על פי המסמכים שהוגשו לבית המשפט, השופט ג'יימי קומנס דחה שלוש בקשות שהגישו עורכי דינו של ח'ליל, ובהן בקשה לויתור שיאפשר לתקן פרטים חסרים בטופס הבקשה. בהחלטה נכתב כי השמטת הפרטים האלו לא הייתה טעות תמימה אלא ניסיון מכוון להסתיר את מעורבותו עם אונר"א ועם Columbia University Apartheid Divest (CUAD), גוף סטודנטיאלי שעמד במרכז ההפגנות האנטי־ישראליות בקולומביה.
"בית המשפט מוצא כי המשיב הציג ביודעין מצגים כוזבים כדי לעקוף את הליך ההגירה ולהפחית את הסיכוי שבקשתו תידחה", כתב השופט קומנס.
השופט קבע כי ניתן לגרש את מחמוד ח'ליל
השופט בחן גם את מצבו האישי של ח'ליל, שנשוי ואב לתינוק שנולד באפריל בזמן שהיה במעצר ממושך. הוא הדגיש כי אין לו עבר פלילי, אך ציין לרעתו את העובדה שאין לו נכסים, עבודה או עסק בארצות הברית. לדבריו, גם הנסיבות האישיות לא מצליחות לגבור על ההשמטות המכוונות שמצא בבקשת ההגירה ועל עמדתו של מזכיר המדינה מרקו רוביו, שטען כי שהייתו של ח'ליל בארה"ב עלולה לגרום ל"נזקים חמורים למדיניות החוץ". רוביו הסתמך על חוק ותיק משנות החמישים, שמאפשר לגרש זרים אם נוכחותם נחשבת לפוגעת באינטרסים הלאומיים, והוסיף כי חופש הביטוי המעוגן בחוקה אינו חל על מי שאינם אזרחים אמריקנים.
ח'ליל, בן 30, נולד בסוריה למשפחה פלסטינית והחזיק באזרחות אלג'יראית. הוא עבר לארצות הברית ב־2022 ונעצר לראשונה במרץ השנה כחלק ממדיניות הממשל להיאבק באנטישמיות ואקטיביזם אנטי־ישראלי בקמפוסים. באותה עת הפך לדמות בולטת בהפגנות ענק בקולומביה ובבארנרד קולג', שם הוביל את CUAD - גוף שבמהלך המחאות הביע תמיכה בחדירה של חמאס ליישובי דרום ישראל באותה שבת שחורה, הפיץ חומרי תעמולה של חמאס בספריות הקמפוס ותמך בפעילים שהואשמו בתקיפת סטודנטים יהודים.
לאחר שחרורו ממעצר ביוני בצו שיפוטי, ח'ליל שב להופיע במחאות והמשיך להתראיין לכלי תקשורת. הוא אף נפגש עם הסנאטור ברני סנדרס, הכחיש קיומה של אנטישמיות בקולומביה, וקרא ל"קריסת הפרויקט הציוני". בהצהרה שפרסם לאחר ההחלטה בלואיזיאנה אמר: "אין זה מפתיע שהממשל ממשיך לנקום בי על מימוש חופש הביטוי שלי. כשהניסיון הראשון לגרש אותי נכשל, הם פנו להאשמות שווא כדי להשתיק אותי על עמידתי לצד פלסטין".
לפי מכתב שהוגש לבית המשפט, עומדים בפני ח'ליל 30 ימים להגיש ערעור לבית המשפט הפדרלי לערעורים במחוז החמישי. עם זאת, סנגוריו הודו כי מדובר במסלול כמעט חסר סיכוי, שכן ערכאה זו כמעט שאינה מעניקה עיכובי גירוש למבקשים הנמצאים בהליך. בינתיים, ההחלטה מותירה את ח'ליל תחת איום ממשי של גירוש מארה"ב.