למרות שעדיין לא זוהה חשוד רשמי בירי, ברשת X (טוויטר לשעבר) הופצו במהירות טענות שישראל או המוסד עומדים מאחורי ההתנקשות. פוסטים של פעילים קיצוניים טענו: "צ'רלי קירק נרצח על ידי יהודים" ו־"המוסד חיסל אותו". חלק מהתגובות קישרו בין הרצח לאמירות אנטישמיות שהוטחו בעבר בקירק עצמו, וכן להתבטאויותיו האחרונות שבהן קשר את המוסד לפרשת ג'פרי אפשטיין.
חלק מהפוסטים הגיעו מחשבונות שנראים כ"בוטים" שנוצרו בשנים האחרונות עם התרופפות המדיניות ברשת תחת הבעלות של אילון מאסק. אך אחרים פורסמו על ידי דמויות מוכרות בעלי עשרות אלפי עוקבים.
התגובות האנטישמיות עוררו זעם בקרב יהודים המזוהים עם הימין בארה"ב, שראו בקירק תומך נאמן ביהדות ובמדינת ישראל. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרים בכירים בממשלתו ספדו לקירק והגדירו אותו "ידיד אמת של ישראל".
אייל יעקובי, פעיל פרו־ישראלי, צייץ: "האנשים שכינו את קירק 'כלי בידי היהודים' הם אותם אלו שמאשימים עכשיו את המוסד ברציחתו. אלו אנשים חולים שמנצלים טרגדיה לקידום אג'נדה שקרית."
אילון לוי, משפיען פרו־ישראלי נוסף, כתב: "הגופה של קירק עוד לא התקררה, וכבר תאוריות אנטישמיות מאשימות את ישראל. זה מראה עד כמה עמוקה המחלה."
התגובות האנטישמיות עוררו זעם בקרב יהודים המזוהים עם הימין בארה"ב, שראו בקירק תומך נאמן ביהדות ובמדינת ישראל. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרים בכירים בממשלתו ספדו לקירק והגדירו אותו "ידיד אמת של ישראל"
חלק מהתגובות אף קישרו את הרצח ל"רגע רייכסטאג" — אזכור לשריפת הפרלמנט הגרמני בשנת 1933, שאותה ניצלו הנאצים כעילה לדיכוי מתנגדיהם ולהחרפת הרדיפה נגד היהודים.
פעיל ימין קיצוני כתב: "רצח קירק הוא רייכסטאג אמריקאי. הגיע הזמן למעצר כל הפוליטיקאים הדמוקרטים." אחרים השוו את האירוע להתנקשות בהורסט וסל, חבר מיליציה נאצית שחוסל בשנת 1930 והפך לדמות מיתולוגית עבור הנאצים בדרכם לשלטון.
מן העבר השני, עיתונאים ופרשנים הביעו חשש כי הרצח ישמש את הימין הקיצוני בארה"ב כעילה לדיכוי מתנגדים פוליטיים. העיתונאי הבריטי אוון ג'ונס צייץ: "אנחנו לא יודעים מי רצח את קירק, אבל הימין הטראמפיסטי רואה בכך הזדמנות להכות בשמאל ולכרסם בדמוקרטיה."
בנאום מצולם בליל הרצח, טראמפ האשים את השמאל הקיצוני והזהיר מפני הסתה. "במשך שנים השוו את צ'רלי ואחרים לנאצים ולרוצחים הגדולים ביותר בהיסטוריה. רטוריקה כזו אחראית ישירות לטרור שאנחנו רואים כעת."
טראמפ התחייב למצוא "את כל מי שתרם לפשע הזה ולמעשי האלימות הפוליטיים האחרים, כולל ארגונים שמממנים ותומכים בהם, וגם את אלו שתוקפים את שופטינו, את רשויות החוק ואת מי שאוכפים סדר במדינה."
דבריו נתפסו בעיני מבקריו כהכנה למתקפה רחבה על יריביו הפוליטיים, בעוד תומכיו ראו בהם תגובה נחושה לאירוע חמור.
רצח קירק מצטרף לגל של אירועי אלימות פוליטית בארה"ב בתקופה האחרונה. בחודש שעבר נורו שני מחוקקים דמוקרטים במינסוטה, אחד מהם למוות, לכאורה על ידי קיצוני ימני. במאי השנה נרצחו שני עובדי שגרירות ישראל בוושינגטון, ככל הנראה בידי פעיל שמאל שצעק "שחררו את פלסטין".
במקביל, יוטה נמצאת בכוננות גבוהה, כאשר המשטרה שחררה שני חשודים שנעצרו בתחילה אך טרם זיהתה מי ירה את הירייה הקטלנית שהפילה את קירק במהלך עצרת באוניברסיטת יוטה ואלי.
איימי ספיטלניק, מנכ"לית המועצה לענייני ציבור יהודיים בארה"ב, הזהירה: "האלימות הפוליטית הגוברת, ובכלל זה אלו שמנצלים אותה כדי להסית בין קהילות, היא מהאיומים החמורים ביותר על הדמוקרטיה והביטחון שלנו. זה מפחיד לחשוב מה עוד עלול לקרות."
הוויכוח הסוער סביב רצח קירק חושף עד כמה עמוק הקרע הפוליטי בארצות הברית. בעוד חלק מתומכיו רואים בו חלל אידיאולוגי ולוחם חירות, מתנגדיו מזהירים כי מותו עלול להפוך לכלי בידי הימין הקיצוני להגברת הדיכוי והאלימות.
עבור יהודים וישראלים, הסערה סביב התאוריות האנטישמיות היא תזכורת נוספת לשבריריות המעמד בקונפליקט הפוליטי האמריקאי – ולסכנה שבהאשמת היהודים בכל משבר.
החקירה ביוטה עוד רחוקה מסיום, אך ברור כבר עתה: רצח צ'רלי קירק אינו רק אירוע פלילי טרגי, אלא נקודת מבחן נוספת ליכולת של הדמוקרטיה האמריקאית לעמוד מול אלימות, קונספירציות ושנאה.