המהלך, שמגיע ימים ספורים לאחר חתימת השלב הראשון של הסכם הפסקת האש בין ישראל לחמאס בתיווך נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, מסמן את המעורבות הישירה ביותר של וושינגטון בלחימה מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023.
לפי גורמים רשמיים, המפקדה החדשה – שתיקרא "מרכז תיאום אזרחי־צבאי" – תוקם בישראל ותאויש בכ־200 אנשי שירות אמריקאים בעלי מומחיות בתחבורה, הנדסה, ביטחון ולוגיסטיקה.
עם זאת, נמסר כי אף חייל אמריקאי לא ייכנס לעזה.
החיילים יגיעו מיחידות הפיקוד המרכזי של צבא ארצות הברית (סֶנְטְקוֹם), שמפעיל כוחות ברחבי המזרח התיכון. חלקם כבר נחתו בישראל, והיתר צפויים להגיע במהלך סוף השבוע. תפקידם יהיה להקים את המפקדה, לתאם את הכנסת הסיוע ולפקח על קיום תנאי ההסכם בין הצדדים.
לצד האמריקאים ישולבו במרכז גם נציגים ממצרים, קטאר, טורקיה ואיחוד האמירויות. הכוח הרב־לאומי יפעל בשיתוף הדוק עם כוחות הביטחון הישראליים ועם ארגונים בינלאומיים, במטרה להבטיח את זרימת הסיוע ההומניטרי ולמנוע חידוש של הלחימה.
החיילים יגיעו מיחידות הפיקוד המרכזי של צבא ארצות הברית (סֶנְטְקוֹם), שמפעיל כוחות ברחבי המזרח התיכון. חלקם כבר נחתו בישראל, והיתר צפויים להגיע במהלך סוף השבוע. תפקידם יהיה להקים את המפקדה, לתאם את הכנסת הסיוע ולפקח על קיום תנאי ההסכם בין הצדדים.
בישיבת קבינט בבית הלבן ביום חמישי שיבח הנשיא טראמפ את האדמירל בראד קופר, מפקד הפיקוד המרכזי של ארצות הברית, שהוביל את ההיערכות להקמת המפקדה.
"קופר – אני שומע שהוא היה פנטסטי," אמר טראמפ, והוסיף כי האדמירל פעל בשיתוף השליח המיוחד סטיב ויטקוף, חתנו של הנשיא לשעבר ג'ארד קושנר ושר החוץ מרקו רוביו.
לפי גורמים מדיניים, קופר השתתף השבוע בשיחות שנערכו בקהיר והצליח להרגיע את נציגי המדינות הערביות שחששו מהתחייבות חלקית מצד וושינגטון. "הוא נתן להם ביטחון שארצות הברית עומדת מאחורי ההסכם הזה במלוא העוצמה", אמר אחד המשתתפים.
קופר אף הצהיר כי יוכל "להקים מפקדה מבצעית תוך שבועיים וחצי בלבד".
עסקת הפסקת האש, שנחתמה ביום רביעי, נועדה לשים קץ לשנתיים של לחימה הרסנית שגרמה למותם של עשרות אלפי פלסטינים ולפגיעה קשה בישראל. במסגרת השלב הראשון צפוי שחרורם של כל החטופים הישראלים החיים בתמורה לשחרור מאות אסירים פלסטינים.
אולם שאלות מהותיות נותרו פתוחות:
כיצד תתבצע פירוק חמאס מנשקה?
מתי ובאיזה היקף תיסוג ישראל מהרצועה?
מי ינהל את עזה לאחר סיום השלטון הצבאי?
כיצד תובטח שמירה על ההסכם בטווח הארוך?
הקמת המפקדה האמריקאית בישראל, שתכלול גם קצינים ממצרים, קטאר, טורקיה ואיחוד האמירויות, מסמנת שיתוף פעולה אזורי נדיר. מצרים צפויה למלא תפקיד מרכזי בפיקוח על המעברים והכנסת הסיוע, בעוד קטאר תמשיך לשמש מתווכת בין הצדדים.
טורקיה ואיחוד האמירויות, שתיהן מקיימות קשרים הן עם ישראל והן עם ההנהגה הפלסטינית, ישמשו כגורמי גישור. "הנוכחות של מדינות ערביות לצד האמריקאים היא צעד חשוב להבטחת הלגיטימציה של ההסכם," אמר גורם ביטחוני ישראלי.
למרות האופטימיות הזהירה, האתגרים עצומים:
האמון בין ישראל לחמאס כמעט ואינו קיים, פירוק הזרוע הצבאית של חמאס נראה רחוק, והעתיד הפוליטי של עזה לא ברור. נוסף על כך, גורמים פוליטיים בישראל מזהירים שהלחץ לשחרר אסירים עלול לגרום למשבר קואליציוני.
מצד שני, בקהילה הבינלאומית מקווים שהמפקדה החדשה תספק מסגרת יציבה שתמנע חזרה למעגל האלימות.
בוושינגטון מבהירים כי נוכחות החיילים אינה צעד צבאי אלא שליחות תיאום ופיקוח. "הם לא באים להילחם, אלא לוודא שהשלום הזה ייושם," אמר גורם במשרד ההגנה האמריקאי.
הימנעות מהכנסת חיילים לעזה נועדה למנוע הסתבכות ביטחונית ולשדר כי ארצות הברית איננה צד לוחם, אלא שומרת־שלום.
הקמת המפקדה האמריקאית בישראל מסמנת עידן חדש ביחסי ארצות הברית והמזרח התיכון – לא עוד תיווך מרחוק, אלא נוכחות ישירה על הקרקע. זהו סיכון מדיני וצבאי עבור וושינגטון, אך גם הצהרת כוונות ברורה: אמריקה חוזרת למגרש.
כפי שניסח זאת אחד הבכירים האמריקאים:
"לא מדובר רק בהפסקת אש – זה ניסוי ראשון בבניית שלום שיחזיק מעמד."