על פי התוכנית, שמגובשת במכון טוני בלייר (TBI), יוקם גוף בשם "הרשות הבינלאומית הזמנית של עזה" (GITA), שישמש כגורם העליון הפוליטי והמשפטי ברצועה למשך חמש שנים. הגוף יוקם תחילה באל־עריש שבחצי האי סיני וייכנס לעזה בליווי כוח רב־לאומי. המימון אמור להגיע ממדינות המפרץ, ובלייר יעמוד בראש מזכירות של עד 25 איש ומועצת ניהול בת שבעה חברים.
התוכנית כוללת שילוב נציג פלסטיני אחד לפחות במועצה, לצד ייצוג רחב של מדינות מוסלמיות ובכירים מהאו"ם. הרצועה תחובר לגדה המערבית, ולאחר רפורמות פנימיות תועבר השליטה בחזרה לרשות הפלסטינית.
ראש ממשלת בריטניה לשעבר מציע תוכנית לשיקום הרצועה
מקור המקורב לבלייר אמר ל"אקונומיסט" כי הוא "מוכן להקריב מזמנו. הוא באמת רוצה להביא לסיום המלחמה". מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, בלייר ערך מספר ביקורים במזרח התיכון, ומכון המחקר שלו החל לנסח מתווה לניהול הרצועה לאחר הלחימה. עד 2015 שימש בלייר שליח הקוורטט למזרח התיכון, גוף בינלאומי שמטרתו קידום תהליך השלום בין ישראל לפלסטינים.
התוכנית מתבססת על מודלים בינלאומיים שיושמו בקוסובו ובמזרח טימור בדרכן לעצמאות, והיא אינה כוללת עקירת תושבים מעזה. עם זאת, ברשות הפלסטינית הביעו חשש כי המהלך עלול להיתפס כצורת כיבוש. מחמוד עבאס, העומד בראש הרשות מאז 2005, אמר כי היא "מוכנה לקבל אחריות על ניהול וביטחון", והבהיר שחמאס לא ישתתף בממשל עתידי. במקביל, בחמאס דורשים לשמור לעצמם שליטה בתחומי החינוך והבריאות.
לפי סקרים שערך מכון בלייר, יותר מרבע מתושבי עזה מעדיפים מעורבות בינלאומית בממשל כאשר המלחמה תסתיים.
גם בזירה הבינלאומית זוכה התוכנית לתשומת לב: ג'ארד קושנר, חתנו של הנשיא דונלד טראמפ ויועצו לשעבר לענייני המזרח התיכון, וכן סטיב ויטקוף, שליח מיוחד לאזור, תמכו ברעיון בפגישה עם טראמפ בחודש שעבר. הנשיא הציג את ההצעה במהלך עצרת האו"ם בניו יורק בפני נציגי טורקיה, פקיסטן, אינדונזיה וחמש מדינות ערביות.
על פי הדיווחים, ישראל הביעה הסתייגות מכל מעורבות של הרשות הפלסטינית אך קיימה דיונים "בצורה עניינית" עם הצוות של בלייר. טראמפ עצמו מבקש כי בלייר ישיג את תמיכת ערב הסעודית, הנחשבת למפתח להסדר אזורי. יורש העצר מוחמד בן סלמאן מדגיש כי הסכם עתידי צריך להוביל להקמת מדינה פלסטינית – רעיון שראש הממשלה בנימין נתניהו דוחה בעקביות.