כיום, רוב האשרות החדשות מחולקות בהגרלה אקראית: מעסיקים מגישים בקשות לשירותי ההגירה האמריקאים, והמערכת בוחרת מי יוכל לקבל את הוויזה. בפועל, חברות ענק כמו אמזון, מטא וגוגל נהנות לעיתים מתוצאה טובה יותר, משום שהן מגישות מספר עצום של בקשות. ההצעה החדשה מבקשת לשים סוף להגרלה הזו: במקום בחירה אקראית, תיושם שיטה משוקללת, שבה המשרות בשכר הגבוה יקבלו קדימות. לפי ה-DHS, המהלך יבטיח הגעה של עובדים מיומנים יותר לארה"ב ויחזק את הכלכלה האמריקאית.
השיטה החדשה תופעל רק אם מספר הבקשות יעלה על המכסה השנתית של 85 אלף אשרות חדשות – תרחיש שקורה כמעט בכל שנה, שכן בפועל מוגשות מעל 200 אלף בקשות. חשוב להדגיש כי המספר הכולל של אשרות H-1B בפועל גדול בהרבה, מפני שחידושי אשרות לעובדים קיימים אינם נכללים במכסה הזו. כך למשל, בשנת הכספים 2025 הונפקו כ־400 אלף אשרות H-1B בסך הכול, כאשר רובם המכריע היו חידושים ולא בקשות חדשות.
תוכנית חדשה מבקשת לבטל את ההגרלות ל-H-1B
אשרת H-1B נחשבת קריטית לחברות טכנולוגיה, למוסדות אקדמיים ולמערכת הבריאות בארה"ב. היא מאפשרת לעובדים זרים בעלי כישורים מיוחדים לחיות ולעבוד במדינה לשלוש שנים, עם אפשרות הארכה נוספת, ותלויה במעסיק שמגיש את הבקשה. כדי לקבל את האשרה, נדרשים המבקשים להוכיח השכלה מתאימה - לרוב תואר ראשון אמריקאי או מקביל זר - והמעסיקים נדרשים לקבל אישור מהממשל ולהוכיח שהשכר והתנאים עומדים בדרישות החוק.
אחת הטענות המרכזיות שמלוות את התוכנית היא כי עובדים זרים מקבלים שכר נמוך יותר מעמיתיהם האמריקאים, מה שמדרבן חברות להעדיף אותם. בהודעה הרשמית נכתב כי "שכר הוא מדד סביר לרמת כישורים" וכי ככל שהמשרה דורשת מיומנות גבוהה יותר – כך גם השכר, ולכן הבחירה על בסיס רמות שכר אמורה להבטיח עובדים ברמה גבוהה יותר.
אלא שמומחים מזהירים שהיישום בפועל עלול לייצר תוצאה הפוכה. ג'ון לטיירי, מנכ"ל ארגון המדיניות Economic Innovation Group, הסביר כי השכר נמדד ביחס לכל תחום בנפרד, ולא באופן מוחלט. המשמעות היא שעובד במקצוע עם שכר נמוך יחסית, כמו מעצב גרפי שמרוויח 43 אלף דולר, עשוי לקבל עדיפות על פני חוקר צעיר שמרוויח 170 אלף דולר בתחום מדעי – רק מפני שבתוך תחום העיסוק שלו, שכרו נחשב גבוה. "כשמוסיפים לזה את האגרה של 100 אלף דולר", אמר לטיירי, "נוצרת הטיה נגד צעירים מוכשרים בעלי פוטנציאל גבוה שנמצאים כיום בחו"ל".
ממשל טראמפ ממשיך לבצע רפורמות הגירה
טוד שולטי, נשיא הארגון FWD.us, הוסיף כי הגישה של הממשל שגויה. "צריך לשפר, להרחיב ולהקל את המסלולים שמאפשרים לכישרונות מרחבי העולם להגיע לארה"ב. עלינו לאפשר לחברות לגייס עובדים בצורה צפויה וברורה, לאפשר ניידות בין מעסיקים ולעודד מעבר לסטארט־אפים, ובסופו של דבר – לאפשר לאותם עובדים לקבל תושבות קבע ואזרחות", אמר.
הטיוטה תתפרסם רשמית ביום רביעי ותיפתח לשימוע ציבורי, לפני שהממשל יקבל החלטה סופית. בינתיים נותרו שאלות פתוחות – בראשן יישום אגרת ה־100 אלף דולר, והאם מגזרים חיוניים כמו מערכת הבריאות יקבלו פטור מהחובה החדשה.
הדיון סביב אשרות H-1B מציב שוב את הדילמה המרכזית: כיצד מאזנים בין הרצון להגן על עובדים אמריקאים לבין הצורך של חברות לשמור על היתרון התחרותי שלהן באמצעות גיוס עובדים מיומנים מכל העולם.