המהלך מתרחש בזמן שמקרון נמצא בשפל פופולריות חריג במיוחד: סקר עדכני מצביע על שיעור תמיכה של 15% בלבד - הנמוך ביותר מאז שנבחר לנשיאות. גם אם סקרים קודמים הצביעו על שיעורים מעט גבוהים יותר, סביב 20%–30%, ברור שמקרון ניצב מול משבר אמון עמוק עם הציבור. המצב הזה מגביל את יכולתו להוביל רפורמות בבית ומציב סימן שאלה על סיכויי הצלחתו לייצב את המערכת הפוליטית.
נשיא צרפת עמנואל מקרון נמצא בשפל הקריירה שלו
עם זאת, השפל בתמיכה עשוי להסביר את המהלכים המדיניים הדרמטיים שמקרון מוביל: הכרה רשמית במדינה פלסטינית כבר בסוף החודש. המהלך הזה הרחיק אותו גם מירושלים וגם מהקהילה היהודית בארה"ב. לפי דיווחים, מקרון ביקש להגיע לביקור רשמי בישראל, אך ראש הממשלה בנימין נתניהו סירב לקבלו - כל עוד צרפת מתעקשת על ההכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית. לאחר מכן ניסה מקרון לקיים פגישה עם מנהיגים יהודיים במהלך העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק, אך גם זו ירדה מהפרק: הפגישה נקבעה לראש השנה, אך הארגונים המובילים - בהם AIPAC, הליגה נגד השמצה והוועד היהודי האמריקני - העבירו מסר ברור שלא יגיעו גם בתאריך אחר.
"לא רצינו להעניק לו את התמונה שהוא מחפש", אמר מקור שהוזמן לפגישה עם הנשיא הצרפתי. "זה לא תפקידנו להציל אותו כשהפופולריות שלו מתרסקת ל־15%. אילו היינו נפגשים, היינו מעלים בפניו את הכישלון שלו להיאבק באנטישמיות, את האמירות שלו על ישראל ואת הצעד להכיר במדינה פלסטינית ולשכנע מדינות אחרות להצטרף אליו". לדבריו, החפיפה לראש השנה אפשרה "לצאת מהמפגש בצורה אלגנטית", אבל גם בלי החג הם היו מסרבים להשתתף.
בצרפת עצמה גוברת תחושת אי־היציבות. מנהיג המפלגה הסוציאליסטית אוליבייה פור אמר כי "הגיע הזמן שהשמאל יחזור לשלטון", והביע נכונות להקים ממשלה חדשה שתשבור את מדיניות הצנע של השנים האחרונות. מהצד הימני של המפה, מרין לה פן קראה למקרון לפזר את האספה הלאומית ולקיים בחירות בזק. הבחירות לנשיאות 2027 כבר נראות באופק: אם ערעורה של לה פן יתקבל בינואר 2026, היא עשויה לשוב ולהתמודד - מה שמעלה את האפשרות של עליית הימין הקיצוני לשלטון בפעם הראשונה בתולדות הרפובליקה החמישית.
ברחובות מורגשת מתיחות: קולקטיב השמאל הרדיקלי "לחסום הכול" קרא ליום מחאה רחב מחר, רביעי, ואיגודי עובדים הודיעו על שביתה ארצית ב־18 בספטמבר. ההפגנות הצפויות, שסביר להניח יהיו אגרסיביות כמו שהצרפתים יודעים, משקפות את חוסר הסבלנות הציבורי כלפי המצב הכלכלי והתחושה שהממשלה אינה מצליחה להחזיר יציבות.
המשבר הנוכחי מחליש את יכולתו של מקרון להוביל יוזמות בזירה הבינלאומית, דווקא כשהוא מנסה לשמר את מעמדה של צרפת ככוח מוביל באירופה וכשחקן מרכזי במאמץ לעצור את המלחמה באוקראינה. לפי פרשנים, מקרון מעוניין לסיים את הקדנציה השנייה שלו ב-2027, לצאת לנבצרות המחייבת על פי חוק - ולהתמודד שוב לנשיאות בבחירות 2032.