
טראמפ הודיע על התרומה ביום חמישי בלילה, אך סירב לחשוף את זהות התורם. הוא הסתפק בתיאורו כ"חבר" ו"פטריוט אמיתי". עם זאת, שני גורמים המעורים בפרטים אישרו כי מדובר במלון.
למחרת, בדרכו למלזיה על סיפון מטוס הנשיא, טראמפ שוב דחה שאלות עיתונאים בנושא ואמר רק שמדובר ב"אזרח אמריקאי גדול ואדם חשוב".
"הוא לא רוצה פרסום," הוסיף הנשיא. "בעולם שלנו זה נדיר – בדרך כלל אנשים רוצים שיזכירו את שמם."
הבית הלבן סירב להגיב. גם ניסיונות לפנות למלון או לנציגיו לא צלחו.

טימותי מלון, בנקאי לשעבר ויזם רכבות, הוא תומך ותיק של טראמפ. בשנה שעברה תרם 50 מיליון דולר לוועדה הפוליטית העצמאית שתמכה בקמפיין הנשיא – אחת התרומות הגדולות שנרשמו אי פעם. מלון, נכדו של שר האוצר האמריקאי לשעבר אנדרו ויליאם מלון, לא נודע כתורם בולט למפלגה הרפובליקנית עד לשנות טראמפ. מאז שפך מאות מיליוני דולרים למפלגה ולמועמדים שמרניים.
לא ברור באיזו מידה תוכל התרומה לכסות את משכורותיהם של כ־1.3 מיליון אנשי שירות פעילים. על פי לשכת התקציבים של הקונגרס, תקציב השכר הצבאי לשנת 2025 עמד על כ־600 מיליארד דולר. תרומה של 130 מיליון שקולה לכ־100 דולר בלבד לכל חייל.
טימותי מלון, בנקאי לשעבר ויזם רכבות, הוא תומך ותיק של טראמפ. בשנה שעברה תרם 50 מיליון דולר לוועדה הפוליטית העצמאית שתמכה בקמפיין הנשיא – אחת התרומות הגדולות שנרשמו אי פעם. מלון, נכדו של שר האוצר האמריקאי לשעבר אנדרו ויליאם מלון, לא נודע כתורם בולט למפלגה הרפובליקנית עד לשנות טראמפ. מאז שפך מאות מיליוני דולרים למפלגה ולמועמדים שמרניים.
מלון מתגורר בעיקר במדינת ויומינג ושומר על פרופיל תקשורתי נמוך. הוא גם ידוע כתומך נלהב של רוברט פ. קנדי הבן – מועמד עצמאי לנשיאות ותומך בולט בתנועות נגד חיסונים. מלון תרם מיליונים לקמפיין של קנדי ולארגון "הגנת בריאות הילדים" שהקים.
במשרד ההגנה האמריקאי (הפנטגון) אישרו כי התרומה התקבלה במסגרת "סמכות קבלת המתנות הכללית".
"התרומה נועדה לקיזוז עלויות שכר והטבות של אנשי השירות," נמסר מדובר הפנטגון שון פרנל.
עם זאת, מומחי משפט טוענים כי ייתכן שמדובר בהפרה של החוק הפדרלי למניעת גרעון, האוסר על מימון פעילות ממשלתית באמצעות תרומות פרטיות או על קבלת שירותים ללא אישור הקונגרס.
בינתיים נוקט ממשל טראמפ צעדים חריגים במטרה להפנות כספים זמניים לתשלום שכרם של עובדי ממשל חיוניים – בהם אנשי צבא, סוכני הגירה ופקידי אכיפת חוק. הנשיא אף חתם על צו המורה למשרד ההגנה להשתמש בכספי מחקר ופיתוח שלא נוצלו, כדי לשלם שכר לחיילים – מהלך שתואר בידי מחוקקים כ"פלסטר זמני".
על פי נתוני המרכז לפוליטיקה דו־מפלגתית בוושינגטון, כ־670 אלף עובדים פדרליים הושעו זמנית, ועוד כ־730 אלף ממשיכים לעבוד ללא שכר. רבים מהם פספסו השבוע את תלוש המשכורת הראשון מאז תחילת ההשבתה.
באוטוביוגרפיה שפרסם בעצמו בשנת 2015 תיאר מלון כיצד עבר ממדינת קונטיקט לוויומינג "בגלל מיסים נמוכים יותר ופחות אנשים סביבי".
הספר, שזכה לביקורת ציבורית חריפה, כלל גם התבטאויות שנויות במחלוקת בנושאי גזע. מלון טען כי תכניות הרווחה שהורחבו בשנות השישים והשבעים גרמו ל"שחורים להיות לוחמניים יותר" וכינה את מדיניות הסיוע החברתי "עבדות מחודשת".
בשנת 2024 פרסם מלון ספר נוסף על הקמת קבוצת "פאן־אם מערכות" – קונצרן הכולל חברות רכבת, תעופה ושיווק. הספר יצא בהוצאת "סקייהורס", שפרסמה גם את ספר הזיכרונות האחרון של מלניה טראמפ. נשיא ההוצאה, טוני ליונס, הוא שותף בהקמת הוועדה הפוליטית "ערכים אמריקאיים 2024", שתמכה בקמפיין של קנדי.
בריאיון נדיר ל"ניו יורק טיימס" בשנת 2020 סירב מלון לחשוף למי יתרום בבחירות ואמר בקצרה:
"אתרום לטראמפ או לביידן – למי שארצה. אינני חייב להסביר מדוע."
פרשת מלון מציפה שאלות נוקבות: האם תרומות פרטיות למימון שכר חיילים הן פתרון לגיטימי או תקדים שעלול לערער את הסדר הדמוקרטי? האם מיליארדרים צריכים לממן תפקודים ממשלתיים בסיסיים, או שמדובר בהחלקה מסוכנת במדרון של תלות פרטית?
בינתיים, מאות אלפי עובדים פדרליים ממשיכים להמתין לשכרם, בעוד המשבר בוושינגטון נמשך.
תרומתו של מלון, מרשימה ככל שתהיה, היא רק טיפה בים לעומת צורכי הממשל. היא מסמלת יותר מכל את עומק המשבר – כאשר המדינה העשירה בעולם נאלצת להישען על כספו של תורם פרטי כדי לשלם לחייליה.
סיפורו של טימותי מלון — מיליארדר מתבודד שמעדיף אנונימיות אך משפיע על הפוליטיקה האמריקאית בעשרות מיליוני דולרים, שנולד לעושר אך כותב בבוטות על גזע וחברה, שתומך בטראמפ ובקנדי גם יחד — הוא בבואה של אמריקה של ימינו: עשירה, מקוטבת, מונעת אידאולוגיה וכסף.
אך מעל הכול נותרת שאלה אחת פתוחה: האם ממשלה הזקוקה לתרומת מיליארדר כדי לשלם לחייליה יכולה להיקרא עדיין ריבונית?