טראמפ נשאל ישירות האם יסייע לפולין ולאסטוניה, לטביה וליטא במקרה שרוסיה תחריף את צעדי התוקפנות שלה. הוא השיב: "כן, הייתי עושה זאת. הייתי עושה זאת". בהמשך אישר כי קיבל עדכון על החדירה האחרונה לשמי אסטוניה וציין: "אנחנו לא אוהבים את זה".
ברקע לאמירה הזו עומדת סדרת חדירות לשמי נאט"ו: אסטוניה דיווחה כי שלושה מטוסי מיג-31 רוסיים נכנסו לשטחה למשך כ־12 דקות ללא רשות, בעוד שבפולין זוהו מוקדם יותר החודש 19 עד 23 מל"טים רוסיים שחדרו לשטחה, כאשר לפחות ארבעה מהם הופלו. ימים לאחר מכן גם רומניה טענה כי כלי טיס בלתי מאויש רוסי חדר לשטחה במהלך מתקפה על אוקראינה.
הנשיא טראמפ שולח אזהרה למקבילו הרוסי, ולדימיר פוטין
כל שלוש המדינו- פולין, אסטוניה ורומניה הן חברות נאט"ו, מה שמעלה את האפשרות להפעלת סעיף 5 של האמנה, המחייב את כלל חברות הברית לראות בתקיפה על אחת מהן כהתקפה על כולן. מנהיגי פולין אף הגדירו את האירועים "פרובוקציה רחבת היקף" והזהירו כי האזור קרוב יותר לעימות צבאי מכל זמן אחר מאז מלחמת העולם השנייה.
מוסקבה מצדה הכחישה כי הפרה את המרחבים האוויריים וטענה שהטיסות בוצעו "בהתאם לחוקי התעופה הבין־לאומיים וללא חדירה לגבולות זרים". עם זאת, בנאט"ו נקטו צעדים מעשיים: מטוסי קרב מדגמים שונים, כולל F-35 מאיטליה, הוזנקו ליירוט, ומערכות פטריוט הופעלו כדי לאתר את הכלים הרוסיים.
במקביל למתיחות, טראמפ מפעיל לחץ על חברות נאט"ו להחריף את הצעדים הכלכליים נגד רוסיה - באמצעות סנקציות ומכסים על מדינות שרוכשות נפט רוסי, וטוען שיש צורך להפסיק את המימון שמסייע לקרמלין להמשיך בלחימה באוקראינה.
מנהיגי המדינות הבלטיות פנו לאחרונה בקול משותף לקונגרס האמריקני בדרישה להמשיך לממן את תוכנית הסיוע הביטחוני לאזור, על רקע דיווחים שהבית הלבן שוקל קיצוצים. במכתבם כתבו: "אנו מבקשים מכם לתמוך במימון יוזמת הביטחון הבלטית בחוק התקציב לשנת 2026".
האירועים הללו מגיעים שבועות ספורים בלבד לאחר פגישתו של טראמפ עם ולדימיר פוטין, שבמהלכה ניסו השניים לדון בדרכים לסיום המלחמה באוקראינה. מאז הפגישה, מוסקבה לא רק שלא נסוגה מהמדיניות התוקפנית שלה כלפי שכנות נאט"ו, אלא אף הגבירה את התקפותיה על אוקראינה.
הצהרתו של טראמפ מסמנת בבירור כי ארצות הברית אינה מתכוונת לעמוד מנגד אם רוסיה תנסה לחרוג מגבולות נוספים, ושהמתיחות בין מוסקבה לבין נאט"ו עומדת בפני נקודת מבחן מסוכנת.