בעוד שבארה"ב נמשכת חקירת ה־FBI במצוד אחר היורה, בישראל מתפתחת חזית אחרת: ויכוח ציבורי ופוליטי על משמעות מותו של אחד מבעלי הברית המובהקים ביותר של ישראל בזירה הבינלאומית.
בקרב הימין הישראלי, קירק נחשב לדמות מפתח. הוא היה מקורב מאוד לנשיא לשעבר דונלד טראמפ, שזוכה להערכה רבה במחנה הלאומי על רקע החלטותיו ההיסטוריות – מהעברת השגרירות לירושלים ועד ביטול הסכם הגרעין עם איראן.
חברי כנסת מהליכוד ומהציונות הדתית פרסמו הודעות אבל. ח"כ אמיר אוחנה כתב: "מותו של צ'רלי קירק הוא מכה קשה למחנה השמרני בארה"ב ולכל מי שמאמין בקשר העמוק בין ירושלים לוושינגטון".
ח"כ בצלאל סמוטריץ' צייץ: "צ'רלי היה קול ברור נגד השקרים על ישראל בקמפוסים בארה"ב. הוא עמד בחזית המאבק נגד תנועת החרמות BDS. קשה לדמיין את הזירה בלעדיו".
גם דוברים מהימין האמריקני־יהודי הצטרפו לתגובה. אנשי ארגון "ידידי טראמפ בישראל" הדגישו כי קירק "נתן לגיטימציה אדירה לישראל בקרב צעירים שמרנים בארה"ב, בדיוק במקום שבו נדרשת עמידה – בקמפוסים".
בקרב הימין הישראלי, קירק נחשב לדמות מפתח. הוא היה מקורב מאוד לנשיא לשעבר דונלד טראמפ, שזוכה להערכה רבה במחנה הלאומי על רקע החלטותיו ההיסטוריות – מהעברת השגרירות לירושלים ועד ביטול הסכם הגרעין עם איראן.
מן העבר השני, בשמאל הישראלי נרשמו תגובות שונות לחלוטין. עיתונאים ופרשנים המזוהים עם המחנה הליברלי הדגישו את הקשר שבין השיח הקיצוני בארה"ב לבין האלימות הפוליטית שהביאה להתנקשות.
ח"כ מרב מיכאלי מסרה: "הטרגדיה הנוראה הזו מזכירה לנו עד כמה מילים מסיתות יכולות להוביל למעשים מסוכנים. ההתנקשות בקירק היא תמרור אזהרה גם עבורנו – אסור שהקיטוב יהפוך לאלים".
פרשנים ב"הארץ" כתבו כי "קירק היה קול שמרני קיצוני, לא פעם אנטי־דמוקרטי, אך אסור שהאלימות תהיה דרך ההתמודדות. עם זאת, חשוב להבין שהשיח שהוא טיפח תרם גם הוא לאווירה שהובילה למותו".
עמית סגל, מנגד, תקף את "הניסיון להאשים את הקורבן": "קירק היה ציוני נלהב, אוהב ישראל, ומי שמצדיק את הירי בו בשם הביקורת הפוליטית – משתף פעולה עם הטרור".
התקשורת המקומית העניקה לרצח סיקור נרחב. ערוץ 12 הקדיש מהדורה מיוחדת ל"מי היה צ'רלי קירק ולמה חשוב לישראל", בה הוסבר על תרומתו לגיוס צעירים אמריקנים לטובת ישראל ועל מאבקו בתנועת החרם.
במערכת "ישראל היום" הגדירו אותו "ידיד אמת של העם היהודי". מאמר המערכת קבע: "מותו של קירק מותיר חלל עמוק במאבק נגד הדה־לגיטימציה לישראל".
ב"מעריב" נכתבה פרשנות זהירה יותר: "אי־אפשר להתעלם מתרומתו, אך גם לא מהעובדה שהיה חלק משיח קיצוני שפגע במעמד ארה"ב בעולם. לישראל נדרשת כעת זהירות – לא להישען יתר על המידה על מחנה אחד בזירה האמריקנית".
גם ברמה המדינית נרשמו תגובות. ראש הממשלה בנימין נתניהו שלח מברק תנחומים לנשיא טראמפ ולמשפחת קירק: "צ'רלי היה לוחם עיקש לאמת ולצדק, ועמד כתף אל כתף עם ישראל במאבק נגד שונאיה".
שר החוץ ישראל כ"ץ הדגיש כי "במותו של קירק איבדנו תומך חשוב בזירה הציבורית בארה"ב, במיוחד בקרב צעירים". לדבריו, משרד החוץ יפעל "לשמר את הקשרים עם הדור הצעיר השמרני באמריקה גם אחרי לכתו".
היעדרו של קירק מעלה שאלות קשות עבור ישראל. במשך שנים היה דמות מובילה בהסברת עמדותיה באוניברסיטאות אמריקניות – זירה שבה ישראל מתקשה להתמודד עם מתקפות חרם והאשמות בנוגע לסכסוך עם הפלסטינים.
פרופ' עינת וילף, לשעבר ח"כ מטעם העבודה, אמרה: "קירק ידע לדבר בשפה של דור ה־Z. הוא הפך את התמיכה בישראל לקול צעיר, עכשווי וכריזמטי. ישראל תתקשה למצוא לו יורש".
מומחים ליחסי חוץ מזהירים כי בלעדיו, עשויה ישראל לאבד גשר חשוב למחנה הימין האמריקני הצעיר. "אין הרבה קולות כריזמטיים שמצליחים לעמוד מול הביקורת האקדמית בארה"ב", אמר ד"ר יעקב כ"ץ מהמכון למדיניות חוץ. "היעדרו יותיר את השטח פתוח יותר ל־BDS ולשמאל הקיצוני".
מעבר להשלכות הישירות, ההתנקשות בקירק הפכה לנושא לדיון פנימי בישראל על הסכנות בקיטוב הפוליטי. השוואות נרחבות נעשו לרצח יצחק רבין, כאשר עיתונאים הדגישו כי "גם שם, שיח מסית הפך לאלימות קטלנית".
בטורי דעה הודגש כי "האלימות הפוליטית היא תופעה בינלאומית – לא ייחודית לארה"ב. ישראל חייבת ללמוד מכך כיצד לרסן את הלהבות לפני שיתרחש כאן שוב אסון".
בינתיים, הרשויות בארה"ב ממשיכות בחקירה, והיורה עדיין חופשי. בישראל עוקבים בדריכות אחרי כל עדכון – לא רק מסיבה אנושית של צער, אלא גם מתוך הבנה שהשפעתו של קירק על יחסי ישראל־ארה"ב הייתה ממשית.
הימין הישראלי מבכה את אובדן בן־ברית קרוב. השמאל רואה במותו תמרור אזהרה מפני הקצנה. התקשורת ממשיכה לנתח את מורשתו והשפעתו. וירושלים כולה יודעת: היעדרו של קירק ישפיע, גם אם קשה עדיין להעריך את עומק השפעתו.