קירק, שהיה אחד הקולות הבולטים של דור צעיר שמרני בארצות הברית, התריע בעצמו מפני תרבות ההתנקשויות ההולכת ומתרחבת. חודשיים לפני שנרצח, צייץ כי "תרבות ההתנקשויות מתפשטת בשמאל. 48% מהליברלים אומרים שזה יהיה לפחות במידה מסוימת מוצדק לרצוח את אילון מאסק. 55% אמרו את אותו הדבר לגבי דונלד טראמפ. בקליפורניה, פעילים קוראים ליוזמות חקיקה על שם [הרוצח] לואיג'י מנג'יוני". הוא הזהיר כי "השמאל מוסת לטירוף אלים. כל כישלון, בין אם הפסד בבחירות ובין אם הפסד בבית משפט, מצדיק תגובה אלימה מקסימלית".
בטקסטים שפרסם בעבר, קירק תקף את מה שכינה "נרטיב השמאל", שלדבריו נתמך בידי התקשורת ובית הלבן בראשות ג'ו ביידן, וטען כי האלימות הפוליטית היא כמעט כולה מהצד השמאלי של המפה. הוא קשר את האירועים לגל המהומות הקטלניות של קיץ 2020, מהומות BLM ואנטיפה, שלטענתו זכו לעידוד עקיף מצד דמוקרטים כמו קמלה האריס וטים וולץ, במטרה לערער את כהונת טראמפ, ואז לייחס את האשמה לאירועי ההסתערות על הקפיטול ב־6 בינואר.
כחודשיים בלבד לפני שנרצח, צ'ארלי קירק כתב: "תרבות ההתנקשויות מתפשטת בשמאל"
קירק כמובן גם דיבר על ניסיונות ההתנקשות בנשיא טראמפ במהלך 2024, אחד מהם שבו הכדור פגע באוזנו בנס. הוא התייחס לשריפות ולונדליזם נגד מכוניות טסלה במטרה לאיים על אילון מאסק, לרצח אנשי השגרירות הישראלית ירון לישצ'ינסקי וארוסתו שרה לין מילגרם מחוץ למוזיאון היהודי בוושינגטון הבירה, להתנקשות במנכ"ל UnitedHealthcare בריאן תומפסון בידי שמאלן עשיר שהטיף נגד "חמדנות תאגידית", לניסיון ההתנקשות בשופט בית המשפט העליון ברט קבנו בביתו, ולירי במתאמני הבייסבול הרפובליקנים בווירג'יניה ב־2017. אפילו הצתת ביתו של מושל פנסילבניה הדמוקרטי ג'וש שפירו, כך טען, בוצעה בידי פעיל פרו-חמאס מהשמאל הקיצוני - בניגוד לפרשנויות שטענו כי מדובר בדוגמה לפגיעות דו־צדדיות.
לטענת תומכיו, תשובתו של קירק לאלימות הייתה שיח מכבד. הם דחו את הדיווחים ברשתות כמו MSNBC ו־CNN שטענו ביום הירצחו כי היה "דמות מפלגת" או שהפיץ "דברי שטנה". לדבריהם, קירק נודע באדיבותו ובסבלנותו, עודד סטודנטים לשאול שאלות במסגרת סבב ההרצאות "Prove Me Wrong", והציג את עמדותיו, כמו תמיכתו בקפיטליזם ובקביעה שיש רק שני מינים, באופן שקול ומזמין דיון. יכולתו לשכנע ולהגיע לליבם של צעירים, כך נטען, היא שהפכה אותו לכוח פוליטי משמעותי וסייעה לניצחון טראמפ בבחירות 2024.
קירק לא חשש מלהיות חד וברור בדבריו. הוא הרבה להתריע מפני השלכות הרפורמות במערכת המשפט הפלילי בארצות הברית, שלדבריו נכשלו לחלוטין. באחד מציוציו האחרונים התייחס לרצח של הפליטה האוקראינית בצפון קרוליינה על ידי עבריין מורשע חסר בית. קירק כתב: "אם אנחנו רוצים שמשהו ישתנה, חייבים ב־100% לפוליטיזציה של הרצח חסר־הפשרות של אירינה זארוצקה, כי זו הייתה פוליטיקה שאיפשרה למפלצת עם 14 הרשעות קודמות להסתובב חופשי ברחובות ולרצוח אותה". בראיון כינה את המעשה "אחד הרציחות הקרות וחסרות ההיגיון ביותר שראיתי אי פעם".
לדבריו, השקרים שסיפרו הדמוקרטים והתקשורת על מותו של ג'ורג' פלויד הם שהובילו למדיניות שחרור אסירים, ביטול ערבויות מזומן ורפורמות שנועדו, לטענתו, לחדד שסע בין שחורים ללבנים בארצות הברית - תהליכים שלדבריו אפשרו את הרצח של זארוצקה.
ביום הרצח, חברת הקונגרס לורן בוברט ביקשה להקדיש תפילה לזכרו של קירק במליאת בית הנבחרים, אך לפי הדיווחים תריסר דמוקרטים קראו בתגובה "לא!", ודרשו לחוקק חוקי נשק.
בציוץ האחרון שלו כתב קירק: "אמריקה לעולם לא תהיה כפי שהייתה", לצד תמונה קשה של זארוצקה רגעים אחרי שנדקרה - מבוהלת, בהלם, ידה על פיה, ברכיה משוכות לגופה - לפני שקרסה ודיממה למוות. 12 שעות ו־35 דקות לאחר הפוסט, נרצח גם הוא.
תומכיו רואים במותו נקודת מפנה. "תראו מה הוא הספיק ב־31 שנות חייו", כתבו. "דמיינו מה עוד היה יכול לעשות. הוא גידל דור חדש של מנהיגים שמבינים את העולם בבהירות ובשכל ישר, עם אמונה בישו ועם חמלה לזולת. גם במותו הוא עשוי להשיג יותר ממה שכבר השיג. מורשתו היא לחיות באומץ ובחסד, להתחתן, להביא ילדים ולהפוך את העולם למקום טוב יותר".