במכתב שפרסם לקהילה האקדמית ביום חמישי, הודה שיל כי האוניברסיטה עמדה בפני "אתגרים יוצאי דופן" אך הוסיף כי הושג "קידום משמעותי". עם זאת, הוא הכיר בכך ש"נותרו בעיות קשות" והאשים כי מדובר "במיוחד ברמה הפדרלית". באפריל האחרון הודיע ממשל טראמפ כי הוא מקפיא כ־790 מיליון דולר במענקי מחקר פדרליים בעקבות חקירות על אפליה והטרדה אנטישמית בקמפוס. ביולי נאלצה האוניברסיטה לפטר 425 עובדים כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי שנוצר.
נשיא אוניברסיטת נורת'ווסטרן שבאילינוי, מייקל שיל, התפטר מתפקידו
מוקד המתיחות היה המחאות הפרו־פלסטיניות ששטפו את הקמפוס, במהלכן הוקמו אוהלים וסטודנטים דרשו לנתק קשרים עם חברות בעלות זיקה לישראל. שיל הוזמן להעיד בפני ועדת החינוך של בית הנבחרים, שם האשימה יו"ר הוועדה, וירג'יניה פוקס, את האוניברסיטה בכך ש"מחאות אנטישמיות הובילו להשתלטות על מבנים, הקמת מחנות בלתי חוקיים, שיבוש שיעורים וביטול טקסי סיום". חברת הקונגרס אליס סטפניק ציינה כי שיל קיבל ציון "נכשל" במאבק באנטישמיות מהליגה נגד השמצה, שקראה להדחתו.
שיל עצמו הודה כי האוניברסיטה נענתה לחלק מדרישות המפגינים, כולל מימון מלא לחוקרים וסטודנטים פלסטינים ופתיחת תקנים חדשים עבור סגל פלסטיני - צעד שבוצע ללא התייעצות עם ועד הנאמנים או הוועדה המייעצת למאבק באנטישמיות. בתגובה, שבעה חברי הוועדה התפטרו במחאה, ושלושה סטודנטים יהודים הגישו תביעה בטענה שהאוניברסיטה לא הגנה עליהם כראוי.
הביקורת הציבורית והפוליטית לא שככה, והובילה ללחץ גובר על שיל להתפטר. בבית הלבן בירכו על ההחלטה, ודוברת הבית הלבן ליז יוסטון מסרה כי "ממשל טראמפ מצפה לעבוד עם ההנהגה החדשה, ואנו מקווים שזו תהיה הזדמנות להפוך את נורת'ווסטרן לגדולה שוב".
האוניברסיטה הודיעה כי תבחר בקרוב נשיא זמני, ושיל יישאר בתפקיד עד שיימצא מחליף. לאחר מכן יצא לשבתון וישוב ללמד ולחקור בבית הספר למשפטים של נורת'ווסטרן. בהודעתה הוסיפה האוניברסיטה כי שיל "ימשיך לשתף פעולה עם ועד הנאמנים במאמצים להשיב את המימון הפדרלי שהוקפא".