ההחלטה התקבלה ברוב של 29 מול קול אחד, וקוראת לאוניברסיטה ולקרן הצדקה שלה לאמץ מדיניות BDS נגד חברות וגופים אקדמיים שלטענת יוזמי המהלך "תומכים או מפיקים רווחים ממשטר האפרטהייד והכיבוש הישראלי". ההחלטה עצמה היא סמלית בלבד, וגורמים בקמפוס הדגישו כי לא תשפיע בפועל על השקעות האוניברסיטה.
המנהל הביצועי של Hillel באוניברסיטת מרילנד ביקר בחריפות את ההחלטה, וטען כי היא מנעה מסטודנטים יהודים להשתתף בהליך הדמוקרטי.
"קיום הצבעה שמטרתה לשטֵן את מדינת היהודים ביום שבו סטודנטים יהודים אינם יכולים להשתתף – הוא מדיר, מוטה ושגוי לחלוטין", כתב הרב ארי ישראל בפוסט בעמוד Campus for All של Hillel, העוסק במאבק באנטישמיות בקמפוס.
לפי עיתון הסטודנטים The Diamondback, ההצבעה תוכננה תחילה לראש השנה, אך נדחתה לבסוף ליום כיפור. בתגובה, הכריזו 18 ארגוני סטודנטים יהודים – בהם Hillel של אוניברסיטת מרילנד – כי יחרימו את כל הישיבות העתידיות של אגודת הסטודנטים בנושא זה.
במהלך הדיון, מסר הסטודנט איבל אמנה דברים להגנת התזמון: "אני יודע שכמה ציונים וסטודנטים יהודים טענו שזה לא היום הנכון להצבעה", אמר. "אבל אם רצח עם מתרחש בחג יהודי – האם עלינו להמתין למחר כדי לעשות את המעט שביכולתנו לעצור אותו?"
ההחלטה התקבלה ברוב של 29 מול קול אחד, וקוראת לאוניברסיטה ולקרן הצדקה שלה לאמץ מדיניות BDS נגד חברות וגופים אקדמיים שלטענת יוזמי המהלך "תומכים או מפיקים רווחים ממשטר האפרטהייד והכיבוש הישראלי". ההחלטה עצמה היא סמלית בלבד, וגורמים בקמפוס הדגישו כי לא תשפיע בפועל על השקעות האוניברסיטה
נסיונות לקדם החלטות BDS בקמפוס נכשלו בעבר – ב-2017, ב-2019 (אז תוכננה הצבעה בפסח) וב-2024. ההצבעה הנוכחית התקיימה לאחר שבאפריל השנה כבר אושרה במשאל קמפוס רחב החלטה בעד נטילת השקעות.
ההצבעה מגיעה גם בסמוך ליום השנה השני למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, שהובילה למלחמת עזה ולגל מחאות אנטי-ישראליות בקמפוסים בארצות הברית. בשנה שעברה אף הורה שופט פדרלי לאוניברסיטת מרילנד לאפשר לקבוצה פרו-פלסטינית לקיים עצרת ביום השנה למתקפה, לאחר שהאוניברסיטה ביטלה תחילה את רישיון הפעילות שלה.
באוניברסיטת מרילנד לומדת אחת הקהילות היהודיות הגדולות בארצות הברית – כ-6,000 מתוך 30,000 הסטודנטים לתואר ראשון מזדהים כיהודים, לפי Hillel International.
עינב צח, סטודנטית באוניברסיטת מרילנד ויו"ר משותף בקבינט הסטודנטים של Hillel International, גינתה אף היא את ההצבעה.
"אני מאוכזבת עמוקות מכך שאגודת הסטודנטים קיימה הצבעת BDS דווקא ביום כיפור, היום הקדוש ביותר בשנה לעם היהודי", כתבה צח בפוסט ב-Campus for All. "המהלך הזה חושף את המטרה האמיתית של מסע ה-BDS: לפלג את הקהילה בקמפוס ולהדיר סטודנטים יהודים מהשתתפות בהליך מוטה ולא הוגן".
בחודש שעבר, למשל, דחתה ממשלת הסטודנטים של אוניברסיטת קונטיקט הצעה לקיים משאל בנושא BDS – מה שמעיד על כך שהמאבק בסוגיה זו אינו אחיד בין המוסדות.
בהצהרה ל-The Diamondback מסרה אוניברסיטת מרילנד כי החלטת אגודת הסטודנטים לא תשפיע על מדיניותה. נשיא האוניברסיטה, דריל פיינס, הדגיש כי למרות שהמוסד מכבד את זכות הסטודנטים לדון בנושא, מטרתו להבטיח שתהליכים בקמפוס יתנהלו באופן "פתוח, הוגן, ובדיאלוג הכולל את כלל הקולות בקהילה".
המקרה באוניברסיטת מרילנד הוא חלק מתופעה רחבה יותר בקמפוסים אמריקאיים, שבה שאלת ישראל-פלסטין הופכת לזירת עימות מרכזית. הצעות ל-BDS יוצרות קיטוב עמוק בין קבוצות סטודנטים, והזעם סביב עיתוי ההצבעה האחרונה ממחיש את המתח הקיים בין חופש הביטוי לבין רגישות דתית.
עבור הקהילה היהודית – המונה כ-20% מגוף הסטודנטים – הצבעה ביום כיפור נתפסה כמהלך מכוון שנועד למנוע השתתפות שוויונית בהליך דמוקרטי, ולחזק את תחושת ההדרה בקמפוס.