בהצהרה שפרסמה ההנהלה ביום שני נכתב כי אף חבר סגל קבוע או כזה הנמצא במסלול לקביעות לא יפוטר. עם זאת, כ־20 משרות של סגל זמני יבוטלו, ומשרות פנויות לא יאוישו מחדש. למרות זאת, הובטח כי כיסא המחקר המרכזי בתחום השואה יישאר פעיל.
המאבק למען הפקולטה ליהדות החל כאשר חברי הסגל קיבלו איתותים כי תחומם נמצא על הכוונת לקיצוצים. בתוך זמן קצר גויסו ארגוני אקדמיה וקהילות יהודיות מכל העולם: האגודה הלאומית למחקרי יהדות, רשת המשבר למחקרי רצח עם ושואה, וכן עשרות חוקרים מאוניברסיטאות מובילות.
במכתב חריף לנשיא האוניברסיטה ולפרובוסט, שאלו החוקרים: "מדוע אוניברסיטת אורגון אינה רוצה שסטודנטיה ילמדו על יהודים?" השאלה הפכה לסמל לביקורת ציבורית רחבה על עצם האפשרות לפגוע בתחום.
הפרובוסט של האוניברסיטה ניסה להרגיע, כשהצהיר בתחנת הרדיו המקומית KLCC כי "התעדפנו את המשימה האקדמית של האוניברסיטה ואת הצלחת הסטודנטים". יו"ר איגוד הסגל, מצדו, ייחס את הצלחת המאבק דווקא ללחץ הציבורי ולמחאה האקדמית.
המאבק למען הפקולטה ליהדות החל כאשר חברי הסגל קיבלו איתותים כי תחומם נמצא על הכוונת לקיצוצים. בתוך זמן קצר גויסו ארגוני אקדמיה וקהילות יהודיות מכל העולם: האגודה הלאומית למחקרי יהדות, רשת המשבר למחקרי רצח עם ושואה, וכן עשרות חוקרים מאוניברסיטאות מובילות
במרכז המאבק עמד ג'ורדן שניצר, פילנתרופ יהודי מפורטלנד, שמשפחתו מימנה בעבר את הקמת הפקולטה ואף תרם לאחרונה 25 מיליון דולר נוספים לחיזוקה. עוד לפני ההודעה הרשמית אמר שניצר כי הוא מאמין שמוסד כה חשוב לא ייסגר.
המשבר באוניברסיטת אורגון מתרחש על רקע לחץ רחב יותר על מוסדות אקדמיים בארצות הברית. ממשל טראמפ, שהכריז על "מלחמה באנטישמיות", עצר מימון פדרלי למספר אוניברסיטאות, תוך דרישה מהן להתחייב להגן על מחקרי היהדות כתנאי להשבת התקציב.
אולם לא כל החוקרים רואים בכך ברכה. במאמר דעה שפורסם בכתב העת כרוניקל להשכלה גבוהה, הזהירו שלושה חוקרים בכירים: "העסקאות של ממשל טראמפ הופכות את מחקרי היהדות ל'יהודי החצר' החדש. הן עלולות לעורר אנטישמיות עקיפה ולהזיק לטווח הארוך".
האירועים באורגון מדגישים את הדילמה המורכבת של הקהילה האקדמית היהודית: מצד אחד, התחום זוכה להגנה חסרת תקדים מהמערכת הפוליטית; מצד שני, רבים מזהירים מפני פרוטקציוניזם שעלול לעורר אנטגוניזם.
בינתיים, השגרה באוניברסיטת אורגון חוזרת למסלולה. הסטודנטים ימשיכו ללמוד על ההיסטוריה היהודית, השואה והמורשת, והפקולטה תמשיך לפעול. אך המקרה מהווה תזכורת לחשיבותה של ערנות ציבורית ולכוחם של קואליציות אקדמיות בינלאומיות במניעת פגיעה במחקרי יהדות.
הניצחון באוניברסיטת אורגון מעניק תקווה למוסדות אחרים המתמודדים עם לחצים דומים. הוא מדגים את חשיבות המעורבות הקהילתית והמאבק הציבורי בשמירה על תחומי ידע מאוימים, במיוחד כאשר הם נושאים ערך היסטורי ותרבותי מהותי.
עם זאת, השאלות נותרות פתוחות: כיצד ייראה עתיד מחקרי היהדות באמריקה של המאה ה־21? האם יצליחו לשמור על עצמאותם האקדמית מבלי להישען על הגנות פוליטיות מסוכנות