בריטניה, קנדה ואוסטרליה מכירות במדינה פלסטינית: בידוד גובר לישראל ומתח מול ממשל טראמפ

בצעד דיפלומטי מתואם שמחדד את הבידוד של ישראל, הכריזו בריטניה, קנדה ואוסטרליה ביום ראשון על הכרה רשמית במדינה פלסטינית. ההודעות הגיעו ערב הכינוס השנתי של עצרת האו"ם בניו יורק, ויצרו לחץ נוסף על ישראל להתייחס למשבר ההומניטרי בעזה. המהלך אף החריף את המתח מול ממשל טראמפ, שעמד עד כה בחזית ההתנגדות להכרה במדינה פלסטינית.

ההודעה הבריטית והקשר לארצות הברית

ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, הכריז על ההחלטה בהודעת וידאו: "התקווה לפתרון שתי מדינות דועכת, אבל איננו יכולים לתת לאור הזה לכבות. היום, כדי להחיות את התקווה לשלום, אני מצהיר שהממלכה המאוחדת מכירה רשמית במדינת פלסטין".

סטארמר המתין עד לאחר ביקורו של נשיא טראמפ בלונדון בשבוע שעבר. טראמפ הבהיר כי אינו תומך במהלך, וכי מבחינתו העדיפות העליונה היא שחרור החטופים בידי חמאס.

כבר ביולי הצהיר סטארמר כי הכרה תותנה בתנאים: טיפול במשבר ההומניטרי בעזה, הסכם הפסקת אש עם חמאס שיבטיח את שחרור החטופים, ומסלול ברור לפתרון שתי מדינות. אולם מאז, ישראל החריפה את תקיפותיה בעזה ואף הרחיבה את הלחימה לעיר עזה עצמה, מה שהפך את מימוש התנאים לקשה עוד יותר.

 

ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, הכריז על ההחלטה בהודעת וידאו: "התקווה לפתרון שתי מדינות דועכת, אבל איננו יכולים לתת לאור הזה לכבות. היום, כדי להחיות את התקווה לשלום, אני מצהיר שהממלכה המאוחדת מכירה רשמית במדינת פלסטין"

 

תגובות בינלאומיות מנוגדות

המהלך התקבל בברכה אצל הרשות הפלסטינית. נשיאה, מחמוד עבאס, בירך על הצעד כ"חשוב והכרחי". מנגד, משרד החוץ הישראלי גינה: "הכרה אינה אלא פרס לחמאס הג'יהאדיסטית".

ראש ממשלת קנדה, מארק קרני, האשים את ישראל ב"עבודה שיטתית לחסל כל סיכוי להקמת מדינה פלסטינית". ראש ממשלת אוסטרליה, אנתוני אלבנז, אמר כי פתרון שתי מדינות "תמיד היה הדרך היחידה לשלום וביטחון מתמשכים לשני העמים".

האיזון הקשה של סטארמר

עבור סטארמר, לשעבר עורך דין לזכויות אדם, ההחלטה הייתה מאתגרת במיוחד: מצד אחד הצורך לשמור על קשר הדוק עם וושינגטון בסוגיות כמו סחר ואוקראינה, ומצד שני לחצים פנימיים עצומים בלייבור ובציבור הרחב בעקבות התמונות הקשות מעזה.

בהצהרתו אף גילה צד אישי: אשתו יהודייה ובני משפחתה מתגוררים בישראל. "אני מבין ממקור ראשון את ההשפעה הפסיכולוגית של התקפות חמאס באוקטובר 2023", אמר. "אני יודע היכן אני עומד ביחס לחמאס".

המצב בעזה וההשלכות על ישראלים באמריקה

סטארמר גינה בסרטון את "הפצצות ישראל בעזה", אך גם הדגיש כי חמאס הוא "ארגון טרור אכזרי". לדבריו, הכרה במדינה פלסטינית "אינה פרס לחמאס, אלא שלילה של עתיד פוליטי עבורו".

הודעתו עוררה דיון נרחב גם בקהילות יהודיות וישראליות בצפון אמריקה: מצד אחד תחושת בידוד הולכת וגוברת, ומצד שני דאגה לכך שהלחץ הבינלאומי על ישראל מתגבר דווקא דרך בעלות הברית הקרובות ביותר לארצות הברית.

חמאס והעמדות הפלסטיניות

הוסאם בדראן, בכיר בחמאס, בירך על המהלך כ"צעד בכיוון הנכון", אך דחה את הדרישה הבריטית שלא יהיה לחמאס כל תפקיד במדינה עתידית. בכך התחדד הפער בין התמיכה הסמלית בהכרה לבין היעדר מתווה ממשי להקמת מדינה פלסטינית ברת קיימא.

בידוד דיפלומטי לנתניהו

המהלך צפוי להחריף את בידודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. ממשלת בריטניה אף הרחיקה לכת והטילה סנקציות על שרים ישראלים – איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'. דאונינג סטריט רמזה כי אם נתניהו ייכנס לבריטניה, ניתן יהיה לעצור אותו מתוקף צו המעצר שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי.

מבט לעתיד

צרפת ופורטוגל כבר הודיעו כי יצביעו בעד הכרה במדינה פלסטינית בעצרת האו"ם הקרובה, ומצטרפות לכ־150 מדינות שכבר עשו זאת. מהלך זה צפוי להעמיק את המתיחות עם ישראל, אך טרם ברור אם ישפיע על המציאות בשטח.

בקרב ישראלים באמריקה, ההכרה מהווה נקודת מבחן משמעותית: היא משקפת שינוי ביחסי ישראל עם בעלות בריתה ומחדדת את הצורך להסביר את עמדותיה בזירה הבינלאומית. השאלה היא האם ישראל תבחר להתמודד עם הביקורת באמצעות דיפלומטיה – או תמשיך להתבצר בעמדותיה גם במחיר של בידוד גובר.