הנשיא דונלד טראמפ, סגנו ג’יי. די. ואנס, שרים בכירים, אישי ציבור שמרנים ואלון מאסק – כולם הגיעו לחלוק כבוד לאקטיביסט בן ה־31, שנחשב לכוכב עולה בשמרנות האמריקאית. השורות הראשונות התמלאו בשרים, יועצים ופעילי ממשל. טראמפ ומאסק נראו יושבים זה לצד זה ומחליפים לחיצת יד פומבית, במחווה שהמחישה את הניסיון להציג אחדות מחודשת במחנה הימין לאחר חודשים של מתחים.
הטקס נפתח בדברי בכירי "טרנינג פוינט" על המשך הדרך. בשבוע שעבר מונתה אלמנתו, אריקה קירק, למנכ"לית הארגון. מאז הרצח, הארגון הציף כי קיבל למעלה מ־62 אלף פניות של תלמידים וסטודנטים המעוניינים לפתוח סניפים חדשים. "אנחנו נמשיך את המשימה, נילחם חזרה," הכריז הפרשן השמרני ג’ק פוסוביק, וזכה לתשואות רמות.
החלק המצמרר ביותר היה נאומה של אריקה קירק. היא סיפרה כי בעלה נהג להשאיר לה מדי שבוע מכתבי אהבה שנחתמו תמיד במילים: "ספרי לי איך אוכל לשרת אותך טוב יותר כבעל." היא קראה לגברים לאמץ "גבריות אמיתית – להוביל מתוך שירות למשפחה"
סטיבן מילר, סגן ראש סגל הבית הלבן, אמר כי "ביום מותו של צ’רלי המלאכים בכו, אך הדמעות הפכו לאש בליבנו". שר ההגנה פיט הגסט אמר כי קירק הבין כי "זו אינה מלחמה פוליטית בלבד, אלא מלחמה רוחנית". שר הבריאות רוברט קנדי הבן הדגיש כי "תשוקתו הגדולה ביותר הייתה אמונתו הנוצרית".
סוזי ויילס, ראש הסגל של הבית הלבן ומי שניהלה את קמפיין טראמפ ב־2024, הצהירה כי "צ’רלי לא רק עזר – הוא עשה את ההבדל המנצח". קירק גייס צעירים, מילא אולמות ויצר רשת פעילים שהוכרה כקריטית בהחזרת טראמפ לבית הלבן.
כאשר סגן הנשיא ואנס עלה לנאום, פרץ הקהל בקריאות "יו־אס־איי!". ואנס, שהיה חבר קרוב של קירק, סיפר כי האחרון עודד אותו בתחילת דרכו הפוליטית. "יש מי שחגגו את מותו – צ’רלי היה אומר לי שזה הרוע שממשיך ללכת בינינו. הוא היה מזכיר לי ללבוש את שריון האל ולחזור לעבודה."
החלק המצמרר ביותר היה נאומה של אריקה קירק. היא סיפרה כי בעלה נהג להשאיר לה מדי שבוע מכתבי אהבה שנחתמו תמיד במילים: "ספרי לי איך אוכל לשרת אותך טוב יותר כבעל." היא קראה לגברים לאמץ "גבריות אמיתית – להוביל מתוך שירות למשפחה".
ברגע שזכה למחיאות כפיים סוערות, פנתה אריקה לרוצח בעלה: "צ’רלי רצה להציל בדיוק נערים כמו זה שלקח את חייו. אני סולחת לו." דבריה, שנאמרו בדמעות, התקבלו בהתרגשות אדירה בקהל.
כדובר האחרון, טראמפ שיבח את קירק כ"אחד הפטריוטים הגדולים בתולדות אמריקה". הוא סיפר כי שוחח עמו לאחרונה על שליחת כוחות פדרליים לשיקגו, עיר הולדתו של קירק. הנשיא הודה כי חלקו עליו בנקודה אחת בלבד: "צ’רלי לא שנא את יריביו – הוא רצה את הטוב גם להם. בזה אנחנו שונים. אני מודה – אני שונא את יריביי." הקהל צחק, ואשתו של קירק חייכה במבוכה.
טראמפ הוסיף כי הרוצח לא פגע רק באדם אחד אלא "בכולנו". לדבריו, "היורה נכשל – המסר של צ’רלי לא הושתק."
מעבר לטון האישי והדתי, היה ברור כי ההלוויה שימשה גם כבמה פוליטית. בכירים במפלגה הרפובליקנית דיברו על "רגע תחייה" – הזדמנות לאחדות מחודשת לאחר שסדקים פנימיים איימו לפגוע במפלגה מאז הבחירות. אפילו אלון מאסק, שבעבר הסתכסך עם טראמפ, ישב לצדו כמחווה לאחדות.
פרשנים פוליטיים ציינו כי הדור הצעיר שהתחבר למורשתו של קירק עשוי להיות הכוח המכריע בבחירות אמצע הקדנציה ב־2026. "המרוץ כבר החל לארגן את קהל קירק," אמר פרופ’ דון קֵטל, "והוא גדול בהרבה מכפי שהעריכו."
לצד האחדות סביב זכרו, טראמפ ומפלגתו ייאלצו להתמודד עם כלכלה מתערערת, מחלוקות פנימיות ומתקפות מצד הדמוקרטים. אך לפחות ליום אחד, באריזונה, נדמה היה שהימין האמריקאי התלכד סביב זכרו של האקטיביסט הצעיר.
"צ’רלי אהב את אמריקה בכל ליבו," אמר טראמפ לסיכום. "והיום ברור – אמריקה אהבה את צ’רלי."