מדינות אמריקה מתפצלות: קליפורניה יוצרת ברית חיסונים – פלורידה מבטלת כל חובת חיסון

פיצול דרמטי בין מדינות ארצות הברית התגלה ביום רביעי בנושא מדיניות החיסונים. שלוש מדינות בחוף המערבי הכריזו על הקמת "ברית בריאות" עצמאית, בעוד פלורידה הלכה לכיוון הפוך והכריזה על ביטול מוחלט של חובות החיסון. המהלכים המנוגדים מגיעים לאחר מינויו של רוברט פ. קנדי הבן, ספקן חיסונים ותיק, לשר הבריאות האמריקאי – ולפיטורי כל 17 המומחים בוועדה המייעצת של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC).

המהפכה בחוף המערבי

קליפורניה, אורגון וושינגטון הכריזו על הקמת ברית שתבדוק נתונים מדעיים ותספק המלצות חיסון עצמאיות לתושביהן. לטענתן, הסוכנות הפדרלית "הפכה לכלי פוליטי שמקדם אידיאולוגיה במקום מדע."

המהלך נועד לספק לציבור מידע עצמאי על בטיחות ויעילות חיסונים – ממחלות נשימתיות כמו קורונה ושפעת ועד חיסוני ילדות. עם זאת, ההכרזה לא פירטה אילו גופים רפואיים יועצו בגיבוש ההנחיות. בינתיים, האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים והקולג' האמריקאי למיילדות וגינקולוגיה ניתקו את עצמם פומבית מההנחיות הפדרליות החדשות.

מהלך קיצוני בפלורידה

שעות ספורות לאחר הודעת המדינות הדמוקרטיות, הכריזה פלורידה על ביטול מלא של כל חובת חיסון – כולל לילדים במערכת החינוך.

ד"ר ג'וזף לדאפו, הכירורג הכללי של המדינה, השווה במסיבת עיתונאים חובת חיסון ל"עבדות": "כולם. כל אחד מהם," אמר, לקול תשואות בבית הספר הנוצרי גרייס שבעיר וואלריקו. "מי אני שאומר לכם מה להכניס לגוף שלכם?"

המושל הרפובליקני רון דסאנטיס תמך בתוכנית, אך טרם ברור אם יש לה תוקף חוקי ללא אישור המחוקק המדינתי.

 

המהלכים האחרונים מדגישים את הפיצול במדיניות החיסונים בארה"ב. אמנם לכל מדינה היו תמיד חוקים משלה, אך עד כה הם התבססו על המלצות ה־CDC. כל 50 המדינות וכן וושינגטון די.סי. דרשו בעבר חיסונים בסיסיים לילדי בתי ספר. פלורידה היא הראשונה שקוראת לביטול מלא של הדרישות

 

התנגדות רפואית

רופאים רבים הביעו דאגה. ד"ר ננסי סילבה, רופאת ילדים מווסלי צ'אפל, הזהירה כי ביטול חובת החיסונים יחשוף ילדים למחלות מסכנות חיים שנמנעו במשך עשרות שנים. "אני מקווה שהורים יבינו את הפלא של החיסונים – איך הם הצילו מיליוני חיים," אמרה.

לפי ארגון הבריאות העולמי, חיסונים הצילו לפחות 154 מיליון בני אדם ב־50 השנים האחרונות, רובם תינוקות.

המצב הפדרלי

מאז מינויו של קנדי, מדיניות החיסונים הפדרלית השתנתה במהירות. ביוני הוא פיטר את כל 17 המומחים בוועדה המייעצת לחיסונים, מינה דמויות ספקניות במקומם, ואף ביטל מימון פדרלי של 500 מיליון דולר למחקר ופיתוח חיסוני mRNA – בהם חלק מחיסוני הקורונה היעילים ביותר.

השבוע הודיעה רשות המזון והתרופות (FDA) כי רק בני 65 ומעלה או אנשים בסיכון גבוה יקבלו את גרסאות החיסונים המעודכנות – שאר הציבור לא יהיה זכאי להן.

שאלות פתוחות

ההכרזות מעלות סוגיות מעשיות רבות:

• האם ביטוחי בריאות יכסו חיסונים שמומלצים על ידי מדינות אך לא על ידי הממשל הפדרלי?

• האם רופאים ובתי מרקחת עלולים להיתבע על מתן חיסונים כאלה?

• האם מדינות יוכלו להמשיך לדרוש חיסונים מסוימים אם אינם מומלצים עוד על ידי ה־CDC?

ד"ר פול אופיט, מנהל מרכז החינוך לחיסונים בבית החולים לילדים בפילדלפיה, הזהיר: "אלא אם כל המדינות יישרו קו עם גופים רפואיים מכובדים, ריבוי המסרים עלול לטשטש את האמת המדעית."

פיצול לאומי

המהלכים האחרונים מדגישים את הפיצול במדיניות החיסונים בארה"ב. אמנם לכל מדינה היו תמיד חוקים משלה, אך עד כה הם התבססו על המלצות ה־CDC. כל 50 המדינות וכן וושינגטון די.סי. דרשו בעבר חיסונים בסיסיים לילדי בתי ספר. פלורידה היא הראשונה שקוראת לביטול מלא של הדרישות.

דובר משרד הבריאות הפדרלי הדגיש: "הוועדה המייעצת לחיסונים נותרה הגוף המדעי המנחה במדינה." לדבריו, מדינות דמוקרטיות "שחקו את אמון הציבור" בסוכנויות הבריאות במהלך המגיפה.

אתגרים עתידיים

במהלך מגיפת הקורונה כבר ניסו מדינות המערב להקים קבוצת עבודה עצמאית להגברת אמון הציבור. גם בצפון־מזרח – כולל מסצ'וסטס, מיין, ורמונט, קונטיקט, רוד איילנד, ניו יורק, ניו ג'רזי ופנסילבניה – נבחנת יוזמה לתיאום מדיניות חיסונים עצמאית.

ד"ר אופיט הזהיר: "מה קורה אם מדינה אחת אומרת דבר אחד ואחרת אומרת משהו אחר? זה רק יגביר את הבלבול."

בפלורידה, ההחלטה משתלבת באסטרטגיה הפוליטית של דסאנטיס, המבקש לעגן את מורשתו השמרנית ולהישאר בזירה הציבורית הלאומית לקראת סיום כהונתו בינואר 2027.

לפני המגיפה, שיעור החיסונים בקרב ילדי גן בפלורידה עמד על 94%. בשנת הלימודים האחרונה הוא ירד ל־88% בלבד – הנמוך ביותר ב־20 השנים האחרונות, רמה שאינה מספקת להגנה מפני התפרצויות מחודשות של מחלות כמו חצבת.

סיכום

השינויים הדרמטיים במדיניות החיסונים בארה"ב מחדדים את השאלה הגדולה: האם בריאות הציבור תמשיך להישען על מדע ורפואה – או תהפוך לנושא פוליטי שבו כל מדינה בוחרת את דרכה.