
הנבדקים כללו יותר מ־18,100 לידות במסצ'וסטס, והמחקר פורסם בכתב העת "אובסטטריקס אנד גיינקולוג'י". זהו אחד המחקרים הגדולים שנערכו עד כה על ילדים שנולדו לנשים שחלו בקורונה מראשית המגפה ועד אמצע 2021 — תקופה שבה החיסונים עדיין לא היו זמינים לרוב הציבור.
החוקרים מדגישים כי מדובר במחקר תצפיתי, ולכן לא ניתן לקבוע שהנגיף עצמו גורם למצבים הנוירולוגיים, אלא שקיים קשר ביניהם. לדברי ד"ר אנדראה אדלו, רופאה־חוקרת בבית החולים מאס ג'נרל (Mass General) ומרצה בבית הספר לרפואה של הרווארד: "זה לא שכל אישה שחלתה בקורונה בהריון צריכה להניח שילדה יהיה על הרצף האוטיסטי. גם כשהסיכון עולה — הסיכון המוחלט עדיין נמוך מאוד".
בקרב 861 נשים שנדבקו בקורונה בהריון, 140 מהילדים אובחנו עד גיל שלוש עם הפרעה נוירו־התפתחותית. מעטות מהאימהות הללו חוסנו.
לדברי אדלו ועמיתה רוי פרליס, נדרשים כעת מחקרים גדולים יותר כדי להעריך את הסיכון בקרב נשים מחוסנות.

לדברי ד"ר אנדראה אדלו, רופאה־חוקרת בבית החולים מאס ג'נרל (Mass General) ומרצה בבית הספר לרפואה של הרווארד: "זה לא שכל אישה שחלתה בקורונה בהריון צריכה להניח שילדה יהיה על הרצף האוטיסטי. גם כשהסיכון עולה — הסיכון המוחלט עדיין נמוך מאוד"
מומחי בריאות הציבור מציינים כי הממצאים מחזקים את ההמלצה לחסן נשים בהריון — הן להגנה על האם והן על העובר.
המחקר מתפרסם בתקופה שבה שיעורי ההתחסנות נגד קורונה נמצאים בירידה. באביב השנה הודיע שר הבריאות רוברט קנדי ג'וניור כי המרכז לבקרת מחלות לא ימליץ עוד על חיסון לנשים בהריון — מה שעורר ביקורת חריפה מצד מומחים רפואיים.
קולג' הרופאים למיילדות וגינקולוגיה בארה"ב ממשיך להמליץ על חיסון, ובכירי מערכת הבריאות הפדרלית מדגישים כי מומלץ לכל אדם — כולל נשים בהריון — להתייעץ עם רופא לגבי קבלת החיסון.
במקביל, ממשל טראמפ הגביר לאחרונה ביקורת על מדיניות החיסונים, ואף קידם טענות כי נטילת אקמול בהריון עשויה להעלות סיכון לאוטיזם — טענה שאין לה ביסוס מדעי, והמתנגשת עם אזהרות רופאים שמדגישים כי חום גבוה בהריון עלול להיות מסוכן בפני עצמו.
המחקר מצטרף לגוף ראיות הולך וגדל בנוגע להשפעת זיהומים בהריון על העובר. מחלות כמו אדמת, נגיף וריצלה־זוסטר ונגיף זיקה ידועות כעלולות לפגוע ישירות בעובר.
לגבי נגיפים נשימתיים כמו שפעת וקורונה, נראה שההשפעה פחות נובעת מהדבקה ישירה של העובר, וייתכן שהיא קשורה לתגובה החיסונית והדלקתית בגוף האם — המשפיעה על התפתחות המוח ומערכות נוספות בעובר.
לדברי אדלו, הפעלת יתר של מערכת החיסון העוברית עלולה לפגוע לא רק בהתפתחות המוח, אלא גם במערכות מטבוליות — ולתרום בהמשך החיים לסיכון מוגבר להשמנה או עמידות לאינסולין.
החוקרים מציינים מגבלות: נתונים כמו השמנת יתר, סוכרת הריון ולחץ דם גבוה לא נבדקו בנפרד — וייתכן שהשפיעו על התוצאות.
ליסה קרואן, חוקרת בכירה בקייזר פרמננטה בצפון קליפורניה, ציינה כי למרות מגבלות, הממצאים "מספקים עוד סיבה מבוססת־נתונים לתמיכת חיסון קורונה בהריון".
למרות המחלוקת הציבורית סביב חיסוני קורונה, המחקר מוסיף מידע חשוב לבחינת הסיכון והחיסון במסגרת שיחה מושכלת בין נשים בהריון לצוותים רפואיים.
המסר העיקרי: הקשר בין מחלות ויראליות בהריון לסיכונים עתידיים לעובר מוכר ברפואה — אך גם במקרה זה הסיכון המוחלט נותר נמוך מאוד, והחיסון נחשב לכלי הגנה משמעותי.
