המהלך מגיע בדיוק כאשר ארצות הברית מקשה על כניסת מומחים זרים. הנשיא דונלד טראמפ קבע תשלום נוסף של 100 אלף דולר עבור בקשת ויזת H-1B, מהלך שזכה לביקורת על כך שהוא עלול לצמצם את הגעת המומחים - במיוחד מהודו, המהווים את עיקר מקבלי הוויזה. מומחים מזהירים כי הדרישה החדשה עלולה לפגוע ביכולת של אמריקה למשוך אליה את מיטב אנשי הטכנולוגיה בעולם.
נשיאי ארה"ב וסין, דונלד טראמפ ושי ג'ינפינג
לדברי וונדי קאטלר, סגנית נשיא במכון אסיה סוסייטי, "ההבדל בין הוויזה הסינית החדשה לבין תנאי ה־H-1B בארה"ב לא יכול להיות חד יותר". פול טריולו, מומחה למדיניות טכנולוגיה, הוסיף כי מדובר בצעד תדמיתי ברור של בייג'ינג: "סין מראה את עצמה כפתוחה לסטודנטים ולחוקרים, בזמן שארה"ב יוצרת אווירה של פחד ועוינות".
הוויזה מיועדת לבוגרי מוסדות אקדמיים מוכרים בעולם בעלי לפחות תואר ראשון, או לחוקרים הפעילים במוסדות כאלה. עם זאת, פרטים מרכזיים – כמו גיל מקסימלי, תחומי עדיפות ומשך השהייה – טרם נחשפו. על פי הערכות, סין עשויה להציע בעתיד גם תמריצים נוספים, ובהם מענקים לסטארט־אפים ותוכניות מגורים במחירים מופחתים, כדי להפוך את ההצעה לאטרקטיבית יותר.
פרופ' סווארן סינג' מאוניברסיטת ג'ווהרלל נהרו תיאר את המהלך כ"אחד הכלים שמחזק את עלייתה של סין כמעצמה של המאה ה־21". לדבריו, מדובר בצעד שנועד לשרת לא רק את הכלכלה, אלא גם את התדמית הבינלאומית של סין כמדינה חדשנית ופתוחה.
במקביל, גם מדינות אחרות מנסות לנצל את ההקשחה האמריקאית. דרום קוריאה, בריטניה וגרמניה מגבירות מאמצים למשוך אליהן עובדים מיומנים מהודו, שנחשבת לאחד ממאגרי הכישרונות הגדולים בעולם בתחומי הטכנולוגיה.
כעת נותר לראות אם ויזת K תהפוך לכלי משמעותי שיערער את מעמדה של ארצות הברית כיעד המרכזי לכישרונות הצעירים בעולם הטכנולוגיה – או שתישאר בעיקר מהלך תדמיתי של בייג'ינג, שמנסה להוכיח כי היא מסוגלת להתחרות ראש בראש במאבק על העתיד המדעי והטכנולוגי.