מעגל הסנקציות נסגר: האו"ם מטיל עונשים על אירן בעוד היא מעמיקה בנייה גרעינית סמויה

האו״ם הטיל מחדש סנקציות על איראן בתחילת יום ראשון על רקע התקדמותה בתוכנית הגרעין, זאת בזמן שתמונות לוויין חדשות מראות כי טהראן ממשיכה להעמיק בנייה באתר תת־קרקעי מסתורי. הסנקציות הוטלו באמצעות מנגנון ה"סנפבק" שבמסגרת הסכם הגרעין מ־2015, וכוללות הקפאת נכסים בחו״ל, איסור עסקאות נשק וענישה על פיתוח טילים בליסטיים — מה שמחריף את המשבר הכלכלי במדינה.

התמונות מראות שכבה מתמשכת של פעילות באתר המוכר בשם כוה-א קולנג גז לה, המכונה "הר הכירכיר", שנמצא כקילומטר דרומית למתקן הגרעין בנתנז שהופצץ ב־22 ביוני. מאז 2020 חופרים במקום מהנדסים עמוק ברכס הרי זגרוס, והעבודות נמשכות למרות התקיפות האוויריות האחרונות.

 

המומחים מדגישים שהעבודה התת־קרקעית לא מעידה בהכרח על מהירות בבניית נשק גרעיני, אך מציבה דאגה: "הממשל ימשיך לעקוב אחרי כל ניסיון של איראן לשקם או להרחיב את תוכניתה הגרעינית," אמר גורם בבית הלבן, שביקש לשמור על אנונימיות.

 

הסנקציות והפעילות הצבאית משתקפות בחיי היומיום: המטבע האיראני, הריאל, שוקע לשפל, ואינפלציה חדה מרחיקה רבים מהמוצרים הבסיסיים. על־פי נתוני ממשלה, מחירי מוצרי מזון עלו ביותר מ־50% בתקופה האחרונה; במחירי הסל שהרוכשים רואים בחנויות, מדגם של מוצרי יסוד הראה עליות דרמטיות — אורז, חמאה ומוצרי חלב זינקו משמעותית. תושבים מתארים ייאוש כלכלי: "החלומות שלנו חומקים", אמר אבי משפחה שטען לחשוש מפגיעה במצפונו לשמור על פרנסתו.

אנליסטים שעקבו אחר תמונות הלוויין מעריכים שהחללים התת-קרקעיים בהר הכירכיר עשויים להגיע לעומקים של כ־79–100 מטר, עומק הדומה ואף גדול יותר מהחללים שנמצאו במתקן פורדו. שטח ההיקף העליון של האתר משתרע על פני כמייל רבוע ויש בו שתי כניסות מנהרה, ממזרח וממערב. פקחי גרעין בינלאומיים לא ביקרו במקום, והייעוד שלו — האם כהורדה של פעילות העשרה למתקן מוסווה, כמחסן מאובטח למלאי מועשר או לשימושים אחרים — נותר שנוי במחלוקת.

מאז ההפצצות נצפו באתר שלושה שינויים עיקריים, שלפי מומחים מעידים על המשך בנייה: חיזוק היקף הביטחון, חיזוק כניסות המנהרה והצטברות ערימות פסולת חפירה. תמונות לוויין עדכניות גם תיעדו ציוד כבד ומשאיות בזירה — סימן נוסף לעבודות חפירה והרחבה תת־קרקעית.

הנזק הכלכלי בא לידי ביטוי גם בעלייה במספר הגלויים של הוצאות להורג. ארגונים לזכויות אדם מעריכים שמעל אלף בני אדם הוצאו להורג השנה, מספר שגבוה באופן חריג ומשקף תגובה נוקשה של השלטון בפני מחאות ומתח פנימי. ארגונים כגון Iran Human Rights ומקורות אחרים מדווחים על עלייה בקצב ההוצאות להורג, אם כי נתונים מדויקים קשים לאימות בשל הסתרת מידע על־ידי הרשויות.

 

הנזק הכלכלי בא לידי ביטוי גם בעלייה במספר הגלויים של הוצאות להורג. ארגונים לזכויות אדם מעריכים שמעל אלף בני אדם הוצאו להורג השנה, מספר שגבוה באופן חריג ומשקף תגובה נוקשה של השלטון בפני מחאות ומתח פנימי. ארגונים כגון Iran Human Rights ומקורות אחרים מדווחים על עלייה בקצב ההוצאות להורג, אם כי נתונים מדויקים קשים לאימות בשל הסתרת מידע על־ידי הרשויות

 

בנוסף להתמודדות הכלכלית, איראן ממשיכה לשמור מלאי אורניום מועשר עד לכ־60% טוהר — קרוב מבחינה טכנית לסף הנדרש ליישום נשק גרעיני, אם תבחר להאיץ תהליך זה. טהראן טוענת כי תוכניתה לשימוש אזרחי, אך המערב והסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית מבעים חשש מפיתוח יכולות צבאיות שהיו קיימות בעבר.

גורם אמריקאי שיבח את המדינות שהפעילו את מנגנון הסנפבק וציין כי דיפלומטיה נשארת אופציה, אך הדגיש כי איראן צריכה לחזור לשיחות ישירות. מומחים מזהירים כי הלחץ הנוכחי עשוי להחריף את המצב: "אם הממשל מעריך שיוכל להמתין שאיראן תשוב למו״מ אחרי התקיפות, זו הנחה מסוכנת," אמרה קלסי דבנפורט, מומחית לאנרגיה גרעינית.

במקביל דיווחה סוכנות הידיעות אסושיאייטד פרס על בנייה מחודשת גם באתרי ייצור טילים — בפרצ'ין ובשהרוד — אם כי פונקציות מסוימות, כמו מערבלי דלק ענקיים הנדרשים לייצור דלק בטילים המתקדמים, עדיין חסרות על פני הצילומים המסחריים. התמונות מראות גם נזקים נרחבים בשלושה מתקנים גרעיניים מרכזיים שנפגעו בתקיפות: מתקני העשרת אורניום בפורדו ונתנז ונקודות ייצור באספהאן נתקלו בהשפעות משמעותיות בעקבות פצצות חודרות קרקע ושיגורי טומהוק.

התמונה הגלובלית קשה: הסנקציות יעמיקו את הבידוד הכלכלי, הפעילות התת-קרקעית מקשה על הערכת אופיו של המאמץ הגרעיני, ומצבה של החברה האיראנית — בין אינפלציה, הוצאות להורג ומתח פנימי — מציב את ההנהגה בפני אתגרי יציבות פנימית. בשעות הקרובות ובימים הבאים ימשיכו גורמי מודיעין ודיפלומטיה לנטר את המתרחש, בתקווה לשים את הגבולות שימנעו החרפת המשבר.