ההנחיות, שהוגשו למרשם הפדרלי, מפרטות אילו מקצועות ייחשבו לזכאים, מהם הקריטריונים לזכאות ומהי ההגדרה המדויקת של "טיפ מוכר". המדיניות – חלק מחוק המיסים וההוצאות שאישרו הרפובליקנים ושעליו חתם טראמפ ביולי – מבטלת את מס ההכנסה הפדרלי על טיפים לעובדים במקצועות שבהם מקובל לקבל טיפים.
על פי החוק החדש, עובדים במקצועות המוכרים יוכלו לנכות עד 25 אלף דולר בשנה ב"טיפים מוכרים" בין השנים 2025 ל־2028. הניכוי יפחת בהדרגה עבור משלמי מס בעלי הכנסה מתואמת של מעל 150 אלף דולר, ולא יחול על זוגות נשואים המדווחים בנפרד.
כדי שטיפ ייחשב ככשר, עליו להתקבל במקצוע הכלול ברשימת המקצועות המוכרים של משרד האוצר. הרשימה רחבה במיוחד וכוללת מגוון תחומים – לא רק מלצרים ומלצריות.
הרשימה כוללת סומליירים, מלצרי קוקטיילים, שפים, אופים, מפעילי בינגו, רקדני מועדונים, די־ג'יים, ליצנים, פודקאסטרים, משפיענים ברשתות חברתיות, יוצרי תוכן מקוון, סדרנים, עוזרות בית, גננים, חשמלאים, מנקי בתים, נהגי גרירה, מתכנני חתונות, מטפלים סיעודיים, מורים פרטיים, אופרים, מעסים, מורי יוגה, מדריכי סקי, טייסי צניחה, פקידי חניונים, נהגי שליחויות ומעבירי דירות
הרשימה כוללת סומליירים, מלצרי קוקטיילים, שפים, אופים, מפעילי בינגו, רקדני מועדונים, די־ג'יים, ליצנים, פודקאסטרים, משפיענים ברשתות חברתיות, יוצרי תוכן מקוון, סדרנים, עוזרות בית, גננים, חשמלאים, מנקי בתים, נהגי גרירה, מתכנני חתונות, מטפלים סיעודיים, מורים פרטיים, אופרים, מעסים, מורי יוגה, מדריכי סקי, טייסי צניחה, פקידי חניונים, נהגי שליחויות ומעבירי דירות.
אחד הדגשים המרכזיים בהנחיות הוא שהטיפ חייב להינתן מרצון. תשלום שירות אוטומטי או "טיפ חובה" לא יוכר לפטור. לעומת זאת, מאגרי טיפים או חלוקה פנימית במסעדות יוכרו כל עוד מדובר בכספים שניתנו בהתנדבות ודווחו לרשות המסים.
משרד האוצר הגדיר במפורש אילו תשלומים ייחשבו לטיפ מוכר: מזומן, שיק, כרטיס חיוב, כרטיס מתנה או כל פריט הניתן להמרה לכסף מזומן. לעומת זאת, נכסים דיגיטליים כגון מטבעות קריפטוגרפיים לא יוכרו כטיפ.
בנוסף נקבע שכל סכום שהתקבל בעבור פעילות בלתי חוקית, שירותי זנות או תעשיית פורנו – לא יוכר כטיפ. הכללים יחולו רטרואקטיבית החל מ־1 בינואר 2025.
על פי נתוני מעבדת התקציב של אוניברסיטת ייל, כ־4 מיליון עובדים הועסקו במקצועות המבוססים על טיפים בשנת 2023 – כ־2.5% מכוח העבודה בארצות הברית. אף שמדובר בשיעור נמוך יחסית, עבור העובדים בענפים הללו מדובר בהקלה משמעותית.
במקביל, אנליסטים בקונגרס מעריכים כי המדיניות תגדיל את הגירעון בכ־40 מיליארד דולר עד 2028. הוועדה המשותפת לחקיקת מס, גוף בלתי מפלגתי, העריכה ביוני כי עלות המהלך למדינה תעמוד על כ־32 מיליארד דולר בעשור.
מדיניות "ללא מס על טיפים" הייתה חלק בולט בקמפיין הבחירות של טראמפ, במיוחד במדינות מפתח כמו נבדה, שבה תעשיית הבידור והמסעדנות מעסיקה אלפי עובדים שתלויים בטיפים. ההבטחה תרמה לחיזוק התמיכה בו בקרב עובדים צעירים ומעמד הפועלים.
עובדי השירות עצמם מביעים ברובם תמיכה במהלך ורואים בו הקלה משמעותית בנטל המס. לעומתם, מבקרי המהלך טוענים כי הוא פוגע בהכנסות האוצר הפדרלי דווקא בתקופה שבה הגירעון הלאומי הולך ותופס ממדים מדאיגים.
מומחי מיסוי מזהירים מפני קשיים ביישום. ההבחנה בין "טיפ מרצון" לבין "תשלום חובה" עשויה לעורר מחלוקות וליצור בלבול בקרב עסקים ועובדים. גם הדרישה שהטיפ יתקבל במקצוע הנמצא ברשימה הרשמית עלולה להצית מחלוקות משפטיות סביב שאלת הזכאות.
בנוסף, יש מי שמזהירים מפני פגיעה עתידית ברשת הביטחון החברתי: טיפים שלא יחויבו במס לא ייכנסו לחישוב הטבות בביטוח לאומי או במדיקר, מה שעלול לצמצם את ההטבות שיקבלו עובדים בעת פרישה או מחלה.
מדיניות "ללא מס על טיפים" מסמנת שינוי מהותי במערכת המס האמריקנית ומגשימה אחת מהבטחות הבחירות המרכזיות של הנשיא טראמפ. עם זאת, ההגבלות על מי זכאי, אילו טיפים יוכרו וכיצד הם ידווחו – מצמצמות את ההשפעה ביחס לציפיות הראשוניות.