יושואן מנג, פוסט־דוקטורנט במחלקה לבריאות האוכלוסין בבית הספר לרפואה Grossman של NYU, הוביל את המחקר ואמר: "הממצאים שלנו מספקים תובנות חדשות על הקשר בין המיקרוביום בפה לבין סרטן הלבלב". לדבריו, החיידקים עשויים להגיע אל הלבלב באמצעות רוק הנבלע, כאשר האיבר עצמו ממלא תפקיד מרכזי בעיכול ובוויסות רמות הסוכר בדם.
במסגרת המחקר נבדקו דגימות DNA חיידקי ופטרייתי ברוק של 122 אלף משתתפים, שעקב אחריהם במשך כתשע שנים. החוקרים השוו בין דגימות של 445 חולי סרטן לבלב לבין 445 משתתפים בריאים, תוך התחשבות בגורמי סיכון מוכרים כמו גיל, מוצא ועישון. התוצאות הצביעו על 24 מיני חיידקים ופטריות שהשפיעו על הסיכון למחלה - חלקם הגבירו אותו וחלקם הפחיתו אותו.
שלושה מיני חיידקים נוספים שנמצאו כבר מוכרים כגורמים למחלת חניכיים. מחלה זו, שבה זיהום חיידקי פוגע ברקמות התומכות בשיניים, עלולה לשחרר סמני דלקת לזרם הדם ובכך לעודד סביבה המעודדת גידולים סרטניים. בסך הכול, קבוצת 27 המיקרובים שנמצאה במחקר הגבירה את הסיכוי לסרטן הלבלב פי שלושה.
פרופ' ריצ'רד הייז, חוקר בכיר נוסף מהמחלקה לבריאות האוכלוסין, אמר: "ברור מתמיד שצחצוח וחוט דנטלי עשויים לא רק לסייע במניעת מחלת חניכיים אלא גם להגן מפני סרטן". עם זאת, הייז הדגיש כי נדרש מחקר נוסף כדי להוכיח קשר ישיר של סיבה ותוצאה בין חיידקי הפה לבין סרטן הלבלב.
פרופ' ג'י יונג אהן, שותפה בכירה למחקר מהמחלקות לבריאות האוכלוסין ולרפואה ב־NYU, הוסיפה: "באמצעות פרופיל של אוכלוסיות חיידקים ופטריות בפה, ייתכן שניתן יהיה לזהות אנשים הזקוקים במיוחד לבדיקות סקר לסרטן הלבלב".
הממצאים פורסמו ביום חמישי בכתב העת JAMA Oncology.
על פי הערכות האגודה האמריקאית לסרטן, כ־67,400 אמריקאים יאובחנו השנה עם סרטן לבלב, וכ־52 אלף מהם צפויים למות מהמחלה האגרסיבית. הקושי המרכזי בהתמודדות עם סרטן הלבלב הוא אבחון מאוחר – מאחר שאין בדיקות סקר יעילות וסימני המחלה הראשונים לרוב עמומים, אם קיימים בכלל.
בשלב הבא מתכננת קבוצת החוקרים ב־NYU לבדוק האם גם נגיפים בפה עשויים להשפיע על התפתחות סרטן, וכן לברר כיצד המיקרוביום בפה משפיע על סיכויי ההישרדות של חולים שכבר אובחנו.