פרופסור ישראלי - אמריקאי זכה בפרס נובל לכלכלה: חדשנות היא המנוע האמיתי של ההתקדמות

בהכרזה חגיגית בשטוקהולם הודיעה אתמול (שני) האקדמיה המלכותית השוודית למדעים כי פרס נובל לכלכלה לשנת 2025 הוענק לפרופסור הישראלי־אמריקני יואל מוקיר (79) מאוניברסיטת נורת’ווסטרן שבארצות הברית, יחד עם פרופסור פיליפ אגיון (69) ממכון אינסיאד בצרפת ופרופסור פיטר הוויט (79) מאוניברסיטת בראון בארצות הברית.

הפרס הוענק לשלושה "על עבודתם פורצת הדרך בהסברת האופן שבו חדשנות מניעה צמיחה כלכלית ארוכת טווח", נמסר מנימוקי ועדת הפרס. "מחקרם המשותף מגשר בין היסטוריה, תיאוריה ומדיניות, ומאיר כיצד רעיונות והתקדמות טכנולוגית מעצבים שגשוג לאורך מאות שנים."

מהולנד לחיפה – סיפור חיים מרתק

מוקיר נולד בעיר ליידן שבהולנד למשפחה יהודית ששרדה את השואה. אביו, ששימש פקיד ממשלתי, נפטר ממחלת הסרטן כאשר יואל היה בן שנה בלבד. אמו עלתה עמו לישראל וגידלה אותו בחיפה.

מוקיר החל את לימודיו האקדמיים באוניברסיטה העברית בירושלים, שם קיבל תואר ראשון בכלכלה ובהיסטוריה בשנת 1968. לאחר מכן המשיך ללימודי מוסמך ודוקטורט בכלכלה באוניברסיטת ייל בארצות הברית. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בצמיחה תעשייתית ובקיפאון כלכלי בארצות השפלה בשנים 1800–1850.

לאחר תקופה קצרה כמרצה באוניברסיטת ייל הצטרף מוקיר לסגל ההוראה של אוניברסיטת נורת’ווסטרן בשנת 1974, ומאז הוא מלמד בה דרך קבע. במהלך הקריירה הארוכה שלו הנחה יותר מ־50 תלמידי דוקטורט. משנת 2001 הוא גם משמש עמית מחקר בבית הספר לכלכלה על שם איתן ברגלס באוניברסיטת תל אביב.

 

מוקיר קיבל מחצית מהפרס "על זיהוי התנאים המקדימים לצמיחה כלכלית מתמשכת באמצעות התקדמות טכנולוגית," נמסר מהוועדה. מחקריו מדגישים את תפקידה של תרבות הידע והחדשנות ביצירת קרקע פורייה לצמיחה, ואת האופן שבו מוסדות וערכים חברתיים משפיעים על דינמיקת הפיתוח הכלכלי

 

"זיהה את התנאים המקדימים לצמיחה"

מוקיר קיבל מחצית מהפרס "על זיהוי התנאים המקדימים לצמיחה כלכלית מתמשכת באמצעות התקדמות טכנולוגית," נמסר מהוועדה. מחקריו מדגישים את תפקידה של תרבות הידע והחדשנות ביצירת קרקע פורייה לצמיחה, ואת האופן שבו מוסדות וערכים חברתיים משפיעים על דינמיקת הפיתוח הכלכלי.

עבודתו קושרת בין המהפכה התעשייתית לבין ההתפתחות הרחבה יותר של רעיונות ומדגישה כי חברות מצליחות כאשר סקרנות, חקר וניסוי מתוגמלים – לא רק כלכלית אלא גם מוסרית ותרבותית.

המחצית השנייה של הפרס חולקה בין פיליפ אגיון ופיטר הוויט, שפיתחו את "תיאוריית הצמיחה השומפטריאנית" – מודל המתאר כיצד חדשנות מחליפה באופן מתמיד טכנולוגיות וחברות ישנות בחדשות, בתהליך המכונה "הרס יצירתי".

"תהליך דינמי זה מניע את הפריון ומדגיש את חשיבותם של חינוך, תחרות והשקעה במחקר ופיתוח לשמירה על תנופת הצמיחה," נמסר מוועדת הפרס.

"יחד, הזוכים סיפקו מסגרת מקיפה המסבירה מדוע חדשנות היא המנוע האמיתי של ההתקדמות, וכיצד מדינות יכולות לטפח אותה באחריות. תובנותיהם משפיעות גם על דיונים עכשוויים בנושאי אי־שוויון, מדיניות תעשייתית ופיתוח בר־קיימא."

"עדות ליוקרת המחקר הישראלי"

הזוכים יקבלו 10 מיליון קרונות שוודיות (כ־900 אלף דולר), שיחולקו ביניהם באופן שווה.

פרופסור אמל ג'מאל, דקאן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב, בירך: "זהו יום היסטורי ומרגש. אנו גאים לברך את פרופסור יואל מוקיר, שמלמד כמרצה אורח בבית הספר לכלכלה על שם איתן ברגלס. זכייתו מהווה כבוד גדול לאוניברסיטת תל אביב ולעולם המחקר הישראלי כולו. זו עדות נוספת ליוקרתו של המחקר האקדמי בישראל."

ראש בית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, פרופסור ניתאי כץ ברגמן, הוסיף: "פרופסור מוקיר הוא חוקר בעל שם עולמי, שתרם רבות להבנת תהליכי הצמיחה הכלכלית. אנחנו שולחים לו ברכות חמות על ההישג האדיר הזה. זהו יום משמח לכל קהילת הכלכלה בישראל."

פרס עם היסטוריה ייחודית

בשונה מפרסי נובל האחרים, פרס נובל לכלכלה – או בשמו הרשמי "פרס נובל למדעי הכלכלה מטעם הבנק השוודי לזכרו של אלפרד נובל" – לא נכלל בצוואתו המקורית של נובל. הוא הוקם על ידי הבנק המרכזי של שוודיה (ריקסבנקן) בשנת 1968, והוענק לראשונה בשנת 1969.

בשנה שעברה (2024) הוענק הפרס לפרופסורים דארון אג’מוגלו, סיימון ג’ונסון וג’יימס רובינסון, על מחקריהם בתחום השפעתם של מוסדות כלכליים ושלטוניים על רמת השגשוג במדינות.

זכייתו של יואל מוקיר מצטרפת לשורה ארוכה של זוכים ישראלים בפרסי נובל, ומדגישה את תרומתם המשמעותית של חוקרים ישראלים לקדמת המדע העולמית – ובמקרה זה, להבנת הכוחות המניעים את הצמיחה הכלכלית ואת ההתקדמות האנושית.