לדברי הגסת, "משך זמן רב מדי קידמנו מדי מדים מסיבות לא נכונות — על בסיס גזע, מכסות מגדריות או כיבודים של 'ראשונים היסטוריים'." לדבריו, גישה זו פגעה בכשירות וכאמליות הכוחות. "הפנטגון צריך להיות מסוגל, קטלני וממוקד במשימה", אמר.
"לא עוד חודשי זהות, לא עוד משרדי DEI, לא עוד גברים בשמלות. לא עוד פולחן שינויי האקלים, לא עוד פילוג, לא עוד הסחות דעת," הכריז בבוטות, בנאום שעורר גלי הלם ומחלוקות.
אחד הצעדים המרכזיים שהציג הגסת נוגע לתקני הכושר הגופני, ובמיוחד לאלה הקשורים לנשים המשרתות בתפקידי לחימה. "כל מקום שבו שונו תקנים פיזיים מוכחים, במיוחד מאז 2015 — כאשר נפתחו תפקידי לחימה לנשים — יחזור לתקן המקורי," אמר.
בשנת 2015 הורה שר ההגנה דאז, אש קרטר, שכל התפקידים הצבאיים ייפתחו לנשים, לאחר שנים של מחקר והכרה בשירות הנשים בזירות הלחימה. קרטר טען אז כי אין להחריג חצי מהאוכלוסייה מתפקידים בסיכון גבוה וכי מי שיעמוד בתקנים צריך לקבל את מקומו.
הגסת הבהיר כי המדיניות החדשה שלו תדרוש התקנים הפיזיים הגבוהים ביותר להיות יחידים וניטרליים מגדרית. "אם נשים יעמדו בדרישות — מצוין. אם לא — זו תהיה התוצאה. לא במטרה למנוע מהן שירות, אך זו עשויה להיות התוצאה," אמר.
לדברי הגסת, "משך זמן רב מדי קידמנו מדי מדים מסיבות לא נכונות — על בסיס גזע, מכסות מגדריות או כיבודים של 'ראשונים היסטוריים'." לדבריו, גישה זו פגעה בכשירות וכאמליות הכוחות. "הפנטגון צריך להיות מסוגל, קטלני וממוקד במשימה", אמר.
בהצהרה ישירה ובוטה במיוחד, התייחס הגסת למצב הגופני של חיילים: "כואב העין לראות מערכות קרב מלאות בחיילים שאינם בכושר — וזה בלתי מקובל גם לראות גנרלים ואדמירלים כבדים המהלכים במסדרונות הפנטגון." הוא ציין נתונים לפיהם אחוז ניכר מבני הנוער בגיל גיוס אינו כשיר לשירות מטעמים רפואיים, לרבות עודף משקל.
קו מרכזי בדבריו של הגסת הדגיש כי תפקיד הצבא הוא לפני כל — לערוך לחימה ולהכריע את האויב. "אתם כאן כדי לשחרר אלימות מדויקת ומענישה על האויב; אתם מוכנים למשימות ולתחזוקת ציוד — לא כדי לגלוש לשיח פוליטי או חברתי," אמר והוסיף כי אין מקום לנימוס חברתי בכל מקום שבו נדרש ניצחון צבאי.
מאז כניסתו לתפקיד הורה הגסת על קיצוצים בדרגים בכירים ופיטורים של מספר מפקדים, בהם יושב ראש המטה המשולב לשעבר וקצינות בכירות. הוא טען כי קשה לשנות תרבות צבאית עם אותם אנשים שלקחו חלק בבנייתה או נהנו ממנה.
הצהרותיו עוררו תגובות חריפות בקרב מומחים ואקדמאים. ריצ'רד קון, פרופסור אמריטוס להיסטוריה וענייני מלחמה והגנה באוניברסיטת North Carolina, דחה את הטענה שהצבא איבד את מיומנותו. "המשפט הזה מזלזל בכישורים ובניסיון של הכוחות; הם למדו להסתגל לטכנולוגיות ולמערכות נשק מורכבות," אמר.
פרופ' רבקה בסט, חוקרת מדע המדינה באוניברסיטת Missouri–Kansas City, הצביעה כי הצבא המודרני אינו מתמצה רק בלחימה: "הצבא עוסק גם בדיפלומטיה, בפרוייקטים אזרחיים ובפתרון בעיות מורכבות. לצוות מגוון יש יתרון כשמדובר בפתרון משימות רב־תחומיות — לא רק בפעולות של 'יציאה עם נשק בוער'." לדבריה, הדרישה ל'גיוון' איננה סתירה ליכולות הלחימה, אלא משאב חיוני לפעילות מודרנית.
הצעדים שנחשפו בנאום הגסת מציבים סימני שאלה משמעותיים לגבי עתיד מדיניות הגיוס, ההכשרה וההיררכיה בצבא האמריקאי. השאלה המרכזית שניצבת עתה היא כיצד יאזנו המנהלים — בין דרישות המבצעים לבין לחצים פוליטיים וחברתיים המשתנים במהירות, והאם יש בכוחם לשמור גם על יכולת מבצעית וגם על גיוון ותפקודיות ארגונית מודרנית.