לפי דיווח של ג'ואיש אינסיידר, צ'יפיץ — שלדיו מפורסם בדעותיו הביקורתיות כלפי ישראל בקמפוס — לכאורה אמר לסטודנט ישראלי כי אינו רצוי בקורסו על עזה. האירוע עורר תלונה רשמית וטלטל את הדיון על הגבולות שבין חופש הביטוי האקדמי להגנה על זכויות הסטודנטים בקמפוס.
"אם נכון שהוא סירב לקבל סטודנט על־בסיס היותו ישראלי, זו הפרה חמורה של זכויות האזרח," אמר וויליאם ג'ייקובסון, פרופסור למשפטים ומנהל פרויקט ההגנה השווה, שמוביל מעקב משפטי בנושא אפליה במוסדות להשכלה גבוהה. "לאף חבר סגל אין זכות להתייחס באופן משפיל או מפלה לסטודנט בגלל מוצאו הלאומי. זה קו אדום."
צ'יפיץ לימד בסמסטר האביב קורס שכותרתו "עזה, ילידיות והתנגדות", שתיאורתו כללה בחינה של התנגדויות היסטוריות לקולוניאליזם ודיון במקרה הספציפי של הקונפליקט בפלסטין/ישראל. הקורס ספג ביקורת מצד פרופסורים אחרים, שלטענתם הצגתו כללה "דעות מקובעות מראש" וטעויות עובדתיות שהכבידו על חינוכו האובייקטיבי של הקורס, לדברי ג'ואיש אינסיידר
ג'ייקובסון וצוותו הוציאו עד כה תלונות נגד עשרות מוסדות בגין אפליה על רקע לאומי, והוא קרא למשרד המשפטים האמריקאי, למחלקת זכויות האזרח ולמשרד החינוך לערוך בדיקה עצמאית בסוגיה — מעבר לחקירה הפנימית שמנהלת קורנל.
בית הספר פתח בחקירה אחרי שהתלונה הוגשה. דובר קורנל מסר כי "האוניברסיטה מחויבת להגן על חברי הקהילה מפני אפליה" וכי בעקבות ממצאי החקירה הומלצה נקיטת צעדים משמעתיים משמעותיים; הפרופסור לא מלמד בסמסטר הנוכחי עד להשלמת ההליכים.
צ'יפיץ לימד בסמסטר האביב קורס שכותרתו "עזה, ילידיות והתנגדות", שתיאורתו כללה בחינה של התנגדויות היסטוריות לקולוניאליזם ודיון במקרה הספציפי של הקונפליקט בפלסטין/ישראל. הקורס ספג ביקורת מצד פרופסורים אחרים, שלטענתם הצגתו כללה "דעות מקובעות מראש" וטעויות עובדתיות שהכבידו על חינוכו האובייקטיבי של הקורס, לדברי ג'ואיש אינסיידר.
בשל הצהרותיו הבוטות כלפי ישראל ברשתות החברתיות — כולל הצהרות קשות לאחר אירועי ה־7 באוקטובר 2023 — טוענים תומכיו של צ'יפיץ כי הוא מגן על חופש הביטוי והזכות ללמד נקודות מבט ביקורתיות. מצד שני, סטודנטים וחברים בקהילה היהודית־ישראלית בקמפוס תפסו את המקרה כדוגמה לאקלים עוין הגובר כלפיהם, וגם דווחו מקרי חשש ואי־נוחות רבים.
המקרה של קורנל משקף את המתח המתמשך בקמפוסים אמריקאיים מאז 7 באוקטובר: הפגנות, עימותים והאשמות הדדיות — אנטישמיות מצד אחד ואיסלמופוביה מצד שני — שגרמו ללחצים פוליטיים וארגוניים על מוסדות להשכלה גבוהה לטפל בקשיים אלה במהירות ובשקיפות. ממשל טראמפ, כך דווח, הפעיל לחצים על מוסדות להגן ביתר שאת על סטודנטים יהודים; כמה מוסדות, כולל הרווארד ומכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, נקלעו לביקורת מסוימת ואף חוו שינויים בהנהלה בעקבות טיפולן במתיחות בקמפוס.
עוּרכי דין המתמחים בזכויות אזרח וקמפוסים אומרים כי אם יוכח שהפרופסור פעל באפליה על בסיס לאומיות, הדבר עלול להוביל לצעדים משמעתיים חמורים — עד לפיטורין — ואף לתביעות פדרליות. עם זאת, הם מדגישים שהליך ראוי חייב לכלול בדיקה יסודית של העובדות, שמירה על זכות ההגנה ומתן הזדמנות להליך הוגן לכל הצדדים.
עבור הקהילה הישראלית והיהודית בקורנל, האירוע הוא התרחיש האחרון בסדרה של מקרים שהעצימו את תחושת חוסר הביטחון. מצד שני, פעילים פרו־פלסטינים וקבוצות אשר תומכות בזכויות הפלסטינים טוענים כי מהלכים נגד סגל אקדמי מבטאים ניסיון להשתיק ביקורת לגיטימית על מדיניות ישראל.
האוניברסיטה הודיעה שהיא נוקטת את המקרה ברצינות ומקווה שהחקירה תתנהל ביסודיות ובהגינות, כך שהתוצאה תשלח מסר ברור נגד אפליה מכל סוג. מקור בקמפוס ציין כי הקהילה מצפה לתוצאות החקירה כדי לדעת האם המדיניות והנהלים של האוניברסיטה מספקים להגנה על כל הסטודנטים.