האירוע התרחש באחוזה פרטית בפרברי מוסקבה, הנמצאת תחת אבטחה כבדה של הרשויות הרוסיות. אף שהפרטים המדויקים טרם הובררו, נראה כי אל־אסד הורעל במקום מגוריו. הדו"ח של הארגון מציין כי לא ידוע אם ההרעלה נבעה מטעות או מניסיון מכוון לפגוע בו.
"כשאל־אסד אושפז, הוא הגיע במצב חירום קשה מאוד לבית חולים פרטי באזור מוסקבה", נכתב בדו"ח. "איש מלבד הצד שביצע את הפעולה אינו יודע אם מטרתה הייתה לחסל אותו או להביך את ממשלת רוסיה".
מקורות שצוטטו בדו"ח טענו כי השלטונות הרוסיים לא היו מעורבים במעשה, אך ייתכן שמדובר בניסיון "להפליל את הקרמלין" ולהציג את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין כמי שאינו מסוגל להגן על בעלי בריתו.
מאז שנמלט מדמשק בדצמבר האחרון, בעקבות השתלטות ארגון המורדים האיסלאמיסטי "היאת תחריר א־שאם", שוהה אל־אסד בווילה שמאובטחת על ידי שירותי הביטחון הרוסיים. על פי הדיווחים, תנועותיו מוגבלות אך הוא מארח לעיתים קרובות מבקרים — דבר שהוביל להערכות כי אחד מהם עשוי היה להיות המרעיל.
הקרמלין נמנע מלהגיב לפרסומים, והשתיקה הרוסית רק מוסיפה לערפל סביב הפרשה. רוסיה, שכבר הואשמה בעבר בשורת הרעלות של יריבים פוליטיים ברחבי העולם, נזהרת הפעם מהתבטאויות פומביות שעלולות להצביע על מעורבות או על חוסר שליטה.
גורמים מדיניים במוסקבה הדגישו כי “אין ראיות לכך שאל־אסד היה יעד לפגיעה ממוקדת”, אך לא שללו אפשרות של “פעולה מתוכננת מצד אויביו”. לפי ההערכות, ההרעלה בוצעה באמצעות מזון או משקה שהוגש לו באחד ממפגשיו הרבים בווילה
נפילתו של אל־אסד הייתה מהירה ודרמטית. בדצמבר האחרון, כאשר כוחות המורדים התקרבו לבירת סוריה, הבטיח אל־אסד לצבאו כי "הסיוע הרוסי בדרך". פחות מ־24 שעות לאחר מכן הוא נמלט מדמשק יחד עם אשתו ושלושת ילדיו במטוס למוסקבה — תוך שהוא מותיר מאחור את נאמניו ואת מוסדות שלטונו.
אל־אסד שלט בסוריה במשך יותר משני עשורים, ביד ברזל ובשיטות דיכוי אכזריות. משטרו נחשב לאחד האחראים למספר הגדול ביותר של קורבנות במאה ה־21: מאות אלפי סורים נהרגו במהלך מלחמת האזרחים שפרצה ב־2011. שלטונו התאפיין בהפצצות מאסיביות על אזרחים, שימוש בנשק כימי, עינויים ורציחות נרחבות בבתי הכלא של המשטר. בשל כך, הוא מבוקש ברחבי העולם בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.
מתן המקלט לאל־אסד היה שנוי במחלוקת כבר מההתחלה. רוסיה, שתמכה במשטרו לאורך שנות המלחמה האזרחית, השקיעה הון צבאי ודיפלומטי כדי למנוע את נפילתו. כעת, כשניסיון ההתנקשות התרחש על אדמתה, ניצב הקרמלין בפני שאלה מביכה: האם הוא באמת מסוגל להגן על מי שהוא מגדיר כבן בריתו הקרוב ביותר במזרח התיכון?
גורמים מדיניים במוסקבה הדגישו כי “אין ראיות לכך שאל־אסד היה יעד לפגיעה ממוקדת”, אך לא שללו אפשרות של “פעולה מתוכננת מצד אויביו”. לפי ההערכות, ההרעלה בוצעה באמצעות מזון או משקה שהוגש לו באחד ממפגשיו הרבים בווילה.
האירוע מגיע בעיצומה של תקופה כאוטית במיוחד בסוריה. מאז קריסת המשטר העלווי, יותר מאלף בני אדם נהרגו בעימותים בין ארגונים איסלאמיסטיים מתחרים לבין מיליציות נאמנות לאל־אסד.
נמל התעופה הבינלאומי של דמשק עומד להיפתח מחדש לטיסות בינלאומיות לראשונה מאז נפילת המשטר, וישראל דווח כי תקפה באחרונה מתקני נפט באיראן במסגרת המתיחות האזורית. במקביל, ארצות הברית מנהלת שיחות על סיוע ביטחוני לישראל בניסיון לבלום את ההתקדמות האיראנית בתחום הגרעין.
למרות השקט הרשמי, מאחורי הקלעים גוברים הספקולציות והחשדות. ייתכן שמדובר בניסיון חיסול של אחד מארגוני המורדים הסוריים, ייתכן שבמבצע של שירות ביון זר, ואולי אף ביוזמה של גורמים מתוך הממסד הרוסי עצמו, המבקשים להרחיק את הדיקטטור הסורי מעמדת השפעה.
המצפה הסורי לזכויות אדם מסכם את הדו"ח במילים: "השאלה האמיתית אינה רק מי ניסה להרוג את בשאר אל־אסד, אלא מדוע דווקא עכשיו. ההרעלה – בין אם הצליחה ובין אם לא – היא מסר ברור לפוטין: גם על אדמת רוסיה אין עוד חסינות מלאה".
נכון לעכשיו, אל־אסד מחלים באיטיות באחוזתו המוגנת, מוקף רופאים ושומרים רוסיים. אולם האירוע האחרון המחיש כי גם שם, רחוק מסוריה, הוא חי תחת איום מתמיד.
עבור הקרמלין, ההרעלה היא לא רק בעיה ביטחונית אלא גם מבוכה פוליטית. אם רוסיה אינה מסוגלת להגן על מי שנחשב לידיד אישי של פוטין, כיצד תוכל להבטיח נאמנות של בעלי ברית אחרים?
הימים הקרובים עשויים לחשוף פרטים נוספים על זהות המרעיל ועל המניע מאחורי ניסיון ההתנקשות. אך לעת עתה, דבר אחד ברור: בשאר אל־אסד חי — אך חייו אינם בטוחים עוד, אפילו בלב רוסיה.