האוויר שאתם נושמים במטוס פוגע במוח: דלתא החליפה 300 מנועים במאבק נסתר נגד רעלים

תחקיר של וול סטריט ג'ורנל מגלה שהאוויר במטוסי נוסעים רבים מזוהם דרך קבע באדי שמן רעילים. חשיפה לאדים אלו גורמת לפגיעות מוח חמורות בקרב נוסעים ואנשי צוות. התופעה בולטת במיוחד במטוסי איירבוס A320, והחברות מנסות להסתיר את ממדיה.

בתגובה, דלתא איירליינס נוקטת צעד חריג: החלפת יחידות כוח בלמעלה מ־300 מטוסי A320 בצי שלה. מדובר באחת הפעולות הנרחבות ביותר של חברת תעופה אמריקנית נגד בעיה זו.

"המוח שלי בוער"

פלורנס צ'סון, דיילת בחברת ג'טבלו, חוותה תסמינים חריפים לאחר שטיסה לפורטו ריקו התמלאה בריח חריג. זמן קצר לאחר מכן היא התמוטטה ופונתה לבית חולים.

הנוירולוג רוברט קניצקי, יועץ קבוצת פיטסבורג סטילרס בפוטבול, אבחן אצלה פגיעה מוחית טראומטית. "ההשפעות על המוח שלה זהות לאלה של שחקן NFL לאחר מכה קשה", הסביר. לדבריו, מדובר ב"זעזוע מוח כימי".

קניצקי טיפל בעשרות מקרים דומים, בהם טייסים ודיילים – ואף נוסעים קבועים.

 

האוויר במטוסי נוסעים רבים מזוהם דרך קבע באדי שמן רעילים. חשיפה לאדים אלו גורמת לפגיעות מוח חמורות בקרב נוסעים ואנשי צוות. התופעה בולטת במיוחד במטוסי איירבוס A320, והחברות מנסות להסתיר את ממדיה

 

עלייה של 800% בעשור

בדיקה של מיליון דוחות רשות התעופה הפדרלית (FAA) מצביעה על זינוק חד: מ־12 מקרי "אירועי אדים" למיליון המראות בשנת 2014 – ל־108 מקרים ב־2024, עלייה של 800%.

במטוסי איירבוס A320 השיעור גבוה במיוחד – פי שבעה לעומת מטוסי בואינג 737. בחברות כמו ג'טבלו וספיריט, המבוססות ברובן על צי איירבוס, נרשמה עלייה של מאות אחוזים תוך שמונה שנים.

יחידת הכוח האחורית – המקור לבעיה

בדלתא החליפו את יחידות הכוח העזר (APU) ברוב מטוסי ה־A320. ה־APU הוא מנוע שלישי קטן, המפיק חשמל ודוחף אוויר למערכת. כאשר הוא דולף, שמן חודר לאוויר שנכנס לתא הנוסעים.

מומחים מסבירים שהמערכת המכונה "אוויר דימום" שואבת אוויר ישירות מהמנועים. כשהחותמות נשחקות, שמן מנוע מתחמם, מתאדה, ומשחרר רעלים כמו פורמלדהיד ופחמן חד־חמצני – ישירות לנוסעים.

הריחות מתוארים כ"כלב רטוב", "לק ציפורניים" או "חטיפי גבינה". במקרים חמורים נאלצים הטייסים לנחות נחיתת חירום עם מסכות חמצן.

התעשייה יודעת – ומתעלמת

מסמכים פנימיים מלמדים שחברות התעופה ובואינג ידעו על הסכנה במשך שנים. במקום לטפל בה, הן ניסו למזער את הדיווחים וטענו כי מדובר בתופעות של חרדה או "היסטריה המונית".

מייל פנימי של בואינג מ־2017 חשף את החשש האמיתי: "מה יקרה אם אנשים יבינו שהם מורעלים על ידי העבודה במטוסים שלנו או כשטסו בהם?".

רמות רעלים מסוכנות

מחקר במימון ה־FAA מצא שבמקרי דליפה נמדדו חומרים מסרטנים ורעילים ברמות העולות בהרבה על התקן. "אם זה מסוכן לעובדים – זה בוודאי מסוכן גם לנוסעים", אמר פרופ' ג'וזף אלן מאוניברסיטת הרווארד.

סיפורים אישיים

אנדרו מיירס, טייס ג'טבלו, התמוטט לאחר חשיפה לאדים והוכרז כבלתי כשיר לטיסה.
סוזן מייקליס, טייסת לשעבר, פיתחה סרטן לאחר שנים של חשיפה קבועה. היא מתה בשנה שעברה בגיל 62.

 

פלורנס צ'סון, דיילת בחברת ג'טבלו, חוותה תסמינים חריפים לאחר שטיסה לפורטו ריקו התמלאה בריח חריג. זמן קצר לאחר מכן היא התמוטטה ופונתה לבית חולים

פתרונות חלקיים בלבד

דלתא מחליפה את ה־APU מאז 2022 – צעד שמפחית חלק מהתקלות אך לא פותר אותן. באיירבוס הודו שרוב מקרי האדים קשורים למיקום פתחי האוויר במטוס, והציעו שינוי הנדסי שישפיע על מטוסים חדשים בלבד החל מ־2026.

בואינג 787 "דרימליינר" הוא המטוס היחיד שאינו משתמש במערכת "אוויר דימום" אלא באוויר חיצוני מסונן – אך חברות אחרות סירבו לאמץ את הפתרון מחשש לעלויות.

המחיר האנושי

מאות טייסים ודיילים חיים כיום עם פגיעות עצביות קבועות, והם ממשיכים לעבוד מחוסר ברירה כלכלית. דיילות לשעבר תבעו לאחרונה את ג'טבלו, איירבוס וחברת המנועים אנווילס על נזקים שנגרמו מחשיפה חוזרת.

קריאה לשינוי

התמונה העולה מן התחקיר ברורה: תעשיית התעופה יודעת על הבעיה עשרות שנים, אך בוחרת להציב רווחים לפני בריאות הנוסעים והעובדים. פתרונות טכנולוגיים קיימים – כפי שמוכיח הדרימליינר – אך נתקלים בהתנגדות עיקשת.

עד שיינקטו צעדים מערכתיים, כל טיסה מסחרית טומנת בחובה סיכון נסתר של חשיפה לרעלים שעלולים לגרום לנזק מוחי בלתי הפיך.