לפי הדוח, השפעת המכסים האמריקניים הגבוהים עדיין מתפשטת, אך כבר כעת היא מורגשת בקרב צרכנים בארצות הברית ובשווקי עבודה במדינות שספגו ירידה בביקוש וגלי פיטורים.
טראמפ הטיל מכסים חדים, חלקם בשיעור של עד 50%, על פלדה ואלומיניום מיובאים. צעדים אלה כוונו לא רק נגד יריבות ותיקות כמו סין, אלא גם נגד שותפות סחר מרכזיות – האיחוד האירופי, קנדה והודו.
השיעור הכולל של המכסים בארצות הברית עומד כיום על כ־19.5% – הרמה הגבוהה ביותר מאז 1933. התוצאה: האטה בפעילות הכלכלית ובסחר העולמי.
למרות זאת, הכלכלה העולמית צפויה לצמוח ב־3.2% השנה, לעומת 3.3% ב־2024. ההערכה מעט גבוהה מהתחזיות הקודמות, משום ששותפות הסחר של ארצות הברית מיהרו להגביר ייצור ולהקדים משלוחים לפני כניסת המכסים לתוקף.
ההשפעה המלאה של המכסים חודרת בהדרגה לשרשראות האספקה, לשווקי העבודה ולהתנהגות הצרכנים. לפי התחזית, הצמיחה העולמית תרד ל־2.9% עד 2026.
הכלכלה האמריקנית עדיין נהנית מהשקעות גדולות בתחומי בינה מלאכותית, אך הסימנים להאטה ברורים: הצריכה הפרטית כבר נחלשת. הצפי הוא כי הצמיחה תרד מ־2.8% בשנת 2024 ל־1.8% השנה, ותצטמצם ל־1.5% בלבד בשנת 2026.
ההשפעה המלאה של המכסים חודרת בהדרגה לשרשראות האספקה, לשווקי העבודה ולהתנהגות הצרכנים. לפי התחזית, הצמיחה העולמית תרד ל־2.9% עד 2026
באירופה ההאטה חדה עוד יותר. התחזית צופה צמיחה של 1.2% בלבד השנה ו־1% ב־2026, בעקבות מתיחות סחר גוברת ואי־יציבות גיאופוליטית.
בסין, שנפגעה קשות מהמכסים, הצמיחה תרד ל־4.9% השנה לעומת 5% בשנה שעברה, ותמשיך להאט ל־4.4% בשנת 2026.
הדוח מציין כי האינפלציה צפויה להיחלש ברוב הכלכלות הגדולות בשל צמיחה מתונה יותר ותעסוקה חלשה יותר. עם זאת, הבנקים המרכזיים נדרשים להישאר "ערניים", וממשלות מתבקשות להתמודד עם חובות הולכים ותופחים.
השווקים הפיננסיים מגיבים בחשש גובר. אגרות החוב הממשלתיות של ארצות הברית לעשר שנים דורשות כיום פרמיות גבוהות במיוחד, אינדיקציה לאי הוודאות הכלכלית.
בצרפת, שסובלת מחוסר יציבות פוליטית וגירעון מתרחב, המרווח בין אגרות החוב שלה לאלו של גרמניה הולך וגדל. במקביל, מחיר הזהב – שנחשב נכס בטוח בעת משבר – עלה בכ־40% מתחילת השנה ורשם שיא היסטורי חדש של יותר מ־3,770 דולר לאונקייה.
"כדי לשפר את סיכויי הצמיחה, חשוב ביותר למצוא פתרון מתמשך למתיחויות הסחר," אמר מתיאס קורמן, המזכיר הכללי של הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח. לדבריו, על ממשלות "לפעול זו עם זו באופן ענייני כדי להפוך את הסדרי הסחר להוגנים ויעילים יותר."
המלחמה הסחרית השפיעה קשות על מחירי חומרי גלם. פלדה ואלומיניום – עליהם הוטלו מכסים של עד 50% – התייקרו באופן משמעותי, מה שפגע בתעשיות הרכב, הבנייה והמכונות.
במקביל, צרכנים אמריקנים כבר מרגישים את המכה. מחירי מוצרים מיובאים כמו רכבים, ביגוד ואלקטרוניקה עלו. חברות רבות גלגלו את העלויות לצרכנים, מה שהוביל לשחיקת כוח הקנייה ולהאטה בצריכה הפרטית – המהווה כ־70% מהתוצר האמריקני.
המכסים הובילו לגלי פיטורים והקפאת גיוס במדינות שמייצאות לארצות הברית, בעיקר באירופה ובאסיה. תעשיות הפלדה, האלומיניום והטכנולוגיה נפגעו במיוחד מירידה בהזמנות ובביקוש.
בארצות הברית עצמה, חלק מהתעשיות המוגנות נהנות מגידול בביקוש, אך מנגד תעשיות אחרות מתקשות להתמודד עם התייקרות חומרי הגלם.
מדינות רבות לא נותרו חייבות והטילו מכסי נגד על מוצרים אמריקניים – החל במוצרים חקלאיים, דרך מכשירי טכנולוגיה ועד תעשיות כבדות. הצעדים ההדדיים יוצרים מעגל פגיעה בסחר העולמי ומאלצים חברות לשנות אסטרטגיה: מעבר לייצור במדינות שלישיות או הקמת מפעלים חדשים כדי לעקוף את המכסים.
הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח ממליץ על צעדים להפחתת המתיחויות ולחיזוק מערכת סחר בינלאומית יציבה. עם זאת, כל עוד ממשל טראמפ דבק במדיניות הנוכחית, התחזיות מצביעות על המשך האטה בכלכלה הגלובלית בשנתיים הקרובות.
ההשפעות המלאות של המכסים יתגלו בהדרגה בשנים 2025 ו־2026, וצפויות להטביע חותם ארוך טווח על הכלכלה העולמית, דפוסי הסחר והשפעתה של ארצות הברית במערכת הבינלאומית.