עד היום זכו רק ארבעה נשיאים אמריקנים בפרס נובל לשלום: תיאודור רוזוולט ב־1906, וודרו וילסון ב־1920, ג'ימי קרטר ב־2002 וברק אובמה ב־2009. טראמפ, לפחות לעת עתה, נותר מחוץ לרשימה הזאת - אך תומכיו משוכנעים כי "זה רק עניין של זמן".
יו"ר ועדת הנובל, יורגן ווטנה פרידנס, התייחס להחלטה ואמר: "אנו מקבלים אלפי מכתבים מדי שנה מאנשים שרוצים להבהיר מה בעיניהם מוביל לשלום. הוועדה יושבת בחדר שמוקף בפורטרטים של כל הזוכים - חדר שמלא באומץ וביושרה. ההחלטות שלנו מתבססות אך ורק על צוואתו של אלפרד נובל ועל רצונו המקורי".
הבית הלבן הגיב בחריפות להחלטה של הוועדה שלא להעניק את הפרס לנשיא האמריקאי. "ועדת נובל הוכיחה שהיא מעדיפה פוליטיקה על פני שלום", אמר סטיבן צ’ונג, מנהל התקשורת של הבית הלבן. "הנשיא טראמפ ימשיך לעשות הסכמי שלום, לסיים מלחמות ולהציל חיים. יש לו לב הומניטרי, ולעולם לא יהיה אדם כמוהו שיכול להזיז הרים בכוח רצונו, כפי שעשה עד כה".
הנשיא דונלד טראמפ לא זכה בפרס נובל לשלום
בימים האחרונים, אחרי ההכרה על ההסכם רחובות תל אביב ואפילו בעזה התמלאו באנשים שקראו להעניק את הפרס הנחשק לנשיא האמריקאי, שנחשב לאדריכל הפסקת האש. טראמפ עצמו הדגיש כי מדובר ב"שלב ראשון בדרך לסיום המלחמה", במסגרתו תשחרר חמאס את 20 החטופים החיים, וישראל תחל בנסיגה מרוב רצועת עזה ותשחרר למעלה מ-2,000 אסירים.
מאז נכנס לכהונתו השנייה בבית הלבן, לפני כעשרה חודשים בלבד, צבר טראמפ שבחים רחבים בזירה הבינלאומית על מאמציו לבלום את ההסלמה בין רוסיה לאוקראינה, והציג את עצמו כמי שמחזיר את הדיפלומטיה האמריקנית למרכז הבמה. בעלי בריתו קראו שוב ושוב להעניק לו את הפרס, כשהם מציינים את תרומתו לקידום הסכמי שלום גם באזורים אחרים בעולם - בין הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו לרואנדה, בין קמבודיה לתאילנד, בין הודו לפקיסטן, בין סרביה לקוסובו, בין מצרים לאתיופיה ובין אזרבייג'ן לארמניה.
למרות ההמלצות הרבות שנשלחו לוועדת הנובל, גורמים מתוכה הזכירו כי המועמדויות לשנה זו נסגרו כבר בינואר, עוד לפני שחזר טראמפ לתפקידו, ולכן המאמצים האחרונים שלו לא נכללו בשקלול.
ביקורת נמתחה עליו מצד מומחים במכון לשלום באוסלו, שהזכירו כי במקביל לצעדי פיוס בינלאומיים, טראמפ גם פרש מהסכמים גלובליים כמו אמנת פריז ומהארגון העולמי לבריאות, וקידם מדיניות שהוגדרה כלא עקבית עם ערכי השלום. אחרים טוענים כי אם תוכניתו לעזה תעמוד במבחן הזמן ותוביל לסיום קבוע של הלחימה, הוא עשוי להיות מועמד רציני בשנה הבאה.