטרטגיים — מערך שנועד להבטיח יכולת תגמול גם במקרה של מתקפת פתע עולמית.

הניסוי אינו כלל חומר גרעיני ולא היה בו פיצוץ — הוא נועד לבדוק מערכות ניווט, בקרה ושיגור.

טראמפ: “עלינו להוביל, לא לפחד”

בשבוע שעבר אמר טראמפ כי על ארה״ב “להחזיר לעצמה את ההרתעה האמיתית” — וציין כי נבחנת האפשרות לחידוש ניסויים גרעיניים מלאים לראשונה מאז 1992.

האמנה הבינלאומית לאיסור ניסויים גרעיניים, שנחתמה ב־1996, מעולם לא אושררה בסנאט האמריקאי, אך ארה״ב שמרה עליה בפועל במשך שלושה עשורים. חזרה לניסויים תסמן שינוי דוקטרינה דרמטי, עם השלכות גלובליות.

גורמים בבית הלבן טענו כי “הניסויים נדרשים כדי לוודא שהארסנל אמין מול יריבים שמפתחים נשק חדש”.

מדענים בכירים בארה״ב חלקו על כך ואמרו כי מערכות הסימולציה ההנדסיות הקיימות מספקות, וכי שינוי המדיניות “מסוכן וחסר הצדקה מדעית”.

האמנה הבינלאומית לאיסור ניסויים גרעיניים, שנחתמה ב־1996, מעולם לא אושררה בסנאט האמריקאי, אך ארה״ב שמרה עליה בפועל במשך שלושה עשורים. חזרה לניסויים תסמן שינוי דוקטרינה דרמטי, עם השלכות גלובליות.

תגובות חריפות ברחבי העולם

קריאת טראמפ לחידוש ניסויים גרעיניים עוררה דאגה עמוקה בקרב בעלות ברית במערב, וברוסיה ובסין הגיבו בתקיפות.

מוסקבה אמרה כי “העולם עומד בפני פריצת מרוץ חימוש חדש”, ובבייג׳ינג הזהירו מפני “ערעור היציבות האסטרטגית”.

איראן וצפון קוריאה עקבו מקרוב — ובמערכת הביטחון בוושינגטון חוששים כי צעדים אמריקאיים עלולים לשמש הצדקה להאצת תוכניות נשק במדינות אלה.

הדמוקרטים בקונגרס תקפו בחריפות:
“זהו צעד פזיז שמחזיר את העולם לימי המלחמה הקרה,” אמר סנאטור בכיר. “במקום להפחית איומים גרעיניים — הממשל מוסיף דלק למדורה.”

ישראל: הרתעה מול סכנה להתלקחות

בישראל עוקבים בדריכות. מבחינה אחת, להפגנת עוצמה גרעינית אמריקאית יש ערך אסטרטגי — במיוחד מול איראן. מצד שני, חוסר יציבות גלובלי וחשש ממרוץ גרעיני חדש עלולים לעודד תעוזה איראנית.

במערכת הביטחון בישראל העריכו כי “המסר המרכזי של הניסוי — ויהיו נוספים — הוא התראה ליריבים: אמריקה לא תוותר על ההובלה הגרעינית.”

עם זאת, גורם ביטחוני הוסיף:
“ברגע שהשער הזה ייפתח מחדש — יהיה קשה לסגור אותו.”

סיכום: חזרה לעידן המבחנות

שיגור הטיל מקליפורניה אינו רק מבחן טכנולוגי — הוא מסמן חזרה לשיח גרעיני תקיף, שאמריקה השתדלה להותיר מאחור מאז שנות התשעים. כעת, כשמעצמות העולם מתקרבות למתיחות חסרת תקדים, כל שיגור כזה הופך גם להצהרה פוליטית.

העולם נכנס, כך נראה, לעידן חדש — שבו ענני הגרעין שוב מרחפים מעליו.