ההצהרה קוראת להפסקת המלחמה בעזה ולנקיטת צעדים בינלאומיים להשגת הסדר צודק ושלום בר־קיימא בין ישראל לפלסטינים. במסמך נאמר כי חמאס חייב לסיים את שלטונו בעזה, להתפרק מנשקו ולהעביר את השליטה לרשות הפלסטינית בסיוע בינלאומי. בנוסף מגנה ההחלטה את מתקפת ה־7 באוקטובר, דורשת את שחרור החטופים, ומבקשת פעולה משותפת של מדינות העולם להבטחת יישום פתרון שתי המדינות.
צילום: רויטרס
מי תמך ומי התנגד
מלבד ישראל וארה"ב, הצביעו נגד ההחלטה ארגנטינה, הונגריה, מיקרונזיה, נאורו, פלאו, פפואה גינאה החדשה, פרגוואי וטונגה. 12 מדינות נוספות בחרו להימנע: אלבניה, קמרון, צ'כיה, קונגו, אקוודור, אתיופיה, פיג'י, גואטמלה, צפון מקדוניה, מולדובה, סמואה ודרום סודן. המשקל הכבד של 142 מדינות שתמכו מהווה, לדעת פרשנים בזירה הבינלאומית, איתות ברור על בידודה של ישראל ועל ההסכמה הגוברת בזירה הבינלאומית כי יש לקדם פתרון מדיני מיידי.
ישראל: ההחלטה חד־צדדית, המרוויח היחיד הוא חמאס
שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, תקף בחריפות את ההחלטה: "ההצהרה החד־צדדית הזו לא תיזכר כצעד לקראת שלום אלא כמחווה ריקה שמחלישה את אמינות העצרת. זה לא דיפלומטיה - זה תיאטרון. המרוויחים היחידים הם חמאס. כשמחבלים הם אלו שמריעים, זה אומר שאתם לא מקדמים שלום - אתם מקדמים טרור".\
גם דובר משרד החוץ אורן מרמורשטיין ציין כי ההחלטה אינה מתייחסת לכך שחמאס הוא ארגון טרור, וכינה את העצרת "קרקס פוליטי מנותק מהמציאות".
גיבוי בינלאומי והכנה לפסגת ניו יורק
ההצהרה קיבלה גיבוי מהליגה הערבית ומ־17 מדינות חברות באו"ם שחתמו עליה ביולי, בהן כמה מדינות ערביות מרכזיות. ההצבעה מגיעה לקראת פסגת או"ם מיוחדת שתיערך ב־22 בספטמבר בניו יורק, שאותה יובילו ריאד ופריז. נשיא צרפת עמנואל מקרון כבר הודיע כי בכוונתו להכיר רשמית במדינה פלסטינית במהלך הפסגה, ומדינות נוספות צפויות להצטרף למהלך. לפי מקורות דיפלומטיים, היוזמה נתפסת כצעד להחזרת תהליך השלום למסלולו אחרי חודשים של מלחמה ברצועה.
ההחלטה מגיעה על רקע ביקורת בינלאומית הולכת וגוברת על המלחמה בעזה, במיוחד בשנה האחרונה. מדינות רבות רואות בהכרה במדינה פלסטינית חלק מהמאמץ לייצב את האזור ולמנוע סבבי לחימה נוספים. למרות זאת, ההחלטה היא סמלית בלבד – האו"ם אינו יכול לכפות על ישראל הכרה במדינה פלסטינית, אך היא מגבירה את הלחץ הדיפלומטי ומקרבת את האפשרות להכרה רשמית רחבה.