אחרי התייעצות עם ארה"ב: בריטניה מחמירה את מדיניות ההגירה ומאיימת בצעדי ענישה

בריטניה מאותתת על שינוי חד במדיניות ההגירה שלה, כאשר ביום שני הודיעה הממשלה כי היא שוקלת לצמצם את מספר הוויזות הניתנות לאזרחי מדינות שאינן מסכימות לקבל חזרה את אזרחיהן שהוגדרו כמהגרים בלתי חוקיים. ההחלטה התקבלה לאחר דיונים בלונדון עם שותפות ברית המודיעין Five Eyes: ארצות הברית, אוסטרליה, קנדה וניו זילנד - במטרה למצוא דרכים אפקטיביות יותר לאכוף את חוקי ההגירה.

שרת הפנים החדשה של בריטניה, שבאנה מחמוד, שנכנסה לתפקידה רק בסוף השבוע לאחר שראש הממשלה קיר סטארמר שינה את הרכב ממשלתו, הצהירה כי בכוונתה ליישם מדיניות תקיפה יותר. "ההכרזה הזו שולחת מסר ברור לכל מי שמנסה לערער את ביטחון הגבולות שלנו", אמרה. "אם אין לכם זכות חוקית להישאר בבריטניה - תגורשו. ואם מדינות יסרבו לקבל את אזרחיהן בחזרה, ננקוט צעדים נגדן".

הפגישה עם חברות ה־Five Eyes עסקה גם בשיתוף מידע מודיעיני ובהתמודדות עם שיטות חדשות של קרטלים שמקדמים הברחות באמצעות רשתות חברתיות וטכנולוגיות חדשות. מזכירת ביטחון המולדת של ארצות הברית, קריסטי נואם, שהובילה את הקו הנוקשה בממשל טראמפ נגד הגירה לא חוקית, אמרה כי המדינות הסכימו לחלוק מידע על עבר פלילי של מהגרים ולפעול יחד נגד הגורמים שמארגנים את ההברחות. "אנחנו צריכים להיות אגרסיביים באותה מידה בשיתוף פעולה כדי לדחוק את ההתפתחויות האלו לאחור", אמרה לעיתונאים.

 

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר לצד נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ

 

נואם אף הגנה על המבצע שנערך בשבוע שעבר בג'ורג'יה, שבו נעצרו מאות עובדים, רובם מדרום קוריאה, באתר בנייה של מפעל סוללות של יונדאי. היא ציינה כי מדובר באכיפת החוק וכי המדיניות הנוקשה בארצות הברית עשויה לשמש דוגמה למדינות אחרות המבקשות להחזיר שליטה על גבולותיהן.

סטארמר, שנכנס לתפקיד ראש הממשלה ביולי אשתקד לאחר ניצחון מוחץ של מפלגת הלייבור, מתמודד עם ביקורת ציבורית חריפה על מדיניות ההגירה, במיוחד בעקבות גלי המהגרים המגיעים בסירות קטנות. הסוגיה הפכה לנושא המדאיג ביותר את הציבור הבריטי ומעניקה רוח גבית למפלגת Reform UK בראשות נייג'ל פאראג'.

מחמוד חיזקה את המסר כי תנקוט קו תקיף: "זה אומר לומר למדינות שמסרבות לשתף פעולה שאנחנו לא נניח לחוקינו להישאר בלתי נאכפים. אם הפחתת הוויזות היא הדרך להשיג זאת – אעשה כל מה שנדרש".

המינוי של מחמוד לראשות משרד הפנים מעורר עניין מיוחד בבריטניה. מחמוד, חברת פרלמנט מטעם מחוז ברמינגהאם ליידיווד מאז 2010, שימשה כשרת המשפטים מיולי 2024 ועד ספטמבר 2025, וכעת הפכה לפוליטיקאית המוסלמית הבכירה ביותר במדינה. היא נולדה וגדלה בברמינגהאם להורים פקיסטנים, דובקת באסלאם, ובעלת הסמכה כעורכת דין. המינוי מטיל עליה אחריות להתמודד עם האתגרים הגדולים ביותר בתחום ההגירה - וגם עם מתחים פנימיים שהתחדדו מאז פרוץ מלחמת ישראל-חמאס.

 

UK Home Secretary Shabana Mahmood Seen in Old Video Supporting Boycott of Sainsbury’s Over israeli Products

An old video has resurfaced showing Shabana Mahmood, the new UK Home Secretary, participating in a protest in Birmingham calling for the closure of a Sainsbury’s store… pic.twitter.com/2eVHXplvP8

— ME24 - Middle East 24 (@MiddleEast_24) September 7, 2025

 

עמדותיה כלפי ישראל ועזה עוררו בעבר ויכוחים סוערים. היא נצפתה נושאת שלטי Free Palestine בהפגנות ואף השתתפה בעצרת של Palestine Solidarity Campaign. בקיץ האחרון נמנעה בהצבעה על הצעת החוק להוציא את Palestine Action אל מחוץ לחוק - הצעה שעברה, ותשומת לב רבה תופנה אליה כעת כשהיא מחליפה את איבט קופר, שהובילה את האיסור. כבר ב־2014 מחתה מול סניף סיינסבורי'ס, רשת סופרמרקטים גדולה, בעיר הולדתה בדרישה להסיר מהמדפים מוצרים מההתנחלויות, וב־2024 הצביעה נגד החוק שנועד לאסור את תנועת ה־BDS.

במקביל, היא נמנעה בהצבעות על הפסקת אש בעזה בנובמבר 2023 ועל השעיית מכירת נשק לישראל במרץ 2024, וגם לא חתמה על מכתב שקרא לבריטניה לכבד צווי מעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי נגד בכירים ישראלים. עם זאת, לאחר טבח ה-7 באוקטובר היא כתבה לבוחריה כי היא "מגנה באופן חד־משמעי את מעשי חמאס הנתעבים, שפגעו באזרחים ישראלים חפים מפשע. החטופים חייבים לחזור". היא הוסיפה כי פיגועי הטרור "פגעו קשות במטרה הצודקת של חירות פלסטינית והקמת מדינה - מטרה שתמכתי בה כל חיי".

ביקורת נוספת נשמעת על כך שבמחוז הבחירה שלה פועל מטה הארגון Islamic Relief, שהוגדר כארגון טרור באמירויות ב־2014 ונאסר בישראל בגין קשרים לכאורה עם חמאס. הארגון אף מימן את נסיעתה לפקיסטן ב־2010, דבר שהעלה קריאות לפתיחת חקירה מחודשת בבריטניה. בבריטניה עצמה הארגון אינו מוגדר כבלתי חוקי, אך ועדת הצדקה המפקחת על פעילות עמותות קיבלה פניות חוזרות לבחון את קשריו עם גורמי טרור ואת הרטוריקה האנטישמית שיוחסה לחלק מפעיליו.