מיקרוסופט חותכת קשרים עם ישראל: משביתה שירותי ענן לצה"ל בשל מעקב אחר אזרחי עזה

מיקרוסופט השביתה השבוע שירותים ומנויים מסוימים של משרד הביטחון הישראלי, לאחר שגילתה ראיות לכך שישראל השתמשה בשירותי הענן "אזורה" למעקב אחר אזרחי עזה. המהלך החריג מגיע בעקבות חקירה פנימית שמנהלת החברה, והוא עלול להשפיע על יחסיה של ישראל עם אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם.

על פי מקורות בחברה, החקירה החלה לאחר שהעיתון הבריטי "הגרדיאן" חשף באוגוסט כי ישראל השתמשה בפלטפורמת אזורה של מיקרוסופט לאחסון מידע על תושבי עזה ולמעקב אחריהם. הדיווח עורר סערה בקרב עובדי מיקרוסופט ברחבי העולם, שדרשו מההנהלה לחקור את הטענות ולנקוט צעדים מתאימים.

"כעובדים, לכולנו יש עניין משותף בהגנה על פרטיות, בהתחשב בערך העסקי שהיא יוצרת בכך שלקוחותינו יכולים לסמוך על השירותים שלנו באמון מלא", כתב נשיא מיקרוסופט, בראד סמית, בפוסט בבלוג הרשמי של החברה. סמית הוסיף כי החקירה מונחית על ידי "המחויבות ארוכת השנים של החברה להגנה על פרטיות כזכות יסוד".

 

על פי מקורות בחברה, החקירה החלה לאחר שהעיתון הבריטי "הגרדיאן" חשף באוגוסט כי ישראל השתמשה בפלטפורמת אזורה של מיקרוסופט לאחסון מידע על תושבי עזה ולמעקב אחריהם. הדיווח עורר סערה בקרב עובדי מיקרוסופט ברחבי העולם, שדרשו מההנהלה לחקור את הטענות ולנקוט צעדים מתאימים

 

השבתת השירותים נחשבת צעד נדיר ודרמטי מצד מיקרוסופט, שבדרך כלל נמנעת מהתערבות בשימוש שעושים לקוחות ממשלתיים בטכנולוגיה שלה. החברה, אחת מספקיות הענן הגדולות בעולם עם הכנסות שנתיות של מאות מיליארדי דולרים, ניצבת כעת בפני אתגר מורכב: שמירה על ערכים עסקיים מול שימור קשרים עם ממשלות חזקות.

גורמים בתעשייה מעריכים כי הצעד עלול להשפיע על פעילות צבאית וביטחונית בישראל, במיוחד בתחומים שבהם נדרשים כלי ענן לעיבוד ואחסון מידע רגיש. שירותי אזורה משמשים לניתוח נתונים, להרצת יישומים מתקדמים ולאחסון מסמכים, והשבתתם עשויה לחייב את מערכת הביטחון למצוא פתרונות חלופיים.

החקירה הפנימית מתמקדת בשאלה אם השימוש הישראלי בשירותי מיקרוסופט תאם את הסכמי השירות ואת הרגולציה הבינלאומית בתחום הגנת הפרטיות. החברה בודקת גם את תהליכי הפיקוח הפנימיים שלה, שנועדו למנוע שימוש לרעה במערכות הענן.

עובדי מיקרוסופט הביעו דאגה עמוקה מהחשיפות האחרונות, וחלקם התארגנו להפגנות פנימיות. קבוצות עובדים שלחו מכתבים פומביים להנהלה, בדרישה לשקיפות מלאה ולנקיטת צעדים ברורים שיבטיחו שמקרים דומים לא יחזרו.

המהלך מתרחש בתקופה רגישה לחברות הטכנולוגיה האמריקניות, שנמצאות תחת לחץ גובר מצד הציבור והרגולטורים לגבי השימוש הצבאי בשירותיהן. בשנים האחרונות גם גוגל ואמזון נאלצו להתמודד עם ביקורת דומה על פרויקטים ביטחוניים ומעקב דיגיטלי.

המקרה הנוכחי מעלה שאלות רחבות יותר על האחריות המוסרית של חברות טכנולוגיה לפקח על השימוש שנעשה בשירותיהן על ידי ממשלות. בעולם שבו בינה מלאכותית וכלי עיבוד נתונים מתקדמים הופכים זמינים יותר, החשש משימוש לרעה הולך וגובר.

בשלב זה מיקרוסופט לא פירטה אילו שירותים הושבתו ולאיזו תקופה, והדגישה כי החקירה עודנה נמשכת. גורלה של מערכת היחסים עם משרד הביטחון הישראלי ייקבע על פי ממצאי הבדיקה ועל פי שיתוף הפעולה של ישראל בהבהרת האירועים.

המקרה מדגים את המתחים הגוברים בין חברות טכנולוגיה גלובליות לבין ממשלות המשתמשות בשירותיהן, ומציב מחדש את השאלה: היכן עובר הגבול בין ביטחון לאומי לבין זכות הפרט לפרטיות?