פטרישיה קדג'ין ובעלה הואשמו ביום חמישי ב"הסתרה מחמירה של רכוש" ו"גניבה בהקשר של רצח עם" על החזקת הציור "דיוקן גברת" מהמאה ה־18. השניים הושמו במעצר בית מוקדם יותר השבוע כחלק מהחקירה.
הגילוי המקרי שחשף את הפשע
הציור "דיוקן הרוזנת קולאוני" מאת האמן האיטלקי ג'וזפה גיסלנדי משנת 1743 צץ שוב לאור היום בספטמבר, כאשר עיתונאים הולנדים זיהו אותו בתצלום נדל"ן של בית קדג'ין. הציור היה תלוי בבירור על קיר סלון הבית – מה שמעורר שאלות על הביטחון שחשה המשפחה בהחזקת רכוש גנוב.
העיתונאים ההולנדים, שחקרו את קשריה של קדג'ין לארגנטינה, הבחינו בציור שהופיע במלואו במודעת המכירה והזעיקו את הרשויות. הציור נגנב במקור מביתו של ז'אק גודסטיקר, אספן אמנות יהודי מאמסטרדם, בשנת 1940 על ידי כוחות הכיבוש הנאציים.
הציור "דיוקן הרוזנת קולאוני" מאת האמן האיטלקי ג'וזפה גיסלנדי משנת 1743 צץ שוב לאור היום בספטמבר, כאשר עיתונאים הולנדים זיהו אותו בתצלום נדל"ן של בית קדג'ין. הציור היה תלוי בבירור על קיר סלון הבית – מה שמעורר שאלות על הביטחון שחשה המשפחה בהחזקת רכוש גנוב
מסלול הבריחה של הנאצי
אביה של פטרישיה, פרידריך קדג'ין, היה עוזר מפתח להרמן גרינג – מפקד חיל האוויר הנאצי הידוע לשמצה ואחד ממנהיגי המשטר. קדג'ין האב הצליח להימלט מאירופה בסוף מלחמת העולם השנייה ולהגיע לדרום אמריקה, כשהוא נושא עמו שלל אמנות גנוב, כולל הציור המדובר.
למרות מעורבותו הפעילה במשטר הנאצי ובפשעיו, קדג'ין האב הצליח להימנע מענישה וחי בארגנטינה עד מותו ב־1979. המקרה שלו מייצג אחד מאלפי מקרים של בריחת פושעי מלחמה נאציים לדרום אמריקה, שם מצאו מקלט תחת משטרים סימפטיים.
מחבואים ומשחקי חתול ועכבר
כאשר המשטרה הארגנטינאית פשטה על הווילה בשבוע שעבר, החוקרים לא הצליחו למצוא את הציור במקום. לפי החשד, קדג'ין ובעלה החליפו את הציור בשטיח בניסיון להסתיר את הראיות. "היו לנו אינדיקציות שהציור עשוי להיות במעון הזה," אמר התובע המקומי קרלוס מרטינס. "הציור לא נמצא בבית, אך תפסנו מסמכים הקשורים לגילופים וציורים שעשויים לספק הקשר."
לאחר הפשיטה, עורך דינם של בני הזוג החליט להסגיר את הציור לבית התביעה – כנראה בהבנה שהמשחק הסתיים. הציור, שהוערך כיצירת מופת, חזר לידי הרשויות לאחר יותר מ־80 שנה של היעלמות.
המשמעות החוקית והמוסרית
התובע מרטינס הדגיש את חומרת העבירות המיוחסות לבני הזוג: "הפשעים שמוסתרים כאן חמורים – הם קשורים לפשעי רצח עם, לגניבה בהקשר של רצח עם, ולתוכנית שיטתית של הפקעת יצירות אמנות ותכשיטים שבוצעה על ידי המשטר הנאצי."
האשמות אלו משקפות את מאמצי מערכת המשפט הבינלאומית להתמודד עם מורשת השואה, גם עשרות שנים לאחר סיומה. המקרה מדגים כיצד פשעי המשטר הנאצי ממשיכים להטיל צל על ההווה, וכיצד טכנולוגיה מודרנית – במקרה זה צילום נדל"ן מקוון – עשויה לחשוף פשעים היסטוריים.
המאבק על החזרת הרכוש
משפחתו של ז'אק גודסטיקר, אספן האמנות היהודי שממנו נגנב הציור, קוראת לבתי המשפט ולמשטרה להשיב לידיהם את היצירה. המקרה מצטרף לאלפי תיקים דומים ברחבי העולם, שבהם יורשים של קורבנות השואה נאבקים להחזיר רכוש שנגזל ממשפחותיהם על ידי הנאצים.
החזרת יצירות אמנות שנבזזו בתקופת השואה נותרת סוגיה מורכבת ורגישה בזירה הבינלאומית. ארגונים בינלאומיים פועלים לאתר ולהחזיר יצירות גנובות, אך התהליך לעיתים נמשך שנים רבות ומעורר מחלוקות משפטיות קשות.
השלכות רחבות יותר
המקרה ממחיש כיצד טכנולוגיה מודרנית – במקרה זה פלטפורמות נדל"ן מקוונות – עשויה לשמש כלי לחשיפת פשעים היסטוריים. העובדה שהציור הוצג בגלוי במודעת נדל"ן מעידה על תחושת הביטחון של המשפחה, ואולי גם על חוסר מודעות לחומרת המעשה.
המקרה מזכיר גם כיצד דרום אמריקה, ובייחוד ארגנטינה, שימשה מקלט לפושעי מלחמה נאציים לאחר המלחמה. מדינות אלו, שלעיתים סיפקו הגנה מפורשת או העלימו עין, הפכו מוקד במאבק להשגת צדק היסטורי.
כיום, כאשר עדי השואה האחרונים עוזבים אותנו, המקרה הזה מדגיש את חשיבות המשך החיפוש אחר צדק היסטורי ושימור זיכרון הקורבנות. הוא מוכיח שגם 80 שנה לאחר הפשעים – השפעתם ממשיכה להתגלות בדרכים בלתי צפויות.