שכירות או קנייה בקליפורניה? ניתוח של 30 שנה חושף תוצאות מפתיעות

במשך כמעט שני עשורים הייתה השכירות זולה יותר – אך בעלי הבתים סיימו עם נכס בשווי 3.8 מיליון דולר, לעומת 929 אלף דולר בלבד לשוכרים.

הוויכוח הוותיק בין שכירות לבעלות על דיור בקליפורניה מקבל בשנים האחרונות ממד חדש, על רקע זינוק במחירי הבתים ועליית ריביות המשכנתאות, לצד שכר דירה שהולך ומתייקר. ניתוח חדש בחן תרחיש היפותטי של שכירות מול קנייה לאורך תקופה של 30 שנה – והתוצאות מפתיעות.

ההוצאה החודשית: נקודת הפתיחה

הגורם המרכזי בכל חישוב דיור הוא העלות החודשית. הדוגמה שנבחנה העריכה שכר דירה של 4,000 דולר בחודש עבור בית ממוצע בקליפורניה, לעומת רכישת בית בשווי 900 אלף דולר, עם מקדמה של 10% ומשכנתא בריבית 6.5%. לכך נוספו מיסי רכוש, ביטוח, דמי ועד בית ועלויות תחזוקה.

התרחיש מניח שההוצאות גדלות בקצב האינפלציה ההיסטורית, ושבמהלך השנים הריבית על המשכנתא מופחתת פעמיים בחצי נקודת אחוז באמצעות מיחזור.

ההפתעה: שכירות זולה יותר במשך 20 שנה

בתקופה של כמעט שני עשורים, שכירות אכן זולה יותר מבעלות, מאחר שבעלי בתים נדרשים להחזיר את המשכנתא ולשלם הוצאות נלוות רבות. אולם לאורך זמן, העלות המצטברת של בעלות אף נמוכה מעט יותר.

על פני 30 שנה, השוכר משלם כ-2.9 מיליון דולר בסך הכול, בעוד הבעלים משלם כ-2.8 מיליון דולר – פער קטן יחסית. אך התמונה המלאה מתבררת רק כאשר בוחנים את ערך הנכס.

 

היתרון הכלכלי האמיתי של בעלות נובע מההשבחה ארוכת הטווח של הנכס. בהנחה של עליית ערך ממוצעת של 5% בשנה, שווי הבית מגיע לאחר 30 שנה ל-3.8 מיליון דולר.

 

הערך המצטבר: היתרון לבעלים

היתרון הכלכלי האמיתי של בעלות נובע מההשבחה ארוכת הטווח של הנכס. בהנחה של עליית ערך ממוצעת של 5% בשנה, שווי הבית מגיע לאחר 30 שנה ל-3.8 מיליון דולר.

לעומת זאת, השוכר, שהשקיע באופן היפותטי את 90 אלף הדולר של המקדמה בשוק המניות, מגיע ל-929 אלף דולר בלבד. גם אם היה משקיע את ההפרשים החודשיים בין שכירות לבעלות לאורך שנים רבות, הוא לא היה מתקרב לערך הנכס שבידי הבעלים.

לאן הולך הכסף?

התפלגות ההוצאות שונה בתכלית: השוכר משלם ישירות לבעל הבית, בעוד הבעלים משלם לקרן המשכנתא ולריבית, למיסי רכוש, ביטוח, דמי ועד ועלויות תחזוקה. יתרון נוסף לבעלים הוא האפשרות לניכוי מס על ריבית המשכנתא ועל מיסי רכוש – מה שמוזיל בפועל את העלות.

המציאות הקליפורנית: חלום רחוק

עבור רבים בקליפורניה, השאלה איננה מה עדיף כלכלית – שכירות או קנייה – אלא מה בכלל אפשרי. מחסור חמור בדיור בר השגה ועלויות דיור גבוהות במיוחד הופכים את הבעלות על בית לחלום רחוק.

עליית השכר במדינה אינה מדביקה את קצב מחירי הדיור, גם לא עבור משקי בית במעמד הביניים. הדבר נכון הן לשוכרים והן לרוכשים פוטנציאליים.

שיעורי בעלות יציבים

למרות העלויות הגבוהות, שיעור בעלי הבתים בקליפורניה נותר יציב יחסית לאורך השנים, למעט עלייה זמנית בתחילת שנות ה-2000 – תקופה שבה הוענקו משכנתאות בקלות יתרה. הלוואות מסוכנות אלה תרמו להתפוצצות בועת הנדל"ן ולמיתון הגדול.

מדד הנגישות צונח

מדד התאחדות המתווכים של קליפורניה מצביע על ירידה חדה במספר משקי הבית בעלי הכנסה חציונית היכולים להרשות לעצמם רכישת בית חד-משפחתי. שיעור הקונים הפוטנציאליים בקליפורניה נמוך בהרבה מהממוצע הארצי.

לחץ פיננסי על שוכרים

נתוני מפקד האוכלוסין לשנת 2024 מראים כי שוכרים מוציאים נתח גדול בהרבה מהכנסתם על דיור לעומת בעלי בתים. רבים מהם חוצים את רף ה-50% מהכנסת משק הבית – מצב של לחץ פיננסי קיצוני.

סקר מדינתי שנערך אשתקד העלה כי רבים מהשוכרים ענו שהם דואגים מדי יום או כמעט מדי יום לגבי עלות הדיור.

מסקנות

הניתוח מלמד כי בטווח הקצר והבינוני, שכירות עשויה להיות זולה יותר, אך בטווח הארוך – הבעלות על בית מעניקה יתרון כלכלי מובהק, בעיקר בזכות העלייה המתמשכת בערך הנכס.

עם זאת, עבור משפחות רבות בקליפורניה, השאלה האמיתית אינה מה עדיף – אלא מה אפשרי בפועל. המציאות הכלכלית מקשה מאוד על הגשמת חלום הבעלות, ומותירה רבים עם חלופה אחת בלבד: שכירות, שגם היא הופכת יקרה משנה לשנה.