
ההכרזה הגיעה זמן קצר לאחר קריסת התוכניות לפסגה בין פוטין לנשיא דונלד טראמפ, ולימים ספורים אחרי שממשל טראמפ הסיר את ההגבלות על השימוש של אוקראינה בנשק מערבי ארוך טווח. בעיני רבים במערב, מדובר במסר ישיר ממוסקבה לוושינגטון – וניסיון להחזיר את העליונות הצבאית הרוסית למרכז הבמה.

ההכרזה הגיעה זמן קצר לאחר קריסת התוכניות לפסגה בין פוטין לנשיא דונלד טראמפ, ולימים ספורים אחרי שממשל טראמפ הסיר את ההגבלות על השימוש של אוקראינה בנשק מערבי ארוך טווח. בעיני רבים במערב, מדובר במסר ישיר ממוסקבה לוושינגטון – וניסיון להחזיר את העליונות הצבאית הרוסית למרכז הבמה.
"זהו מוצר ייחודי שלאף מדינה אחרת אין", אמר פוטין בפגישה עם הרמטכ"ל ולרי גרסימוב ומפקדים בכירים נוספים, בסרטון שפרסם הקרמלין. "עלינו להיערך לשלב הבא – לזהות שימושים מבצעיים ולהקים את התשתית שתאפשר את פריסתו של הנשק החדש בצבא הרוסי".
פוטין, במדי צבא מלאים, הקשיב לדיווחו של גרסימוב כי הניסוי התקיים ביום שלישי, וכי הטיל טס 15 שעות ברציפות למרחק של כ־14 אלף קילומטרים. לדבריו, הניסוי לווה בשיגורים של טילים בליסטיים בין־יבשתיים מדגם יארס וסינבה, וכן שני טילי שיוט מדגם ח־102, "מה שמוכיח שוב את האמינות של המגן הגרעיני של רוסיה", כדברי פוטין.
הבורווסטניק – המוכר גם בשמו הקוד סקייפול (Skyfall) – קרוי על שם ציפור סערה הנחשבת למבשרת סופה, ומאז תחילת פיתוחו נחשב לנשק מהפכני אך מסוכן. אנליסטים מזהירים זה שנים מפני הניסוי בו בשל הסיכון הקרינתי הטמון במנוע גרעיני. "זה צ'רנוביל מעופף בממדים קטנים", אמר ג'פרי לואיס, מומחה לאי־הפצה גרעינית מהמכון מידלברי. "זו לא רק התפתחות רעה – זה נשק מדע בדיוני שמערער את היציבות האסטרטגית ומקשה על כל הסכם פיקוח עתידי".
שורשי הפרויקט נעוצים בתחילת שנות האלפיים, אז החלה מוסקבה לפתח מערכות נגד טילים בעקבות החלטתו של הנשיא האמריקאי ג'ורג' בוש הבן לפרוש מהסכם הטילים האנטי־בליסטיים משנת 1972. ב־2018 חשף פוטין את הבורווסטניק לראשונה והציגו כתגובה ישירה למאמצים האמריקאיים לבנות מערכת הגנה עולמית מפני טילים.
טראמפ, מצדו, הרבה לדבר על חזון ה"הכיפה הזהובה" – מערכת הגנה שתהפוך את ארצות הברית, לדבריו, לחסינה בפני כל מתקפה. הבורווסטניק, לעומת זאת, מתוכנן במיוחד כדי לחדור מבעד ל"כיפה" הזו ולחמוק מכל מערכת יירוט קיימת.
"הפרויקטים האמריקאיים להגנה מפני טילים הם אחד הגורמים המרכזיים שדחפו את רוסיה לפתח מערכות יקרות ונועזות כל כך", מסביר דמיטרי סטפנוביץ', חוקר במכון הרוסי לכלכלה עולמית ויחסים בינלאומיים.
הכרזתו של פוטין מסמנת את האיום הגרעיני הישיר הראשון שלו מאז שובו של טראמפ לבית הלבן, לדברי האנה נוטה, חוקרת ממרכז ג'יימס מרטין ללימודי אי־הפצה. היא מזכירה כי רק לפני חודשים אחדים פרסה רוסיה טיל גרעיני טקטי מדגם אורשניק בשדה הקרב באוקראינה, ובמקביל הורידה את סף השימוש בנשק גרעיני במדיניותה הרשמית. "לאחרונה מוסקבה משתמשת באיומים היברידיים – כמו חדירות למרחב האווירי של נאט"ו – אך כעת המסר מכוון ישירות לוושינגטון", אמרה נוטה.
בחודשים האחרונים נצפתה פעילות חריגה באתר ניסויים רוסי באזור הארקטי, כשפוטין נערך לפגישה המתוכננת עם טראמפ בעיר אנקורג'. לדברי ג'פרי לואיס, חלק מהניסויים הקודמים ככל הנראה כשלו, ולכן ההכרזה הנוכחית על הצלחה נועדה גם לשיקום יוקרתו של הפרויקט.
פוטין בחר בתזמון טעון במיוחד: ההכרזה הגיעה זמן קצר לאחר שהממשל האמריקאי ביטל את מגבלות הירי של אוקראינה לעבר מתקנים רוסיים, אך גם בסמיכות להצעת מוסקבה להאריך את האמנה האחרונה שנותרה בין המעצמות – הסכם סטארט החדש (New START) – שנועד להגביל את מספר כלי הנשק הגרעיניים ארוכי־הטווח. ההסכם פג בפברואר, ופוטין הציע להאריך אותו בשנה אחת בתנאי שגם ארצות הברית תנהג כך. טראמפ עצמו אמר שהרעיון "נשמע טוב".
הארכה כזו תאפשר לקרמלין להתמקד במלחמה באוקראינה ולחסוך השקעות עתק בהצטיידות גרעינית בזמן שהכלכלה הרוסית שוקעת תחת עול המלחמה.
ביום ראשון, לאחר הודעת הניסוי, הבהיר דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב כי "כל תקיפה ארוכת טווח בשטח רוסיה תיענה בתגובה מדהימה".
עם זאת, מומחים רבים מטילים ספק ביעילותו האמיתית של הטיל החדש. פאבל פודוויג, אנליסט רוסי מג'נבה, טען כי "מדובר במערכת סמלית יותר ממבצעית. במקרה של מתקפה גרעינית, בסיסי השיגור עצמם יהיו היעד הראשון – ולכן אין לה שימוש ממשי".
אבל גם אם יעילותו הצבאית מוטלת בספק, המשמעות הפוליטית ברורה. "זה בדיוק מה שמירוץ חימוש נראה כמוהו", סיכם לואיס.
לדברי מומחים, עצם היכולת של טיל גרעיני להישאר באוויר במשך שעות ארוכות ולחמוק ממערכות הגנה הופכת אותו לאיום חדש על היציבות הבינלאומית. אם פרויקט הבורווסטניק אכן יעבור לשלב מבצעי, הוא עלול לפתוח עידן שבו הגבולות בין הרתעה, הרתעה הדדית והשמדה הדדית – מיטשטשים שוב.