אפל וגוגל חסמו אפליקציות מעקב אחר סוכני הגירה – האשמות: נכנעו ללחץ של טראמפ

ענקיות הטכנולוגיה אפל וגוגל הסירו בשבוע שעבר אפליקציות טלפון שהתריעו בפני משתמשים על נוכחות של סוכני ההגירה והמכס של ארצות הברית (ICE) בשכונות מגוריהם. ההחלטה התקבלה שעות ספורות לאחר שממשל הנשיא דונלד טראמפ דרש במפורש את הסרת אפליקציית "חסימת ICE" (ICEBlock) – אפליקציה פופולרית שזכתה למיליוני הורדות בקרב קהילות מהגרים ברחבי ארצות הברית.

הממשל טען שהאפליקציות הללו "מסכנות את חיי קציני ההגירה", ואילו מפתחיהן והמשתמשים בהן גורסים כי מדובר בזכותם החוקתית לדווח על פעילות ממשלתית במרחב הציבורי, בהתאם לתיקון הראשון לחוקה האמריקאית המגן על חופש הביטוי.

לחץ מהממשל והסרה מיידית

התובעת הכללית של פלורידה, פאם בונדי, הודיעה כי משרדה פנה ישירות לאפל ודרש להסיר את האפליקציה מהחנות המקוונת. "האפליקציה הזו נועדה להעמיד בסכנה סוכני ICE רק מפני שהם מבצעים את תפקידם", אמרה.

אפל נענתה לדרישה באופן מיידי. מפתח האפליקציה, ג’ושוע אהרון, סיפר כי קיבל הודעת דוא"ל רשמית מחברת אפל, שבה נמסר לו כי הורדות חדשות של האפליקציה נחסמות בעקבות מידע שהועבר על ידי רשויות אכיפת החוק. לפי ההודעה, האפליקציה מפרה את כללי החברה משום שהיא "מספקת מידע מיקום על שוטרים באופן שעלול לשמש לפגיעה בהם".

אהרון גינה את המהלך בחריפות וכינה אותו "כניעה מבישה למשטר אוטוריטרי". לדבריו, "הם לא מגינים על ביטחון הציבור – הם מגינים על מי שמטילים אימה על קהילות מהגרים ברחבי המדינה".

קיקה מאטוס, נשיאת המרכז הלאומי לחוקי הגירה, הצטרפה לביקורת ואמרה כי "האפליקציות האלו הן חבל הצלה לקהילות שחיות באי־ודאות ובפחד. הסרתן היא דוגמה מטרידה לאופן שבו חברות טכנולוגיה נכנעות ללחץ פוליטי מממשל טראמפ".

 

קיקה מאטוס, נשיאת המרכז הלאומי לחוקי הגירה, הצטרפה לביקורת ואמרה כי "האפליקציות האלו הן חבל הצלה לקהילות שחיות באי־ודאות ובפחד. הסרתן היא דוגמה מטרידה לאופן שבו חברות טכנולוגיה נכנעות ללחץ פוליטי מממשל טראמפ"

 

פופולריות שיא בקרב מהגרים

מאז כניסתו של טראמפ לכהונתו השנייה, נרשמה עלייה חדה בשימוש באפליקציות המעקב. אהרון השיק את ICEBlock באפריל האחרון, לדבריו, "כדי לסייע לקהילות מהגרים להתגונן מפשיטות פתע או הטרדות". תוך חודשים ספורים צברה האפליקציה יותר ממיליון משתמשים פעילים.

לאחר הסרתה, אישרה אפל כי היא הסירה "מספר אפליקציות דומות" בשל חששות ביטחוניים שהועלו על ידי גורמי אכיפה. גוגל הודיעה על צעד דומה והסירה אפליקציות מקבילות ממערכת ההפעלה אנדרואיד, בטענה שהן מפרות את מדיניות החברה בנוגע לשמירה על ביטחון הציבור.

אולם מומחים לזכויות אדם טוענים כי מדובר בצעד מסוכן. עורכת הדין לזכויות אזרח אלחנדרה קראבאיו מאוניברסיטת הרווארד אמרה כי "מה שמדאיג באמת הוא התקדים שנוצר כאן – מצב שבו הממשלה יכולה לקבוע איזו אפליקציה מותר לאזרחים להחזיק בטלפון שלהם".

מתיחות גוברת בין מפתחים לממשל

התובעת בונדי הזהירה כבר בקיץ כי אפליקציות המאפשרות לאזרחים לשתף מידע על מיקומם של קציני הגירה "עלולות לעבור על החוק". היא הזכירה בשידור בערוץ "פוקס ניוז" את אהרון בשמו ואמרה כי "הוא כדאי שיזהר, כי זו אינה פעילות המוגנת בחופש הביטוי".

האיומים החריפו לאחר תקרית ירי במתקן ICE בעיר דאלאס, שבה אדם חמוש פתח באש לעבר מבנה הסוכנות. לפי ראש הבולשת הפדרלית, קאש פאטל, החשוד חיפש אפליקציות מסוג זה, אך לא ברור אם השתמש באחת מהן בפועל.

אהרון דחה את ההאשמות. "הטענה הזו מגוחכת. האפליקציה פועלת רק אם משתמש אחר מדווח על נוכחות סוכני ICE ברדיוס של כמה קילומטרים. היא לא מספקת נתונים סודיים ולא מאפשרת פגיעה באיש", הסביר. "הממשלה פשוט מנצלת את האירוע כדי להצדיק צנזורה פוליטית".

הפלטפורמות האלטרנטיביות מתרחבות

בעקבות הסרת האפליקציות, עברו רבים מהמשתמשים לפלטפורמות חדשות שאינן תלויות בחנויות של אפל וגוגל. אחת מהן היא רשת ההתראות "עצור את פשיטות ICE" (Stop ICE Raids Alert Network), שהוקמה בפברואר על ידי שרמן אוסטין.

המערכת מאפשרת למשתמשים לדווח על נוכחות סוכני הגירה באמצעות דיווחי קהל ולקבל התראות בזמן אמת דרך מסרונים או אתר אינטרנט, מבלי להוריד אפליקציה ייעודית. "אנשים מפוחדים מאוד. סוכנים חוטפים אנשים באמצע הרחוב מול ילדיהם", סיפר אוסטין. לדבריו, הרשת צברה כבר יותר מחצי מיליון מנויים.

בחודש שעבר חשפה הקבוצה כי משרד ביטחון המולדת דרש ממטא (חברת האם של אינסטגרם ופייסבוק) להעביר מידע על חשבון האינסטגרם של StopICE.Net. הארגון הגיש ערעור משפטי, ובית המשפט הורה על עיכוב זמני בבקשה עד לקיום דיון נוסף.

מאבק על חופש המידע

מפתחי האפליקציות טוענים כי המאבק רחב בהרבה משאלת ההגירה. לדבריהם, מדובר בניסיון חסר תקדים של ממשל פדרלי להפעיל לחץ על חברות טכנולוגיה כדי לשלוט בשיח הציבורי.

"אנחנו מתמודדים עם ממשל שפועל בכל דרך כדי לשלוט במידע – ומאיים על מי שמעז לחשוף את מעשיו", אמר אוסטין. "הם רוצים לקבוע לא רק איפה נוכל לדבר, אלא גם באילו כלים נוכל להשתמש כדי לדבר. זו סכנה ברורה לחופש הביטוי".

מאטוס מהמרכז הלאומי לחוק הגירה הוסיפה כי "כאשר חברות כמו אפל וגוגל נכנעות ללחץ פוליטי ומצנזרות תוכן שמגן על קהילות מוחלשות, הן מאבדות את תפקידן כשומרות סף של חירות".

צנזורה או הגנה על ביטחון הציבור?

בממשל טראמפ דוחים את הביקורת. דוברת משרד המשפטים אמרה כי "אין מדובר בצנזורה, אלא בהגנה על חיי אדם". לדבריה, "אפליקציות שמאפשרות לעקוב אחר אנשי חוק מסכנות לא רק את הקצינים, אלא גם אזרחים תמימים שעלולים להיפגע במקרה של עימותים".

עם זאת, מומחים מזהירים שהמגמה עלולה להתרחב מעבר לתחום ההגירה. "אם הממשלה יכולה ללחוץ על חברות פרטיות להסיר אפליקציות בשל שיקולים פוליטיים – אין לדעת היכן זה יעצור", אמרה קראבאיו.

למרות ההסרה, מפתחי ICEBlock ושותפיהם מבטיחים שלא יוותרו. "האפליקציה אולי ירדה מהחנות, אבל הרעיון לא ייעלם", אמר אהרון. "אנשים ימשיכו לתעד, לשתף ולדבר – כי זה מה ששומר על הדמוקרטיה חיה."